למידה מרחוק בימי קורונה: הזדמנות לשינוי מערכתי

החלטת מנהיגות המדינה ומערכת החינוך בישראל להשבית את הלימודים בבתי הספר ולעבור ללמידה מרחוק במוסדות להשכלה גבוהה ללמידה, בשל התפשטות הקורונה, מחדדת ביתר שאת את הצורך לחשוב מחדש על אופני הלמידה בסביבת אי וודאות.

ולא רק על כך יש לחשוב, אלא גם על תוכניות הלימודים ועל חומרי הלימוד הדרושים כעת, לכשהתעורר צורך ממשי להנגיש את הלמידה לכ-1.8 מיליון תלמידים ולכ-300,000 סטודנטים, באמצעות מרחב מקוון ופתוח המאפשר למידה מרחוק, בכל עת ומקום, עם מכשירים חכמים הנמצאים ברשות הכל.

לימוד מרחוק | צילום: שאטרסטוק

מבחינת הלומדים, הלמידה הדיגיטלית נתפסת כמותאמת אישית, אפקטיבית ומהנה. מבחינת המערכת, בהעדר אפשרות להתכנס בכיתות, הלמידה במרחב המקוון הפתוח יוצרת סביבות למידה חדשות, הנשענות על למידה מרחוק, שימוש בחומרי לימוד פתוחים ותכנים דיגיטליים, המסייעים לפיתוח מיומנויות כמו אוטונומיה מחשבתית, לתחושת בעלות של תלמידים על תהליך הלמידה, להגברת המוטיבציה הפנימית, למסוגלות עצמית, לגמישות ולמעורבות במחקר.

פלטפורמות שונות כמו ספרים טכנולוגיים מבוססי-ענן ללימודי מדעים, הרצאות מצולמות הניתנות לצפייה ללא עלות, או סביבות למידה דיגיטלית המציעות תרגילים אינטראקטיביים וטקסטים מקוונים לכל סוגי הלומדים, הן רק חלק מן האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות עם המעבר ללמידה מרחוק. מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם מציעים מגוון רחב של חומרי לימוד פתוחים המפורסמים ללא עלות שימוש במרחב הציבורי.

אוניברסיטת MIT שבארצות הברית הייתה הראשונה לתת רישיון לשימוש חופשי בחומרי הקורסים המפורסמים באתר האוניברסיטה מבלי לפגוע בזכויות יוצרים. ב-2002 ארגון אונסק"ו אימץ את המושג "חומרי לימוד פתוחים", כדי לתאר אספקה פתוחה של מקורות לימוד באמצעות מידע וטכנולוגיות עבור ייעוץ, שימוש והטמעה על ידי קהילת משתמשים למטרות שאינן מסחריות.

כך נוצרה הזדמנות למסד מערכת יחסים חדשה בין לומדים והמידע שהם רוכשים בתהליך הלמידה. מורים ומרצים כבר לא נתפסים כבעלי הידע, המקנים אותו ללומדים בתהליך למידה לינארי, אלא שותפים לתהליך, במהלכו ידע נוצר ומעוצב מחדש כל העת ובכל מקום.

המשבר הנוכחי הוא הזדמנות מצוינת גם לחשיבה מחדש על מדיניות ממשלתית בקידום הטמעת חומרי לימוד חדשים. יש חשיבות רבה למעורבות המוסדית ברמה מקומית ולמעורבות מקבלי ההחלטות בתמיכה, בקידום, במימון וביישום טכנולוגיות למידה התומכות בחומרי לימוד חדשים ובפדגוגיות למידה והוראה המקדמות למידה חדשנית ומשמעותית עם השימוש בחומרים אלו.

אם ניטיב להסתכל על העת הנוכחית, נגלה כי מעבר למגבלות, לחשש ולהשלכות החברתיות והכלכליות הצפויות, זו גם השעה:

• לעודד שימוש בחומרי לימוד דיגיטליים באמצעות פורטלים ואתרי לימוד דיגיטליים לכל הגילים

• להגביר את המודעות לקיומם

• להנחות את ציבור הלומדים היכן אפשר למצוא אותם

• לספק מידע למורים ולחברי סגל אקדמי בנוגע לסוגיות פרטיות, זכויות יוצרים ואישורי שימוש בחומרים דיגיטליים ובחומרי לימוד פתוחים

• לעודד מורים ומרצים ליצור, לאמץ ולהתאים חומרי לימוד חדשים בשיעורים ובקורסים שאותם הם מלמדים

• להכיר ביצירה ובהתאמה של חומרי לימוד אלה לתוכנית הלימודים כחדשנות קוריקולרית וכשירות למקצוע ההוראה בעיקר בכל מה שקשור לקידום של אנשי הוראה, מתן קביעות, וקידום.

השקפה שכזו רואה במשבר מגפת הקורונה הזדמנות לפיתוח למידה ולהטמעת אופני לימוד חדשניים, חומרי לימוד דיגיטליים ופתוחים, ואסטרטגיות למידה המבוססות על מוטיבציית הלומדים ללמוד באופן עצמאי, בזמן ובמקום הרצוי להם, ובקצב התקדמות אישי המותאם לרמת הלומד באופן פרטני.

עקרונות אלו מתאימים גם לדרישות השוק והחברה להקניית מיומנויות המאה ה-21: אוטונומיה בלמידה, למידה משמעותית והתנסותית, חשיבה ביקורתית.

בהתחשב בנסיבות בישראל וברחבי העולם, למידה בימי קורונה עשויה להיות חווית צמיחה, שבעקבותיה לומדים ומקבלי החלטות כאחד יאמצו את היתרונות הגלומים במרחב המקוון ויטמיעו אותם לצרכי למידה, פיתוח עצמי ומקצועי, ומחקר.