אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתכננים גם את היום שאחרי: “מהירות התגובה קריטית לכלכלה כמו לבריאות” צילום: עומר מסינגר

משבר הקורונה

מתכננים גם את היום שאחרי: “מהירות התגובה קריטית לכלכלה כמו לבריאות”

נגיד בנק ישראל ומשרד האוצר מקדמים תוכנית חירום שעיקרה סיוע בהיקף של עד 14 מיליארד שקל והתמקדות בעצמאים ובעסקים קטנים. מומחי כלכלה לא בטוחים שקצב ההחלטות והביצוע מספק

23.03.2020, 07:00 | עמרי מילמן

אף שחלף שבוע מאז ההכרזה על תוכנית סיוע של 5 מיליארד שקל, בפועל, במשרד האוצר ובבנק ישראל עדיין מקיימים דיונים מרתוניים עד לרגע זה בנוגע לדרך בה יינתן הסיוע, ומאיזה מקור יגיע הכסף. אתמול קיבל הצוות הכלכלי - משרדי האוצר, הכלכלה, המל"ל ובנק ישראל - תאריך יעד עדכני לפרסום תוכנית הסיוע - בתוך 48 שעות. כלומר ניתן לצפות להצהרה נוספת מצד ראש הממשלה ביום שלישי.

הלחץ מצד רה"מ עליו מדווחים הגורמים המקצועיים, לא מפתיע לאור הדרישות הרבות שעלו בימים האחרונים מצד הארגונים השונים - להב, יועצי המס, המסעדנים, העצמאים ועוד. הארגונים שהחלו לשתף פעולה האחד עם השני מגבשים תוכניות סיוע והמלצות לממשלה שעדיין מנסה להבין מה הדבר הנכון לעשות, כאשר הזמן משחק לרעתה, או יותר נכון לרעת העסקים שעל סף קריסה.

קראו עוד בכלכליסט

למעלה: נגיד בנק ישראל אמיר ירון. “המשבר מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים כולל הגדלה אחראית של הגירעון", צילומים: תומי הרפז, עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי, עמית שעל למעלה: נגיד בנק ישראל אמיר ירון. “המשבר מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים כולל הגדלה אחראית של הגירעון" | צילומים: תומי הרפז, עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי, עמית שעל למעלה: נגיד בנק ישראל אמיר ירון. “המשבר מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים כולל הגדלה אחראית של הגירעון", צילומים: תומי הרפז, עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי, עמית שעל

בדיונים פנימיים בממשלה אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי "המשבר הזה הוא בסדר גודל שלא ידענו בעשרות השנים האחרונות, הוא מערער הרבה אקסיומות מקובלות והוא מחייב פעולות בסדרי גודל חדשים, כולל הגדלה אחראית של הגירעון״. ההערכות בבנק ישראל מדברות על כך שהגירעון יגיע לגובה של 7% מהתוצר. החשש המסתמן הוא כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד היום על כ־60% יחצה את ה־70%. בימים כתיקונים מדובר ביחס חוב תוצר שהנגיד לא היה מעז לעלות על דל שפתיו, אולם כעת הוא דווקא אחד הקולות הבולטים הקוראים להגדלת ההוצאה הציבורית, על חשבון הגירעון, מתוך הבנה כי לא תהיה דרך אחרת. סביר להניח שגם נקודת הייחוס וההשוואה העולמית תשתנה לחלוטין. אם עד היום הדרישה מישראל הייתה לרדת מ־60% כדי לשמור על דירוג האשראי שלה, ככל הנראה שהסטנדרטים של חברות הדירוג ישתנו לחלוטין ביום שאחרי הקורונה, לפחות זמנית.

בשיחות שמקיים הנגיד עם ראש הממשלה ומשרד האוצר ממליץ הנגיד לגבש תוכנית בהיקף שנע בין חצי אחוז לאחוז מהתוצר, כלומר בין 7 ל־14 מיליארד שקל. אולם בשיחות מדגיש הנגיד גם כי לאור חוסר הוודאות צריך לדאוג כי הסיוע ייעשה במקטעים. שימוש מלא בארסנל עכשיו, תחת ההנחה כי מגמת השיפור תחל אחרי פסח עלולה להשאיר את המשק במצב קשה הרבה יותר אם המגיפה תמשיך להתרחב.

המלכוד של האוצר

עוד לפני ההנחיה של ראש הממשלה דנו באגף תקציבים יחד עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל לגיבוש תוכנית תחת ההבנה כי הסיוע צריך להתמקד קודם כל בעצמאים ועסקים קטנים. שכן לשכירים יש רשת ביטחון כלשהי, ולעסקים הגדולים ישנם כיסים עמוקים (יותר או פחות). לצד הסיוע דרך הלוואות או מענקים, הממשלה תידרש לגבש תוכנית מגובשת יותר לגבי ההוצאות הקבועות של העסקים - מסים, ארנונה, חשמל, מים ואולי אפילו שכירות. סוגיה נוספת שבוחנים כעת בממשלה היא כיצד לסייע לענף ההייטק, מנוע הצמיחה של המשק, שמוצא עצמו עכשיו ללא מימון.

בבנק ישראל ובמשרד האוצר סבורים בשלב זה כי נכון יותר להתמקד בסיוע למגזר העסקי ופחות למשקי הבית ודוחים את האפשרות כי ינקטו במהלך דומה לזה של טראמפ של חלוקת סכום קבוע - 3,000 דולר לכל משק בית. בין היתר משום ההנחה כי משקי הבית ישמרו את הכסף למקרה חירום במקום להמריץ בעזרתו את הכלכלה.

למעשה משרד האוצר נמצא במלכוד שפחות נלקח בחשבון בבנק ישראל. מצד אחד היעדר התקציב מונע מהם להזרים סכומים גדולים למשק, ומצד שני מהלכים כמו “קופסה” תקציבית או אפילו אישור תקציב, יחייבו אישור של הכנסת. אם תוכנית שתבנה הממשלה תגיע לאישור הכנסת, ייתכן מאד וזו תדרוש שינויים מרחיקי לכת שיפגעו ביעילות של התוכנית בכל הנוגע לעידוד הצמיחה, המתמקדת במגזר העסקי ותסיט תקציבים לצרכים סקטוריאליים, כמו למשל תמיכות לחרדים. לכן בשלב זה נשקלים צעדים שנראו בעבר קיצוניים כמו למשל קיצוץ השכר במגזר הציבורי למשך חודשים ספורים שיוכל לפנות מיליארדי שקלים לטובת המשק.

בדיונים הפנימיים מדגיש הנגיד את החשיבות של בניית תוכנית יציאה. תחת ההנחה שהחזרה לשגרה לא תהיה בבת אחת צריך לדבריו כבר לגבש מדיניות תוך למידה ממדינות שכבר נמצאות בשלב הזה ותוך התייחסות להיקף העסקים שיפעלו, שימוש במובטלים לצורכי אכיפה ועוד. ככל שההערכות תהיה טובה יותר ומוקדמת מספיק היכולת של הממשלה להניע את היציאה מהמשבר תגדל, והיא תוכל לעודד תזרים לעסקים שנסגרו. כך למשל בוחנים כעת בממשלה דרך לעודד ביקושים עתידיים דרך עסקאות עתידיות, שיזרימו תשלומים לעסקים כבר עכשיו.

תמיכה קריטית

כאשר משווים את היקף הסיוע שמציעה הממשלה עד כה ביחס לתוכניות ממשלתיות אחרות די ברור כי מדובר בהיקף מצומצם יחסית, לא בהכרח מתוך מדיניות, אלא לאור כך שטרם החליטו כיצד להקצות מיליארדי שקלים למשק שבמצוקה. בנוגע לשאלה האם הממשלה עושה מספיק בשלב זה עולה תמונה די ברורה כי הפתרון רחוק מלהספיק. לדברי פרופ’ מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במוסד נאמן בטכניון, “הממשלה לא עושה מספיק. ברור שהם בפיגור של שבוע בצעדים הכלכליים”. לדעתו הממשלה חייבת להגדיל את התמיכה שלה כמה שיותר מהר כדי לצמצם את הפגיעה המיידית.

לדברי הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, יואל נוה, “בנוגע לשכירים רשת הביטחון שניתנה עד כה רחבה יחסית, לפחות בשלב הראשוני. אולם בעולם העצמאים זו תמיד שאלה יותר מורכבת. קרן ההלוואות אינה פתרון רלבנטי. השאלה היא אם העסקים יוכלו להחזיר את אותן הלוואות בהמשך. במקום שיש תשלומים למדינה אפשר להקפיא אותם”. המהלך עליו הכריז טראמפ לפיו משק בית יקבל מענק נתפס בעיני נוה כטעות. לדבריו ההגדרות של חליפות הצלה שפוליטיקאים מכריזים עליהם בעולם תלויים בשאלה כמה זמן זה יקרה. בארה”ב אין דמי אבטלה ומערכת הגנה סבירה על השכירים אז זו הדרך לשמר את משקי הבית. אולם זה לא בהכרח יעבוד, שכן אנשים יחסכו את הכסף ולא יניעו איתו את הכלכלה.

גם לדברי הכלכלנית דפנה אבירם ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הצעדים אינם מספיקים. לדבריה “המהירות והנדיבות של התמיכה הממשלתית הם קריטים, הם צריכים להגיב מהר, כל יום שהם משתהים העסקים נכנסים ליותר לחץ ולמצב שלא בריא למשק. חייבים לתת ודאות ותמיכה נדיבה יחסית, בניגוד לאינסטינקט הטבעי של הממשלה“.

בנוגע לשאלה האם צריכה הממשלה להתמקד בהזרמת כספים להתמודדות המיידית של המשק או להכין כבר את התשתית ליום שאחרי אומר טרכטנברג “אי אפשר כרגע לטפל במחרתיים בלי לטפל במחר. אבל כל צעד שתעשה היום צריך להתחשב בכך שבשבועות הקרובים יהיה יותר גרוע ולא יותר טוב. ולכן אתה לא יכול להוציא את כל התחמושת בבת אחת וכמובן שהממשלה צריכה לדאוג לכך שהמשק יוכל לתפקד כשהסערה תעבור ואת זה אתה צריך לקחת בחשבון כבר היום”.

לדברי נוה “ברור שצריך לחשוב על היום שאחרי, צריך לעשות מספר צעדים מבניים, כמו למשל להוריד זמנית את שכר המינימום, במידה והאבטלה תשאר גבוהה. הממשלה צריכה להבין מה קורה לא בכל דבר לשפוך ישר כסף. צריך לחשוב מה עושים, לא דבר שאתה עושה בשליפה. אבל ברור שההתערבות צריכה להיות גבוהה. יכול להיות שזה יתאפשר הבעיה היא שהתחלנו בנקודה לא טובה, גם ככה נגיע לאחוזי תוצר גבוהים בגרעון גבוהים”.

לדברי אבירם ניצן “כרגע מה שנדרש זה נזילות, עוד היום, יהיה לנו מספיק זמן להתעסק ביום שאחרי. כרגע זה איך מצילים. כדי שיהיו עסקים ביום שאחרי צריך קודם כל להציל אותם”. 

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, צילום: צילום מסך מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד | צילום: צילום מסך מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, צילום: צילום מסך

* * *

האם הממשלה תסייע לעצמאים

"בתרחיש האופטימי: נזק של 100 מיליארד שקל"

המשק צפוי לספוג פגיעה של 6%־7% תוצר, שיכולה להגיע לכ־100 מיליארד שקל, כך עולה מניתוח שערכה הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואשר הגיע לידי "כלכליסט".

אבירם ניצן מעריכה כי "ללא התערבות ממשלתית מסיבית, יכולת ההתאוששות של המשק תיפגע משמעותית, ועומק הנסיגה בתוצר, לצד העלייה במספר השכירים שלא יוחזרו לעבודה - יהיה גבוה בהרבה מנתונים אלו”. מדובר למעשה בהערכה אופטימית יחסית שכן היא מתבססת על התרחיש שלפיו "לאחר ירידה דרסטית בפעילות המשקית ובתוצר בין אמצע מרץ לסוף אפריל, החל מחודש מאי המשק חוזר בהדרגה לפעילות ועד סוף שנה חוזר לפעילות כמעט מלאה. בתרחיש זה הנחנו שהממשלה תתמוך כראוי גם במשקי הבית של אוכלוסיית העצמאים, כך שאלו יצליחו לשרוד את התקופה ללא קריסה כלכלית, ושמרבית העובדים שהוצאו לחל"ת - יוחזרו בהדרגה לשוק ביום שאחרי".

ויש לה ביקורת על צעדי הממשלה עד כה: "בזמן שהממשלה תשב ותשקול המגזר העסקי יקרוס. צריך לתת להם כסף עכשיו. ברחבי אירופה כבר הבינו את גודל האיום ומעניקים חבילות סיוע בהיקף חסר תקדים של 12%־16% מהתוצר. בישראל מקבלי ההחלטות טרם הפנימו שהאופן שנצא מהמשבר תלוי במידה רבה בהיקף הסיוע שיינתן לעסקים”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות