אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ישראל לא ערוכה לטיפול בהמוני העניים החדשים" צילום: צביקה טישלר

משבר הקורונה

"ישראל לא ערוכה לטיפול בהמוני העניים החדשים"

מומחים לרווחה ומדיניות ציבורית מאוחדים בדעתם כי ישראל מגיעה למשבר הקורונה לגמרי לא ערוכה לטיפול בהמוני המפוטרים שירחיבו מאוד את שכבת העניים במדינה. במיוחד צפויים להיפגע העובדים הערבים שרבים מהם עוסקים במסחר ובשירותים

22.03.2020, 06:57 | שחר אילן

הממשלה מרבה להתהדר באמירות שישראל מגיעה למשבר הקורונה חסונה כלכלית. אלא שמומחים לרווחה ומדיניות ציבורית מאוחדים בדעתם שמנגנוני הרווחה של ישראל מגיעים למשבר חלושים ומוכים. "החורף הגיע ומדינת הרווחה מגיעה אליו בלבוש אביבי", אומר פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית. "זה ברור שהמערכת הזו לא מתאימה להתמודד עם המשבר".

קראו עוד בכלכליסט

לדברי דהן, נראה שגם הממשלה מבינה שמדינת הרווחה לא ערוכה להתמודד עם המשבר, וההוכחה לכך היא ההחלטה לקצר את תקופת האכשרה לדמי אבטלה משנה לחצי שנה. אבל שאלה לא פחות חשובה לדעתו היא תקופת הזכאות לדמי אבטלה, שהיא מהקצרות ביותר בעולם.

פרופ פרופ' מומי דהן: "קבוצת הסיכון היא אנשים שעובדים בשכר נמוך או בעבודת מזדמנות ויאבדו את מקום העבודה שלהם. אין להם חסכונות או רכוש משמעותי" | צילום: רפי קוץ פרופ

"מערכת הביטחון החברתי הקיימת לא מספיקה", אומר הפרופסור לעבודה סוציאלית ג'וני גל ממרכז טאוב והאוניברסיטה העברית. "זו מערכת שנפגעה והצטמצמה והנגישות אליה הפכה קשה יותר. זה נכון לגבי דמי אבטלה והבטחת הכנסה. בביטוח אבטלה תקופת הזכאות קצרה, ומקבלים סכום כסף נמוך להכנסה. ברור שקצבת הבטחת הכנסה אינה מספיקה לקיום בכבוד. הקצבה למשפחה עם שני ילדים היא פחות מקו העוני".

פרופ פרופ' ג'וני גל: "מערכת הביטחון החברתי הקיימת לא מספיקה. אלה מערכות שנפגעו והצטמצמו והנגישות אליהן הפכה קשה יותר" | צילום: עמית שעל פרופ

בלחץ התעשיינים: חברות יצואניות הוגדרו ענף חיוני לחצים כבדים הופעלו על משרד האוצר בידי גורמים במגזר הציבורי והפרטי בדרך להכרעה מי יוכל להמשיך לעבוד גם במתכונת חירום. בין הענפים שהוגדרו חיוניים גם החברות הגדולות במשק והיצואניות עמרי מילמןלכתבה המלאה

לדברי פרופ' דהן, "אנחנו גם נכנסים למשבר מנקודת מוצא של שיעורי עוני גבוהים מאוד. זו נקודה לא טובה להתחיל איתה". גל מסביר שבשנים האחרונים ההתמודדות עם עוני היתה באמצעות הגדלת הכנסות מעבודה, אם באמצעות מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ואם באמצעות הגדלת שכר המינימום. במצב שבו עבודה אינה אפשרית "נדרשת חשיבה שונה לגמרי".

אנשים בלי רשת ביטחון

הכלכלה הישראלית לא קרסה במשבר הכלכלי העולמי ב־2008. לכן אין לנו דוגמאות מהעבר הקרוב של משבר שגורם להרס כלכלי של כל כך הרבה אנשים. הפעם האחרונה היתה המיתון הגדול של שנות השישים של המאה הקודמת. כמו לגבי כמות הנדבקים בקורונה, כך גם לגבי כמות השוקעים בעוני, קשה למומחים להעריך לאן נגיע. זה תלוי כמובן באורך תקופת הסגר וההשבתה של המשק.

הסיכויים הגבוהים ביותר להידרדר אל מתחת לקו העוני הם כרגיל של מי שנמצאים רק מעט מעליו. "אלה אנשים שאין להם רשת ביטחון כלכלי", אומר גל. "אין להם רזרבות שמאפשרות להם לעבור את התקופה, והם יתקשו לחזור לשוק העבודה". לדבריו, הסיכויים הגבוהים ביותר להגיע לעוני הם של אנשים שהכישורים שלהם נמוכים ויקשה עליהם להשתלב מחדש.

"מי שנמצאים בסיכון הכי גדול", אומר פרופ' דהן, "אינם מקבלי הקצבאות, מי שמקבל קצבת זקנה ימשיך לקבל אותה. מי שמטרידים אותי אלה אנשים שעובדים בשכר נמוך או בעבודת מזדמנות ויאבדו את מקום העבודה שלהם, ואין להם כרית ביטחון בדמות חסכונות או רכוש משמעותי. הם יצטרכו להתמודד עם מציאות שלא ידוע כמה זמן תימשך. זו קבוצת הסיכון המרכזית".

ההכנסות מהרמדאן ייפגעו

שני המגזרים העניים ביותר בחברה הישראלית הם ערבים וחרדים. לשניהם יש נסיבות שהופכות אותם גם להרבה יותר פגיעים למשבר. איימן סייף, המנהל לשעבר של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, אומר שבמגזר הערבי יש עובדים רבים בענפי המסחר והשירותים, ואלה נפגעים מאוד מהשבתת המשק. לכן הוא צופה עלייה גדולה במיוחד באחוזי האבטלה בציבור הערבי. לדבריו, יש גם הרבה עסקים זעירים שספגו מכה קשה מאוד.

בשיח הישראלי עולה שוב ושוב עניין חג הפסח, שיחול בעוד כשלושה שבועות, אך אין לשכוח שגם הרמדאן מתחיל בעוד כחודש. סייף מציין שבחג יש ביקורים רבים ומוחלפות מתנות רבות. אובדן ההכנסות האלו הוא נזק קשה לעסקים רבים. לדבריו, גם הרשויות המקומיות הערביות חלשות מאוד, ואין להן משאבים כלכליים עצמיים. הפגיעה הצפויה בארנונה תחליש אותן עוד יותר, ועל רקע זה הן יתקשו מאוד לסייע לאזרחים במצוקה.

האנשים העובדים בקרב החרדים ייפגעו כמו כולם. בעיה מיוחדת צפויה דווקא בקרב הגברים החרדים הלומדים בכוללים (ישיבות לגברים נשואים) ואינם עובדים. ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, אומר שהישיבות נכנסות למשבר כשהן בבעיה כפולה. מאחר שלא אושר תקציב, קוצץ תקציב הישיבות ב־25% מ־1.2 מיליארד שקל ל־900 מיליון שקל. קצבאות האברכים ממומנות מהמדינה וכן מתרומות. מלאך מציין שסביר להניח שהמשבר בבורסה האמריקאית יפגע משמעותית בכמות התרומות.

המשבר האחרון בישיבות החרדיות היה בימי ממשלת נתניהו־יש עתיד באמצע העשור, שגרם ליציאה משמעותית לעבודה. לדברי ד"ר מלאך, הבעיה היא שעכשיו האבטלה תגדל, וכששיעור העבודה מוצף במועמדים, מצבם של האברכים יהיה לא טוב, משום שהם נחשבים לעובדים לא מיומנים.

העובדים הסוציאליים יוחרגו

ביום שישי מנעה הממשלה לפחות היבט אחד של ההידרדרות. זה קרה כאישרה את התקנות המגבילות את העבודה בשירות הציבורי ל־30% מהעובדים שיוגדרו חיוניים. אבל היא קבעה גם שכל העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות יוכרזו חיוניים ויוחרגו ממכסת ה־30% וכן יוחרגו 75% מעובדי משרד העבודה והרווחה. זה היה אחרי שיו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני הזהירה מפני קריסת מערכת הרווחה.

לדברי חרמוני, גם אחרי ההחלטה המערכת תצטרך להתמודד עם עלייה של מאות אחוזים בצרכים ותעשה את זה כאשר חלק מהעובדים בבידוד והיכולת לערוך ביקורי בית מאוד מוגבלת. השבוע נרשמו 500 אלף מובטלים חדשים, רבים מהם כנראה משכבות חלשות שאין להן עתודות כספיות וחלקם יצטרפו למעגל העוני.

בין התחומים שבהם צפויה עלייה דרמטית בצרכים נמצאות משפחות בסיכון לאלימות שעכשיו ישהו שבועות ארוכים בבית. מסגרות טיפול יומיות של המשרד נסגרו, ביניהן מועדוני יום של קשישים ומסגרות לילדים ונערים בסיכון. זה אומר עלייה דרמטית ברמת הבדידות של הקשישים ונערים ונערות בסיכון שאין להם תמיכה קבועה. חרמוני צופה גם עלייה של מכורים לסם.

תגיות