אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צפו בגרפים: מאיטליה ועד ארה"ב - תוך כמה זמן מהגעת הקורונה נרשם מקרה המוות הראשון? צילום: שאול גולן

משבר הקורונה

צפו בגרפים: מאיטליה ועד ארה"ב - תוך כמה זמן מהגעת הקורונה נרשם מקרה המוות הראשון?

מאז אבחון חולה הקורונה הראשון בישראל חלפו 26 ימים ונכון להיום אובחנו בארץ 433 חולים. במדינות אחרות, ובהן איטליה, אובחנו פחות חולים באותו פרק זמן. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים את המצב בישראל לעומת מדינות שונות בעולם

18.03.2020, 17:10 | דורון ברויטמן

מאז מקרה הקורונה הראשון בישראל חלפו 26 ימים, ונכון להיום ישנם 433 חולים בישראל, כאשר לרשימת החולים נוספו ביממה האחרונה כ-102 חולים חדשים.

קראו עוד בכלכליסט

מגמת העלייה במספר הנדבקים בקורונה במהלך תקופה זו אינה מאפיינת את שאר המדינות שבהן יש התפרצות המונית של המגפה. אם נבחן את התפשטות הקורונה במדינות כגון ספרד, צרפת דרום קוריאה, ארה"ב, יפן וגרמניה, הרי שבאופן יחסי המספרים נמוכים בהרבה מאשר בישראל - כפי שעולה מדוחות ארגון הבריאות העולמי.

גם באיטליה, שבה ישנה את ההתפרצות הקשה ביותר באירופה כיום עם למעלה מ-28 אלף חולים ו-2,500 מתים, לאחר 26 יום מאז גילוי המקרה הראשון במדינה מספר החולים עמד על 229.

הסיבה לגידול במספר החולים בישראל לא בהכרח מעידה על התפשטות המחלה. "אנחנו לא מדברים על גידול פרופורציונאלי של מספר החולים", אומרת פרופסור סיגל סדצקי, ראש בריאות הציבור במשרד הבריאות, בתדרוך עיתונאים היום, "אלא תוצאה של גידול במספר הבדיקות שנעשו בישראל". כעת פועלות כ-20 מעבדות לבחינת מקרי קורונה ומספר הבדיקות שנעשו אתמול עמד על 2,150 כאשר קודם לכן עמד על פחות מ-1,000.

"מעבדות הן כלי", טוענת סדצקי, "הן לא טיפול ולא אסטרטגיות טיפול במצב". ביצוע הבדיקות על פי סדצקי, משמש את משרד הבריאות לשני צרכים משלמים; הראשון - איתור והכלה של מקרי קורונה מתוך הנחה שככל שיתבצעו יותר בדיקות ויהיו יותר בידודים, כך תקטן כמות האנשים שנדבקים מכל אדם נגוע. כשעושים זאת, מקטינים את עקומת המחלה ובמלים אחרות מאטים את המשך התפשטותה. "זו הסיבה שאנחנו כל כך טורחים בחקירות אפדימולוגיות", אומרת סדצקי, "את השיטה הזו אנחנו מפעילים על אנשים בסיכון גבוה מכיוון שאנחנו רוצים למצוא הרבה חולים".

השני, בעזרת ביצוע הבדיקות ניתן ללמוד על המצב הכללי במדינת ישראל. "הרעיון הוא לא למצוא כל חולה וחולה", מבהירה סדצקי, "למחלה הזו יש עקומה מאוד ספציפית שמתהווה עם הזמן. אם מחכים מספיק זמן המחלה הזו תתנהג כמו שהיא רגילה להתנהג". אופן ההבנה של מצב המחלה כיום בישראל יאפשר למשרד הבריאות לפעול בהתאם לתרחישים שהוכנו מראש, כאשר לכל תרחיש יש אסטרטגיית פעולה שונה.

פרופ פרופ' סיגל סדצקי | צילום: משרד רה"מ פרופ

משרד הבריאות מתכונן למספר תרחישים, כאשר הקיצוני שבהם כפי שתיאר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מדבר על אלפי הרוגים מקורונה. בישראל עדיין אף אחד לא מת מהמחלה, אך ספק רב אם זה יימשך עוד זמן רב. מבט מעמיק על הנתונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי, חושף כי במוקדי התפרצות אחרים בעולם, פרט לסין, ההרוג הראשון הופיע בין 22-42 ימים לאחר מקרה ההדבקות במדינה.

בפרק זמן של 26 ימים מהיום שבו הופיע הקורבן הראשון, קצב התמותה רק הלך וגבר ברוב המדינות בעולם. במדינות אירופה, קצב התמותה גבוה יותר וגדל בצורה אקספוננציאלית. בספרד, תוך 13 יום עלה מספר המתים ב-308 ובאיטליה בתוך 24 ימים עלה מספר המתים ב-2,501. במדינות המזרח - יפן ודרום קוריאה - קצב התמותה נמוך בהרבה. בדרום קוריאה, תוך 26 ימים מיום החולה הראשון, מספר המתים עלה ב-75, ואילו ביפן ב-8 בלבד.

תגיות