המסמך שחושף: כך נערכים גופי הביטחון להגבלת התנועה בישראל

"הגבלות תנועה בתרחיש קורונה", היא כותרת מסמך של סיכום דיון פנימי שערך אתמול סגן ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון איתן יצחק, בהשתתפות משרדי הממשלה, המשטרה ופיקוד העורף. המסמך חושף את היערכות גופי החירום להתמודדות עם "מגבלות התנועה המשמעותיות" החדשות, לשון המסמך וזאת לאחר התקנת התקנות החדשות לשעת חירום אמש, וכולל גם את הסדרת התנועה של העובדים שיוגדרו כחיוניים.

"המטרה - לשמור על בריאות העם (הנחיות משרד הבריאות) לצד שימור רציפות תפקודית של המשק, תוך מניעת גידול בהדבקה ויציאה משליטה של נגיף הקורונה", נכתב במסמך. השיטה המפורטת בו כוללת שלושה תרחישים.

המצב הראשון הוא המצב הנוכחי ומכונה שלב א' ותוקפו החל מהיום (ו') ועד 16 באפריל, בהתאם לתקנות לשעת חירום ומכונה "מצב של שגרת חירום" שבו המשטרה תפעל בתיאום הנחיות משרד הבריאות. הנחיות רשות החירום לתכנון השלב כוללות את הפרטים הבאים: כלל עובדי המדינה יידרשו לצאת לעבודה עם תעודה מזהה, משטרת ישראל לא תבצע פיקוח ובקרה על היציאה לעבודה שהוגדרה ותתמקד במשימותיה לאכיפת מבודדים, אכיפת שטח לרבות עסקים שנסגרו ופעילות משולבת עם משרד הבריאות. באחריות משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות להבהיר לעובדים את הוראות התקנות לשעת חירום ומי מורשה לעבוד. אחריות פיקוד העורף בשלב זה היא להיערך לסייע לכלל הגופים בהעברת המידע לציבור.

מסעדה סגורה בבאר שבע | צילום: הרצל יוסף

שני התרחישים הבאים הם תרחישים עתידיים שהגופים נערכים אליהם במידת הצורך: שלב ב', על פי המסמך מכונה "בידוד אזורי או מקומי", מבוסס על תרחיש של התפרצות חמורה של הנגיף במרחב מוגדר שיצריך התנהלות במציאות של בידוד מקומי או אזורי. במקרה זה יחולק המרחב שבודד לחיצוני ופנימי ותיערך פעילות משולבת של המשטרה עם מערך האכיפה העירוני, הכולל פקחים של הרשויות המקומיות, שיפעל תחת המשטרה, בתוך המרחב שבודד. התכנון הוא שכלל עובדי המדינה שלהם תעודת מזהה מטעם מקום העבודה יידרשו להציגה ביציאה מהמרחב שבודד ובכניסה אליו. לעובדים שאין ברשותם תעודה מזהה (עובדי סמך או עובדים נותני שירות מהמגזר הפרטי למגזר החיוני) תפותח תעודה ייחודית. "רח"ל בתיאום משטרת ישראל יפתחו תעודה חתומה (כולל באפליקציה), שתאפשר לעובדים להיכנס מהאזור המבודד ולצאת ממנו", נכתב במסמך.

שלב ג' הוא תרחיש של הסגר מלא במדינה, שנקרא במסמך "בידוד לאומי", והוא, על פי המסמך, "מבוסס על תרחיש בו אין שליטה על התפרצות הנגיף ולאור כן, יוחלט להטיל בידוד הדוק ומלא על כלל התנועה ברמה הלאומית". ההנחיות של רשות החירום הלאומית ל"התנהלות במציאות של בידוד לאומי" כוללות הנחיה למשטרת ישראל לגבש תוכנית לאומית מפורטת לחלוקת כלל מרחבי המדינה עד רמת התחנה. הכוונה היא לחלק את שטח המדינה לאזורים, ובערים - לרובעים, ותחנת המשטרה תשמש כמעין "מרכז כובד". בנוסף, המשטרה תסתייע בכוחות צה"ל כדי לסייע לה במשימותיה, המשטרה גם תגביר את האכיפה באזור שבודד ותפעיל הרתעה, בנוסף, צויי כי "כל העובדים החיוניים ייצאו ויחזרו ממקומות העבודה תחת בקרה של משטרת ישראל", כאשר היציאה לעבודה תותר תחת הצגת אישורי העבודה שיונפקו.

במסמך מופיעה טבלה המרכזת את פעילות הגופים בכל אחד משלושת השלבים (ראה תמונה מצורפת). בשלב א' מדובר יהיה בעריכת ביקורות, הרתעה ולא יהיו מחסומים ועובדים שיוגדרו, יידרשו להציג תעודה מזהה בלבד. בשלב ב' כבר מתוכנן לבצע תשאול, הרתעה מחמירה על ידי בקשת תעודת מזהה מהעובדים החיוניים במרחב (תעודה מיוחדת מטעם רח"ל והמשטרה) וחסימת תנועות בצירים שיוגדרו במרחב לרכב ולהולכי רגל. בשלב ג' ,בנוסף לבקשת התעודה מטעם רח"ל והמשטרה, יתבצעו חסימות תנועה במעגלים עירוניים ובין עירוניים, ביקורת וחסימה של תנועות הולכי רגל ורכב ויוטלו קנסות.

טבלה המרכזת את פעילות גופי הביטחון השונים בכל אחד משלושת התרחישים. מתוך: מסמך סיכום הדיון

המסמך מפרט חלוקה של סמכות ואחריות בין הגופים השונים: רח"ל, גופי הביטחון, המשטרה, פיקוד העורף, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה והרשויות הייעודיות, כאשר תחת הכותרת "ניתוח פערים", נכתב כי יינתן מענה לזיהוי עובדי הרשות הפלסטינית על פי צו העבודה שהוגדר ותחת המגבלות שנקבעו בנוגע לאזורי השהייה והלינה שלהם; מתנדבים שיפעלו יידרשו גם הם בזיהוי כמו עובדי המדינה; המשטרה תגביר את ההרתעה לרבות פרסום מידע לציבור ותהיה אחראית על אכיפה מחמירה; המשטרה ביחד עם מערך האכיפה העירוני ברשויות המקומיות יהיו אחראיות על תכנון פעילות וחלוקת משימות שנועדו לצורך קיומי כמו קניית מזון לתנועה לעבודה; ובנוסף נכתב כי תהיה "שפה משותפת" - יצירת מושגים לתיאום המצב בין כלל הגופים לרבות החלפת המונח סגר במילה בידוד (מקומי, אזורי, לאומי).

רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון מסרה בתגובה: "מדובר בסיכום דיון פנימי שעסק בהיערכות לתרחיש עתידי שאינו נמצא על הפרק ואינו רלוונטי בשלב זה".