צילום: באדיבות שירות התעסוקה
משבר הקורונה
מחלת החל"ת: 16% אבטלה, רוב הפגיעה בנשים וצעירים
שיעור האבטלה זינק בשבוע מ־4% לכ־16%; קרוב לשני שלישים מהמובטלים החדשים – נשים; גם שיעור המובטלים עד גיל 35 זינק. נשקל תשלום אבטלה לגימלאים, אבל הדבר יחייב שינוי חקיקה
אם המשק ישוב לפעילות בחודש מאי, השנה תסתיים עם 340 אלף מובטלים - מדובר יהיה ב־180 אלף מובטלים יותר מ־160 אלף המובטלים שהיו לפני פרוץ המשבר. נתוני אבטלה אלו יסתכמו בשיעור האבטלה של 8.5% בסוף השנה, וממוצע אבטלה שנתי של 10%. כך מעריכה הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
קראו עוד בכלכליסט
התסריט הזה נשמע פסימי מאד, אבל הוא מבוסס על תרחיש שאבירם ניצן רואה כאופטימי, שבו החל ממאי באופן הדרגתי יחזרו כ־75%-70% מהיוצאים לחופשה ללא תשלום חזרה למקום עבודתם.
ההערכה בשירות התעסוקה היא שלמרות השימוש הנרחב בחל"ת, בסופו של דבר בין 20%-10% מהמובטלים החדשים יפלטו ממקום העבודה ולא יחזרו אליו. מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור העריך בשבוע שעבר שצפויים 800 אלף מובטלים, ואילו האוצר העריך ש־1 מיליון. כיוון שכך, מספר המובטלים הקבועים יכול להגיע גם ל־200 אלף.
7,000 מובטלים חדשים מדי שעה
שיעור האבטלה הכפיל עצמו בשבוע האחרון פי 4 מ־4% ועומד עתה על 16.5%. נכון לאתמול בצהריים נוספו למשק 521 אלף מובטלים. עם זאת כ־90% מהמובטלים החדשים - שמהווים 69% מכלל המובטלים במשק - הוצאו לחופשה ללא תשלום בתקוה שיחזרו לעבודה.
המצב כל כך חמור עד שבמהלך השבוע נולד נתון חדש: קצב רישום מובטלים לשעה, שהגיע ביום חמישי ל־7,000. לא מדובר ברישום בשעות עבודת המוסד לביטוח לאומי בלבד אלא בכל שעות היממה - מספר שהגיע עד כ־150 אלף איש ביממה. רבים מהמובטלים החדשים נרשמו בלילה, אז העומס על אתר שירות התעסוקה קטן יותר. לשם השוואה, בכל השבוע הראשון של 2020 נרשמו 2,500 איש.
עם זאת בסוף השבוע ואתמול נרשמה האטה בקצב הרשמת המובטלים החדשים. בלילה שבין שבת לראשון נרשמו 8,000 מובטלים חדשים: קצב של כ־700 לשעה. ביום ראשון בבוקר הקצב עלה שוב ל־1,900 מובטלים לשעה.
גראור מסביר את ההאטה בכך שהגל הראשון של הוצאת עובדים לחל"ת מתקרב למיצוי. מדובר בעובדים של ענפי התיירות, התעופה, הנסיעות, ההסעדה, הבידור והפנאי וכן מורי הקבלן. עם זאת הוא מזהיר ש"ייתכנו עוד גלים גדולים של נרשמים חדשים". זאת, למשל, אם יוטלו הגבלות שיגרמו למגזרים או ענפים נוספים להוציא את עובדיהם לחל"ת.
המובטלים החדשים: יותר צעירים, יותר נשים
גל האבטלה מתאפיין באחוז גבוה מאוד של צעירים. אם בינואר השנה 39% מהמובטלים היו צעירים עד גיל 35 ו־61% היו בני 35 ומעלה, הרי שבקרב המובטלים החדשים 49% הם צעירים - כמעט חצי. סביר להניח שהדבר נובע בין היתר מהאחוז הגבוה של צעירים המועסקים בענפי המסעדנות והבידור.
ב־2019 נשים היוו 55% מהמובטלים והגברים 45%, לעומת זאת בצונאמי המובטלים הנוכחי הנשים מהוות 62% - קרוב לשני שליש - והגברים רק 38%. סביר שהדבר נובע בין היתר משיעור גבוה של נשים בענפים שחדלו לפעול, למשל דיילות, מלצריות וחדרניות.
רוב מורי היסודי וחטיבת הביניים הוצאו לחופשה בתשלום, ובתיכון הם מלמדים מרחוק. לעומת זאת מורי הקבלן המועסקים באמצעות עמותות, וכן מדריכים רבים המועסקים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי השונות, הוצאו לחל"ת. גם שם אחוז הנשים גבוה במיוחד.
סוף השבוע שעבר (14-13 במרץ) התאפיין ברישום גדול מאוד של מובטלים אקדמאים, שהיוו 60% מהנרשמים זאת לעומת 22% בימי שגרה. הדבר יצר תמונה מטעה. אך בשבוע שעבר מאז התמתן הקצב ומיום שישי האחרון, לפי הערכת גראור, שיעור האקדמאים ירד ל־22%-20% מהמובטלים החדשים, שהוא שיעורם בימי שגרה. המשמעות היא שמרבית המובטלים החדשים הם בעלי השכלה נמוכה ומשכורות נמוכות. עם זאת אין עדיין נתון מדויק בנושא.
מקדמות לפני פסח
שרות התעסוקה מעביר עתה לביטוח לאומי מדי יום 100 אלף קבצים עם פרטיהם של מובטלים. עם זאת לא ברור האם ביטוח לאומי יצליח לבדוק את כל התביעות לפני פסח, שיחול בעוד שבועיים וחצי. בביטוח לאומי נקטו שורת צעדים כדי לנסות לזרז את הטיפול, כולל קבלת מידע על המובטלים ממעסיקיהם ומחברות תוכנה המנפיקות תלושי שכר.
בכוונת ביטוח לאומי לתת מקדמות של 2,300 שקל למובטלים שבקשתם לא תטופל בזמן. יצוין שמדובר בתקופת חג לא רק עבור יהודים ונוצרים, החוגגים את פסחא, אלא גם עבור מובטלים מוסלמים, שיחגגו החל מה־24 באפריל את הרמדאן, שמתאפיין בהוצאות גבוהות.
כל מובטל יקבל החודש - בנוסף לדמי האבטלה שמגיעים לו - גם סכום חד פעמי של 500 שקל שאפשר לכנותו "מענק קורונה".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר אמר ש"עובדי הביטוח הלאומי והנהלתו עושים לילות כימים, בשעות הלילה ובסופ״ש בכדי לוודא שהזכאים לדמי אבטלה יקבלו מקדמה לחג הפסח".
רבים נותרו בחוץ ואינם מקבלים סיוע
ישנן מספר אוכלוסיות שכלל לא זכאיות לדמי אבטלה. אחת מהן היא עצמאים קטנים, להם מוצע פיצוי מביך בדמות מענק של עד 6,000 שקל מרשות המסים. השנייה היא קשישים בני 67 ומעלה שעובדים ופוטרו או הוצאו לחל"ת. מבחינת הביטוח הלאומי החל מגיל זה, אדם אמור לקבל קצבת זקנה ולא דמי אבטלה.
17% מהגברים בני ה־70 ומעלה נמצאים בכוח העבודה ו־15% מהנשים בנות ה־65 פלוס. היקף בעיית המובטלים מביניהם אינו ידוע אבל סביר שהוא גדול במיוחד בקרב קשישים עולים נטולי פנסיה, שעובדים בשמירה או ניקיון. הבעיה היא שקצבת זקנה של 2,300 שקל, אפילו עם תוספת השלמת הכנסה, אינה מספיקה לקיום למי שאין לו פנסיה.
ח"כ מירב כהן מכחול לבן שלחה מכתב לביטוח לאומי בו דרשה להנהיג דמי אבטלה למובטלים קשישים, או לפחות לבעלי ההכנסה הנמוכה שביניהם. סמנכ"לית גמלאות בביטוח הלאומי אורנה ורקוביצקי ענתה כי הקשישים המובטלים לא נכללו בסבב הראשון של התקנות לשעת חרום, שהרחיבו את הזכויות בביטוח לאומי, אבל "לכשנצטרך לתקנות שלב ב' ניקח בחשבון אוכלוסייה זו". בימים האחרונים נערכו דיונים רבים בנושא בין הביטוח הלאומי, שתומך בהרחבת הזכאות לקשישים, לאוצר שמתנגד. במקרה הזה לא די בתקנות אלא יש צורך בשינוי חקיקה.
עוד בהרחבת הזכויות, עד לפני שבוע נדרש מובטל לתקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה כדי לקבל דמי אבטלה. עם תחילת גל האבטלה קיצרה הממשלה את התקופה לחצי שנה, מה שהוסיף 380 אלף עובדים למעגל הזכאים. עם זאת ישנם צעירים רבים, למשל חיילים משוחררים, שטרם צברו את תקופת האכשרה של חצי שנה לקבלת דמי אבטלה. משפחתם של חלק מהם תלויה בהם לפרנסה.
ציבור נוסף שנפלט מעבודה ואינו מקבל סיוע הם מבקשי מקלט, שרבים מהם הועסקו במלונות ומסעדות ונותרו ללא מקור פרנסה וביטוח בריאות. פתרון אפשרי הוא לשחרר את כספי קרן הפיקדון שלהם כדי שיכולו להתקיים עד סוף המשבר.
הבחירה בחל"ת טובה לטווח הקרוב
גל האבטלה הנוכחי מתאפיין בכך ש־90% מהמובטלים לא פוטרו אלא הוצאו לחופשה ללא תשלום. עוד 6.5% מהם פוטרו ו־3.5% התפטרו או הפכו למובטלים בשל סיבות אחרות. מאחורי הבחירה בחל"ת במקום פיטורין עומדים חוסר הוודאות והתקווה שתוך זמן קצר הכל יחזור לקדמותו, אז המעסיקים לא יצטרכו לחפש ולהכשיר עובדים חדשים. אם באמת המשבר יארך זמן קצר יחסית, דמי האבטלה באמת יסייעו לשני הצדדים לצלוח אותו.
משמעות נוספת של הוצאה לחל"ת וקבלת דמי אבטלה היא דחיית העברת קופת הפיצויים והפנסיה לידי העובד. הדחייה הזו מצוינת משתי סיבות: אחת היא שהשימוש בפיצויים עלול לגרום נזקים כבדים לפנסיה. השנייה היא שסביר שהקופות איבדו חלק גדול משוויין בשל נפילת הבורסות, ופדייתן תהיה כרוטכה בהפסדים כבדים.
אלא שהחיסרון הוא שדמי האבטלה מיועדים לאפשר למובטל לחפש עבודה ללא לחץ כלכלי קשה. עובדים שיגלו בתום המשבר שנותרו ללא עבודה, יאלצו לחפש פרנסה ללא גב כלכלי. זה אגב צפוי להזיק למשק, כי הם יאלצו להתפשר על עבודות טובות פחות בשכר נמוך יותר וכך יגרם נזק לתוצר.