אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש צריך לפקח על סמכויות החירום של השב"כ והמשטרה

פרשנות

ביהמ"ש צריך לפקח על סמכויות החירום של השב"כ והמשטרה

צו הביניים שהוציא בג"צ ומורה לכנסת לקדם עד יום ג' פיקוח על הסמכויות שניתנו לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחרי חולים ומבודדים הוא חצי דרך לאיזון בין הדאגה לבריאות הציבור וזכויות הפרט. חברי הכנסת צריכים להתעקש גם על ביקורת שיפוטית על הפעלת הסמכויות היכן שאפשר

20.03.2020, 16:15 | תומר גנון

אלוהים נמצא תמיד בפרטים הקטנים. צו הביניים שהוציא אתמול בערב בג"צ לעניין סמכויות השב"כ והמשטרה במצב חירום הוא רק חצי דרך לאיזון בין הדאגה לבריאות הציבור לזכויות הפרט.

קראו עוד בכלכליסט

בשאר יצטרכו לטפל עכשיו חברי ועדות הכנסת שנקווה שיקומו עד יום שלישי. אין סיבה שזה לא יקרה. גם לאור הדד ליין שהציב בג"צ לפקיעת התקנות ביום שלישי אם לא יאושרו בוועדה הרלוונטית, וגם לאור הודעת העדכון של הכנסת כי נושא הקמת הוועדות בכל מקרה יעלה לסדר היום במליאה ביום שני.

צריך לחלק לשתיים את המשימה שתוטל על כתפי חברי ועדת הכנסת שתטפל בפרקטיקה - תקנות שב"כ ותקנות משטרה. כלומר בסוג המידע, הדרך שייאסף המידע ובעיקר בשמירה, הפיקוח והביקורת על היישום של התקנות לשלב חירום. שזה אולי השלב המטריד ביותר בהליך.

תקנות השב"כ: יד למים הקרים

נתחיל בשב"כ, ובסמכות שנתנה לו לעקוב בדיעבד אחרי תנועת אזרחים. אם להסתמך על אמירתה של נשיאת העליון אסתר חיות בדיון שנערך אתמול (ה'), ואין סיבה שלא, כאן כנראה אין ברירה. אף גוף בישראל - לדברי חיות כמי שהיא וחבריה השופטים בחנו את הנושא - לא יכול לספק למשרד הבריאות במהירות ויעילות את מה שהוא צריך: מידע מדויק על מי שבא במגע עם חולי קורנה בשבועיים בטרם אבחונם.

לאחר שעה וחצי שבה הסתגרו השופטים עם נציגי השב"כ, ובחנו אפשרות שהמשטרה או גוף אזרחי יעשה את זה, הם השתכנעו שלאף אחד אין את הטכנולוגיה שיש לשב"כ. סביר שחברי הכנסת יגיעו לאותה מסקנה.

אלא שכאן יגיע החלק החשוב שבו חברי הכנסת יצטרכו להכניס את היד למים הקרים. התקנות שהציבור מכיר בעניין זה הן של משרד הבריאות. את נהלי השב"כ הפנימיים - הוא לא יכול להכיר. הם הרי סודיים.

חדר מיון חדש בבית החולים תל השומר, צילום: שאול גולן חדר מיון חדש בבית החולים תל השומר | צילום: שאול גולן חדר מיון חדש בבית החולים תל השומר, צילום: שאול גולן

הן בבדיקת הנהלים של השב"כ והן באלה של משרד הבריאות, תפקידם של חברי הכנסת יהיה להיות העיניים של הציבור: לוודא שיש מספיק הגנות ופיקוח על האיסוף; שאין חשש שהמידע יזלוג; שהוא ישמר ויאובטח ושהגישה אליו תהיה מוגבלת ומצומצמת ככל שניתן.

אני אישית סבור שגם יש מקום וחובה למנות שופט שיבצע פיקוח על כל התהליך, בדגש על משרד הבריאות. אבל תמיד אפשר לחשוב גם על פתרונות אחרונים.

תקנות המשטרה: לבדוק ראיות

נמשיך למשטרה. שם, לטעמי, תהיה לחברי הכנסת עבודה הרבה יותר חשובה ומהותית, ומרחב תמרון גדול לעומת השב"כ. הסמכויות שניתנו למשטרה, והוקפאו בינתיים בצו של בג"צ, מאפשרות לקצין משטרה לפנות לחברת תקשורת ללא צו בית משפט ולקבל מידע על מיקומו של כל מי שחויב בבידוד. זאת כי לאכוף את השהייה שלו בבידוד.

העקיפה של בית המשפט במסגרת חקירה פלילית היא צעד קיצוני ודרסטי ביותר בדמוקרטיה. ביום יום, במסגרת חקירות פליליות במגוון נושאים (אלימות, שחיתות, סמים), המשטרה זקוקה לצווים כאלה. אלא שאז היא פונה לשופט, וצריכה להציג תשתית ראייתית מספקת לקבלת הצו שמפר ופוגע בפרטיותו של אדם. שיש למשל חשד סביר להפרה של החוק, ולא סתם שמועה או טלפון אנונימי לשוטר שמי יודע מה עומד מאחוריו.

שוטרים עם נוסע שהפר בידוד, ברכבת שוטרים עם נוסע שהפר בידוד, ברכבת שוטרים עם נוסע שהפר בידוד, ברכבת

הממשלה טענה בתגובה לבג"צ שביקורת שיפוטית תפגע בה. שהיא תצטרך לפנות עשרות ואולי מאות פעמים ביום לבית המשפט. זה נשמע קצת מופרך. קשה לראות מצב שבו המשטרה מקבלת ביום אחד מידע על עשרות או מאות מבודדים שמפרים את ההוראה בבת אחת. ולאור העבודה שרבים מהשופטים הפליליים, לאור צמצום הפעילות בבתי המשפט, גם ככה פנויים - אין סיבה שמישהו לא יבדוק מה הראיות רגע לפני שהמשטרה רצה להוציא מידע.

לעניין זה אגב טוענת הממשלה שלפי חוק, במצבי חירום של הצלת חיים, היא רשאית גם ככה לפנות לחברת תקשורת בלי צו שיפוטי. זאת טענה קיצונית מאוד, שלפיה כל מבודד ומבודד בישראל הוא בפוטנציאל "פצצה מתקתקת". גם אם מקבלים את זה, ולדעתי זה קיצוני מאוד לקבל, חובה על חברי הכנסת לוודא שתהיה סוג של הפרדה בין מבודד בשל מגע, לבין מבודד מטעמי זהירות או מפר תקנות החירום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות