אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בנק ישראל חייב לקנות מדדי תל בונד, אחרת יווצר מחנק אשראי" צילום: יובל חן

"בנק ישראל חייב לקנות מדדי תל בונד, אחרת יווצר מחנק אשראי"

מנכ"ל מיטב-דש, אילן רביב, מוטרד מאד מההתפתחויות בשווקי ההון; בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הוא קורא לבנק ישראל לאמץ מהלכים של בנקים זרים בעולם ולא להמתין לצעדים פיסקליים, אלא לפעול מיידית בשוק האג"ח

19.03.2020, 13:43 | רחלי בינדמן

אילן רביב , מנכ"ל בית ההשקעות מיטב-דש, סבור שהמשבר הנוכחי מחייב בדק בית עמוק ובינתיים קורא לבנק ישראל לא להשתהות ולקנות אג"ח קונצרניות.

קראו עוד בכלכליסט

אילן רביב, תעשיית קרנות הנאמנות בסכנה?

"תעשיית קרנות הנאמנות עוד הייתה בסכנה לפני המשבר. המשבר רק מבהיר את המצב המורכב שלה. היא לא צומחת שנים, אם נוציא מהכלל את אלמנט התשואות. קמו לה מתחרים (בדמות פוליסות החיסכון הפינננסיות וקופות הגמל להשקעה – ר"ב) וגם נשלטת על ידי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאית ויש שם מעברים רבים של כספים והכסף שם חם וקצר. היא גם תעשייה מאד שקופה, אולי הכי שקופה בין המוצרים הפיננסים, אבל בתקופות כאלה את רואה את המספרים, מספרים מדהימים. את שואלת אם היא נעלמת? התשובה היא לא. תמיד יצטרכו אותה. המוצר עצמו אבל, צריכים לעשות חשיבה רצינית איך המוצר מנוהל ומופץ, אבל רק אחרי שהדברים ירגעו".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, צילום: יובל חן אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש | צילום: יובל חן אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, צילום: יובל חן

ענת גואטה התבטאה בימים האחרונים ואמרה שאולי תעצור אפשרות למשוך את קרנות הנאמנות כדי למנוע פדיונות

"זה לא נשמע סביר לעצור שווקים פיננסים בתקופה כזו. הדבר הנכון לעשות, איפה שרואים כשל שוק, הוא להתערב. ראינו את זה בהרבה מדינות בעולם. הבנק היפני הודיע שהוא קונה היום ניירות ערך. ברור לכולם שצריך להתחיל באג"ח ממשלתי ולהמשיך באג"ח קונצרני ובסוף אם צריך, להגיע גם למניות. בשביל זה יש לבנקים מרכזיים רזרבות ויכולת להדפיס מטבע מקומי, שקלים. בנק ישראל יצטרך להתערב בשוק הקונצרני, הוא כבר צריך להתערב בשוק הקונצרני. יחסית, בכסף קטן, יכולים למנוע היווצרות של מחנק אשראי. פה הניסיון של 2008 מאד רלוונטי. הדרך לעשות את זה - לקנות מדדי אג"חים – תל בונדים. עצם ההצהרה והביצוע יעשו פלאים לשוק. אחוז גדול מחסכונות הציבור נמצא באג"ח, סביב 70% בעולמות של אג"ח, חלק ממשלתי אבל חלק גדול זה קונצרני וכל עולם האשראי נגזר מהשוק הסחיר. לא ברור לי למה הם מחכים".

למה המוסדיים לא קונים?

"יש עולם של ניהול השקעות פאסיבי ששם קונים ללקוח מה שהוא רוצה ואם רוצה, ועולם הקרנות מוכתב על פי פדיונות וגיוסי הציבור. בתור החברה הגדולה בענף אנחנו רואים את התעשייה כולה. השאלה של תעשיית קרנות הנאמנות כרגע היא אלו נכסים למכור, לא מה לקנות. מה שנשאר זה הגופים המוסדיים שמנהלים כסף ארוך טווח והם אכן קונים ומנצלים הזדמנויות. מנסים לקנות במחירים הכי טובים וזה תפקידם. קונים כל הזמן אבל לא יכולים לעמוד בקצב פדיונות של מיליארדים, והחשש הוא שהציבור יתחיל לפדות גם כספי חיסכון ארוך טווח. המוסדיים צריכים גם להיערך למשיכות בחיסכון ארוך הטווח וצריכים להחזיק נזילות. במצבים רגילים, שוק ארוך טווח וקצר טווח מאזנים זה את זה, אבל במצבי קיצון כמו אלה צריך התערבות של בנק מרכזי".

מה עוצר את הבנק המרכזי מלהתערב כרגע?

"התערבות של בנק מרכזי אינה החלטה טריוויאלית, יש לה יתרונות וחסרונות. צריכים לשקול את היתרונות והחסרונות בכל דבר. תלוי אם מדובר על שוק הכסף או אג"ח ממשלתי, או קונצרני או מניות".

הם מבקשים קודם התערבות פיסקלית

"הצעדים הפיסקלים כרגע בעיקר הצהרתיים. צעדי שוק יותר מידיים. השוק הפיננסי רץ קדימה לפני הצעדים הכלכליים".

אתם מרגישים שיתוף פעולה מצד רשות שוק ההון?

"מרגיש שיתוף פעולה מצד כל הרגולטורים, בדיאלוג מתמיד וככה צריך להיות. אני חושב שהקשר שלהם לשוק הוא טוב מאד".

להגיד לציבור עכשיו 'אל תמשכו כספי חיסכון ארוך' או 'אל תמשכו קופות גמל להשקעה', אתה מוכן לחתום על זה?

"הסטטיסטיקה במצבים כאלה מראה שמי שיוצא בתקופות כאלה בעולם של חיסכון ארוך טווח בטח, לא חוזר אף פעם ולא משפר את מצבו. זה קורה ב-96% מהמקרים לפי מחקרים. אני לא חושב שאנחנו ב-1929. מי שחוסך לטווח ארוך, במיוחד מי שעוד מפקיד, מכניס כספים למערכת במחירים שירדו מאד, מאד זולים ואם יש לו אורך רוח שצריכה להיות לו בחיסכון ארוך טווח, יצא נשכר. צריך להיצמד לזה. החלופה היא עולם של פאניקה והיסטריה ואמוציות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות