אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח המבקר: המדינה ייבשה את פיתוח הנמלים, ואז הפריטה את התחום לשוק הפרטי צילום: גיל נחושתן

דו"ח המבקר

דו"ח המבקר: המדינה ייבשה את פיתוח הנמלים, ואז הפריטה את התחום לשוק הפרטי

הנזק למשק בשל היעדר תחרות בענף הנמלים נאמד על ידי משרד האוצר במיליארד שקל. חברת נמלי ישראל: "הרפורמה בנמלים ויצירת תחרות בענף מתקדמות בצעדי ענק"

23.03.2020, 16:02 | ליאור גוטמן

 הנזק למשק בשל היעדר תחרות בענף הנמלים נאמד על ידי משרד האוצר במיליארד שקל. כך מציין דו"ח מבקר המדינה על חברת נמלי ישראל. לפי המבקר, ההערכה היא שנמלי חיפה ואשדוד ירשמו הפסד של יותר מ-143 מיליון שקל כבר בשנת 2023. "השלמת תוכניות אסטרטגיות ועסקיות של חברות הנמל הממשלתיות הקיימות - חיפה ואשדוד - התעכבה. הדבר עלול להביא לכך שבמועד תחילת פעולת הנמלים החדשים, הנמלים הקיימים לא יהיו ערוכים לתחרות", קובע הדו"ח.

כ-98% מהסחורות שנכנסות ויוצאות משערי המדינה עוברות דרך נמלי חיפה ואשדוד. לפיכך, החשיבות של שמירה על החברות הללו קריטית למשק. המבקר מצא שחברת נמלי ישראל (הרגולטור) צמצמה את השקעותיה בנמלים הקיימים חיפה ואשדוד מכ-247 מיליון שקל לשנה בממוצע בשנים 2010-2015, לכ-32 מיליון שקל בשנים 2011-2018. "בשל כך ובהיעדר מקורות מימון חלופיים, ספק אם תתאפשר התאמת התשתיות בנמלים הקיימים לתחרות", נכתב בדו"ח.

נמל אשדוד. מיליארד שקלים הושקעו בהקמת נמל מתחרה, צילום: אבי רוקח נמל אשדוד. מיליארד שקלים הושקעו בהקמת נמל מתחרה | צילום: אבי רוקח נמל אשדוד. מיליארד שקלים הושקעו בהקמת נמל מתחרה, צילום: אבי רוקח

בהיעדר השקעה בנמלים, המדינה הפריטה את התחום, ועד 2022 צפויים לפעול בישראל שני נמלים חדשים שיופעלו על ידי גורמים פרטיים (SIPG הסינית בחיפה, TIL ההולנדית באשדוד). המציאות הזו תפגע קשות בנמלים הקיימים. לגבי נמל חיפה נמצא ש"טרם הוחל בהתאמת התשתיות של נמל חיפה לפקידתן של אוניות מכולה גדולות, ונראה שהפיתוח עלול להידחות לשנת 2023", ואילו בנמל אשדוד נמצא ש"קיים ספק בדבר יכולתה של חנ”א לעמוד בלוחות הזמנים להתאמת התשתיות של נמל אשדוד לקליטת אוניות גדולות. 

לגבי שני הנמלים נמצא ש"היעדר הסכמה על מכסת הפורשים עלול לחשוף את החברות לסיכון, שלא תבוצע פרישה בהיקף שיבטיח את האיתנות הפיננסית של החברות ואת יכולתן להתייעל כנדרש".

בצד היותר חיובי של הדוח נכתב שנחתמו הסכמי עקרונות בין העובדים לבין נמלים הקיימים.

מחברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "הרפורמה בנמלים ויצירת תחרות בענף מתקדמות בצעדי ענק. במהלך העשור האחרון ביצענו השקעה מאסיבית בנמלי חיפה ואשדוד כאשר הקמנו עבור כל אחד מהם את נמל הכרמל ונמל היובל בהשקעה של כמיליארד שקל כל אחד. כחלק מהרפורמה, האחריות על המשך ההשקעה בפיתוח היא של הנמלים עצמם וזאת במקביל לפעולות שמבצעת חנ"י גם כיום לשדרוג ושיפוץ מתקני הנמלים הקיימים. פעולות אלה נעשות במקביל לפיתוח הנמלים החדשים - נמל הדרום ונמל המפרץ".

משרד התחבורה חולק מקצועית ועובדתית על אמירות רבות מהדו"ח ואף ניסה לשקף את הדברים בצורתם הנכונה מספר פעמים מול אנשי המבקר, כולל ישיבה בראשות מבקר המדינה, שר התחבורה ומנכ"לית המשרד.

במהלך השנים האחרונות, תשתיות הנמלים שודרגו באופן משמעותי על ידי העמקות הנמלים ותעלות הכניסה, רכישת מנופים והתאמתם לטיפול באוניות הגדולות ביותר העוגנות בים התיכון. כיום, ישראל מדורגת במקום ה-37 בעולם באיכות החיבוריות הימית שלה. עד היום לא סורבה אף אנייה בישראל לכניסה ותפעול בנמלי ישראל בגלל גודלה.

נמלי ישראל כיום משרתים באופן שוטף וקבוע את האניות הגדולות ביותר הפועלות בשגרה במזרח הים התיכון, ושנתיים לפני תחילת התחרות כבר נמצאים בהחלט במצב של מתן ויצירת תחרות משמעותית בהיבטי התשתיות. בהתאם להמלצת חברת נמלי ישראל (חנ"י) ובהנחיית שר התחבורה הקודם, ישראל כץ, הנמלים צופים את פני העתיד וערוכים לקלוט אוניות גדולות אף יותר, עד לאורכי 400 מטר.

בניית שובר הגלים החדש בחיפה שחרר כמעט לחלוטין את חברת נמל חיפה ממגבלות מזג האוויר שהיו לה בעבר, ואיפשרו לחברת נמל חיפה לפעול שנה מלאה כמעט ללא הפרעה. באשר לחשיבות סיום ההיערכות עד לשנת 2021, הנהלת נמל חיפה הציעה כי העבודות הנדרשות יחלו רק עם פתיחת התחרות, כדי למנוע הפסד כספי ופגיעה בלקוחות הקיימים.

עם פתיחת התחרות והירידה הזמנית בנפח העבודה, יתאפשרו העבודות ללא פגיעה זו. חברת נמל אשדוד בחרה כבר היום להתחיל בתכנון וביצוע התאמת הרציפים לאניות גדולות יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות