צילום: אוראל כהן
מגלובליזציה לדה-גלובליזציה בתוך שלושה שבועות
מהחזון שלפיו אזרחי העולם נעים מתפרנסים, מבלים וצורכים סחורות ללא התחשבות בגבולות פיזיים - התעוררנו החודש למציאות שבה בן-לילה, בחסות הקורונה, הגבולות שבין המדינות מעולם לא היו הרמטיים יותר. ויש מי שינצלו את המצב להפוך זאת אמצעי לשליטה מהירה באזרחים
19.03.2020, 13:09 | אליחי וידל
תהליך היסטורי כלל עולמי מתחולל לנגד עינינו בשבועות האחרונים, אבל כיוון שאנחנו חלק בלתי נפרד מהתהליך עצמו ומכיוון שהוא מתרחש במהירות עצומה - ייתכן שקשה לנו להבין אותו או לעכל את המשמעויות וההשלכות שלו.
קראו עוד בכלכליסט
אחרי יותר משלושה עשורים שבהם העולם בנה שלב אחרי שלב, צעד אחר צעד, את תהליך הגלובליזציה - בתוך שלושה שבועות בלבד עבר העולם למצב הקיצוני ביותר של דה-גלובליזציה.
מהחזון שלפיו אזרחי העולם נעים מתפרנסים, מבלים וצורכים סחורות ללא התחשבות בגבולות פיזיים - התעוררנו החודש למציאות שבה בן-לילה הגבולות שבין המדינות מעולם לא היו הרמטיים יותר. בחסות מגיפת הקורונה הכלל עולמית התכנסו בזו אחר זו מדינות העולם כל אחת לתוך עצמה וסגרו את היציאות היבשתיות, הימיות והאוויריות. האזרחים מיהרו לשוב למולדתם והזרים אולצו לצאת אל מדינות המקור שלהם. אין יוצא ואין בא וכל מדינה לעצמה. תהליך הגלובליזציה החל למעשה בסוף שנות השמונים עם נפילת הגוש הקומוניסטי ושבירת החומות בין מזרח למערב. האיחוד האירופי שהתחיל במדינות המערב התרחב לכל אורכה של היבשת והכיל לתוכו עוד ועוד מדינות חדשות. הגישה הזאת השתלבה מצוין עם המהפיכה הבאה שבאה בעקבותיה וסחפה את שאר העולם - מהפיכת טכנולוגיית התקשורת. העשור הראשון של המאה הנוכחית הניח את תשתיות האינטרנט בכל פינה בעולם ובעשור שלאחר מכן הגיעה מהפיכת הגלובליזציה לשיאה. בחסות חברות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון, עליבאבא, ונטפליקס הפכו המיקום הפיזי והשיוך האתני של אזרחי האינטרנט לזניחים. סחורות נעו בחופשיות בין מדינה למדינה, שליש מאוכלוסיית כדור הארץ תיקשר זה עם זה דרך פייסבוק ועשרות מיליוני אנשים נחשפו לתכנים תרבותיים חדשים וזרים להם באמצעות פלטפורמות כמו נטפליקס. הכפר הגלובלי הפך לכרך הגלובלי בעשור האחרון והניהול של חלק גדל והולך מהיומיום של התושבים בו עבר מידיהן של המדינות הריבוניות לאחריותן של מפלצות הטכנולוגיה. ההשפעה העצומה של חברות הטכנולוגיה על חייהם של הצרכנים הטרידה בשנים האחרונות את מנוחתן של ממשלות רבות ברחבי העולם. הבסיס למאבק בין שני הכוחות האדירים הללו הוא כמובן כלכלי - אבל מתחת לפני השטח הממשלות החלו לחוש בכירסום מעמדן בקרב אזרחיהן. בשם ההגנה על זכויות הפרט, החשש מטרור וגם בטענה של התחמקות מתשלום מסים הצליחו ממשלות רבות לרסן במידה מסוימת את ההשפעה של חברות האינטרנט על האזרחים - באמצעות אמנות בינלאומיות ורגולציה מקומית.