השקעה דפנסיבית? הקורונה לא פסחה על האנרגיה הירוקה

הקורונה לא פסח גם על מניות האנרגיה הירוקה, שירדו בחדות מתחילת חודש פברואר. אותן חברות היו אחד הלהיטים הגדולים של הבורסה המקומית בשנת 2019, והקטר שהוביל את מדד ת"א תשתיות אנרגיה לעלייה של 117.89% באותה שנה, מאז הושק בחודש יולי.

אולם הטלטלות האחרונות בשווקים החליפו את צבעי האנרגיה הירוקה במסכים אדומים, ובתוך חודש וחצי מחקו לתחום 3.6 מיליארד שקל מהשווי המצרפי של החברות, שנסחרות כעת בשווי מצרפי של 7.1 מיליארד שקל.  

ירידת השווי הגדולה ביותר שייכת לאנלייט אנרגיה, הנסחרת כיום בבורסה בתל אביב בשווי 2.08 מיליארד שקל, ששווייה נחתך ב־1.9 מיליארד שקל מתחילת פברואר. אחריה נמצאת אנרג'יקס, הנסחרת בשווי 4.3 מיליארד שקל, ששווייה נחתך ב־1.2 מיליארד שקל באותה תקופה. אלומיי קפיטל נחתכה ב־337 מיליון שקל מתחילת פברואר, משווי של 814 מיליון שקל לשווי של 477 מיליון שקל. סולגרין איבדה 82 מיליון שקל משווייה וירדה משווי של 166 מיליון שקל ל־84 מיליון שקל. סאנפלאואר נחתכה ב־48 מיליון שקל, מ־230 מיליון שקל בתחילת פברואר ל־182 מיליון שקל כיום, ואילו אפולו פאוור ירדה מ־30 מיליון שקל ל־20 מיליון שקל ואיבדה 10 מיליון שקל משווייה. לשם השוואה, מדד ת"א 125 ירד ב־29.7% מה־1 בפברואר.

עבור המשקיעים, חברות האנרגיה הירוקה נחשבות בטוחות יחסית, עם מצבור פרויקטים וחוזים ארוכי טווח. החברות האלה אמנם לא נמצאות במעגל הראשון של הנפגעות, אך ההשלכות מגיעות גם אליהן, לא רק דרך מחיר המניה (ראו מסגרת). ההערכות הן כי הסיכונים ממשבר הקורונה לטווח הקצר נמוכים לתעשיית האנרגיה הירוקה, אך הימשכות המשבר עלולה להציפם מעלה.

"הסיכונים: עיכובי פרויקטים ומצוקת אשראי"

לנה וייסביין, אנליסטית בבית ההשקעות אי.בי.אי, הסבירה ל"כלכליסט" כי "הסיכונים העיקריים לחברות האנרגיה הירוקה הם בעיכובי פרויקטים הנמצאים בתכנון, שהרי הן נבחנות בעיקר לפי הפוטנציאל שלהן, לצד פעילותן הקיימת; ובעלייה של עלויות המימון שלהן, כתוצאה ממוצקת אשראי. עד המשבר החברות היו אטרקטיביות והיה להן קל לקבל מימון, אך כיום, כאשר השוק בקריסה, נוצרות הזדמנויות אחרות עבור הגופים המממנים, וסביר שזה ישפיע גם המימון של חברות האנרגיה הירוקה".

וייסביין ציינה כי "הסיבה המרכזית לירידות הנוכחיות היא ההפנמה שמשבר הקורונה יימשך לטווח בינוני ואף ארוך, וצפי לכניסה עולמית למיתון, שעלול להוביל לירידה אפשרית בביקוש באנרגיה, וכתוצאה מכך גם לירידה במחירי החשמל במקומות שבו הוא פועל במסגרת שוק חופשי וללא תעריפים קבועים. אבל להערכתי, התחום הזה חוטף הרבה מעבר למה שהוא אמור היה לחטוף".

"צריך לזכור", היא ממשיכה, "שמדובר בחברות עם חוזים ארוכי טווח של 20 שנה לפחות בישראל ומעל 10 שנים בעולם, שרובם עם תעריפי מכירה קבועים, לפחות בכל הקשור לשתי החברות הגדולות המובילות את התחום בישראל — אנרג'יקס ואנלייט. גם הצורך לאנרגיה בעולם לא הולך לפחות, אלא רק לעלות. האנרגיה הירוקה צפויה, על פי נתוני בלומברג, לתפוס כ־48% מכלל שוק האנרגיה העולמי עד שנת 2050. כך שמדובר בתחום שיצמח עוד הרבה".

"אנלייט ממונפת מאנרג'יקס וזה מעיב עליה"

אנרג'יקס, חברת האנרגיה הירוקה הגדולה בארץ, פועלת בישראל, פולין וארה"ב. יש לה חוזים בישראל על בסיס תעריף מכירה קבוע והמשכיות של מעל עשור קדימה; חוזיה בפולין מגודרים לשנת 2020 במחיר מכירה הגבוה ממחיר החשמל שם כיום; וחוזיה לפעילות בארה"ב, הנמצאת בשלבי הקמה, נערכו מול ענקית האנרגיה Shell לטווח של 12 שנה קדימה.

חברת האנרגיה הירוקה השנייה בגודלה בישראל, אנלייט, פעילה באירופה ובישראל. גם לה חוזים ארוכי טווח, כאשר רובם במחיר מכירה קבוע או מגודר. בתחילת השנה היא דיווחה כי חברות הביטוח הפניקס ומנורה ישקיעו 48 מיליון יורו בפרויקט שלה לאנרגיית רוח בספרד, הנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. עם זאת, אנלייט ירדה ב־26.4% יותר מאנרג'יקס. לדברי וייסביין, "אנלייט ממונפת וסוחבת חוב גבוה יותר מאשר אנרג'יקס, וזה מעיב עליה". למרות זאת, גורמים בשוק ההון מעריכים כי עם תום משבר הקורונה, מניות האנרגיה הירוקה יחזרו לעניין את המשקיעים לטווח ארוך בשל האטרקטיביות שבצמיחת פעילותן לעשורים הבאים.

פרויקט אנרגיה סולארית של אנלייט בהונגריה | צילום: אנלייט