על חשבונכם: כך צריכה המדינה להתמודד עם תשלומי דמי האבטלה שיזנקו

עם תחילתו של השבוע השני להתפרצות נגיף הקורונה, מדינת ישראל נכנסה למשטר חירום ותוך ימים ספורים נמצא את עצמנו עם חצי מליון מובטלים רובם מ"משפחת" יוצאי החל"ת.

במוסד לביטוח לאומי מעריכים כי באפריל הקרוב ישולמו דמי אבטלה לכחצי מיליון מובטלים ועובדים בחל"ת. עלות התשלומים נאמדת ב-2–2.5 מיליארד שקל - לעומת כ-340 מיליון שקל בחודש ששולמו בממוצע בינואר ובפברואר, ערב המשבר.

לשכת התעסוקה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

בממשלה אף חוששים מצב של 750 אלף מובטלים - שיחסלו מהר את עודפי הביטוח הלאומי. באוצר נערכים לתשלום חודשי של עד 4 מיליארד שקל, וחוששים כי הימשכות המשבר לאחר פסח תקרב את מספר דורשי העבודה למיליון.

תקופת המשבר, הבידוד החברתי ותחושת האי ודאות מחזקת בדרך כלל את הערכים של "שותפות גורל", "ערבות הדדית", "סולידריות" – אך במשבר הנוכחי התמונה שונה. מצד אחד אכן קיימת שותפות גורל בכל הקשור לשמירה על הריחוק החברתי; מחלצים צעירים ישראלים ברכבת אווירית מפרו; מסייעים לקשישים ובודדים, ובכך משתתפים כמעט כולם. מצד שני קיים ציבור שלם שמספרו הולך וגדל -  ציבור העצמאים הקטנים, המובטלים והחל"תניקים מאונס - אשר נוסף לאי הוודאות ה"קורונית" נקלעו לאי ודאות כלכלית אשר מקשה ביתר שאת את ההתמודדות ויוצרת מצב של אי שוויון: אלו ששכרם מובטח ואלו הנמצאים בעלטה כלכלית.

המשק הישראלי עומד בפני צונאמי כלכלי ונדרש להעמיד מקורות תקציביים לא מתוכננים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים במהלך החדשים הקרובים. מן הסתם יהיו שינויים מאקרו כלכליים בטווח הבינוני והארוך, אך כחלק מהצעדים המידיים ראוי לשקול הטלת מלווה חובה - מלווה "קורונה" אשר מחד ייצר מקורות לתגבור תקציב הביטוח הלאומי לכיסוי דמי אבטלה הנאמדים ,כאמור, ב-4 מיליארד שקל לחודש, ומאידך יצור שותפות וחלוקת נטל הוגנת בין המובטלים והחל"תניקים לבין אלו שמשכורתם מובטחת.

לאורך השנים ובעתות משבר הוטלו על אזרחי המדינה מלוות חובה: במחצית הראשונה של שנות השישים הוטלו מלוות "קליטה וחיסכון חובה"; בתחילת שנות השבעים - "מלוות חובה – ביטחון וחיסכון"; בשנים 1973-74 – לאחר מלחמת יום הכיפורים - נוספו שני מלוות מלחמה: האחד חובה והשני מרצון; בשנת 1975 הוטל מלווה "תוספת יוקר" ומלווה חיסכון למעבידים; ובשנת 1982 הוטל "מלווה מבצע שלום הגליל". מלוות החובה הן למעשה היטל שנגבה ע"י הממשלה בשעות חירום, בין היתר באמצעות מס הכנסה, מעין הלוואה המיועדת להחזרה לציבור. בתמורה ל"הלוואה", מנפיקים לציבור "תעודות מלווה".

לפני התפרצות מגפת הקורונה היו במשק הישראלי 4.3 מליון מועסקים מהם כ-3.8 מליון שכירים. מתוכם כ-1.4 מיליון הועסקו בשירות הציבורי, וכ-850 אלף בשירותים פיננסיים ועסקיים.

לפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו בתחילת מרץ 2020 , השכר החדשי הממוצע למשרת שכיר לשנת 2019 עמד על 10,784 שקל ומספר משרות שכיר ללא עובדים זרים היה 3.749 מיליון, כלומר תשלומי שכר ברמה חדשית של למעלה מ-40 מיליארד שקל. גם אם במציאות החדשה יירדו תשלומי השכר ל-35 מיליארד שקל, ואם ננכה את מקבלי שכר מינימום ובעלי שכר נמוך, הטלת מלווה חובה חודשי למשך מספר חדשים בשיעור של 10%-15% מהשכר תניב מקור פנימי של מספר מיליארדי שקלים מדי חודש ותביא לחלוקה הוגנת של הנטל בשעת חירום זו.

הכותב הוא תא"ל (מיל.) לשעבר היועץ הכספי לרמטכ״ל ומנכ״ל משרד מבקר המדינה