אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המפקחת על הבנקים: "אין כרגע מחנק אשראי במשק" צילום: רונן פדידה

ניתוח כלכליסט

המפקחת על הבנקים: "אין כרגע מחנק אשראי במשק"

חדוה בר שולחת מסר מרגיע ואומרת כי קיים קושי רק ללווים הנמצאים בסיכון, שכן למערכת הבנקאית עודפי הון גדולים. אך הבנקים כבר החלו לייקר את הריביות בגלל עליית הסיכון, ובשוק חוששים שאם המשבר יתרחב, ייסגרו ברזי האשראי

24.03.2020, 08:45 | רחלי בינדמן

להבדיל מהמשבר הגדול ב־2008 שנולד מסיכון ליציבות של המערכת הפיננסית וחלחל לכלכלה הריאלית, הסגר הכפוי בארץ ובעולם שמקטין בחדות את הצריכה עלול להוביל למשבר פיננסי.

קראו עוד בכלכליסט

המפקחת על הבנקים חדוה בר, שהאריכה את הקדנציה שלה שהיתה אמורה להסתיים באפריל בחודשיים נוספים, מנהלת שיח יומיומי עם מנהלי הבנקים וראשי החטיבות הקמעונאיות והעסקיות שלהם כדי לוודא דבר מרכזי ומשמעותי אחד: שלא ייווצר מחנק אשראי.

שבועיים לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יחד עם בר קראו למנהלי הבנקים והפצירו בהם לשמור את ברז האשראי פתוח, עולה השאלה אם הבנקים אכן עושים זאת. האם הם ממשיכים לספק הנשמה לעסקים שהפעילות שלהם נעצרה ולא ידוע מתי תשוב.

מימין: חדוה בר אלון גלזר, צילומים: אלעד גרשגורן מימין: חדוה בר אלון גלזר | צילומים: אלעד גרשגורן מימין: חדוה בר אלון גלזר, צילומים: אלעד גרשגורן

בר אמרה אתמול ל"כלכליסט" כי "אין כרגע מחנק אשראי. יש קושי ללווים שערב המשבר היו בסיכון יותר גבוה, והיו להם קשיים. הלווים הטובים ממשיכים לקבל אשראי. אנחנו כל הזמן חושבים על עוד ועוד צעדים כדי להקל על הבנקים לסייע ללקוחות בדיוק כדי שלא יווצר מחנק אשראי".

מקורות המימון המרכזיים של הבנקים שבעזרתם הם מעניקים אשראי, הם שלושה: ההון העצמי של הבנק שמפוקח על יד הרגולטור, פיקדונות הציבור והכסף ששוכב בחשבונות עו"ש, וכסף שהבנק מגייס בשוק ההון, למשל איגרות חוב. כרגע יש במערכת הבנקאית כולה עודפי הון משמעותיים של עשרות מיליארדי שקלים, עם יחס הון עצמי גבוה מ־10% - פי שניים מהיחס שמצביע על סכנה לבנקים שהוא 5%.

במקביל, הפדיונות הכבדים מקרנות הנאמנות שהסתכמו מתחילת המשבר במעל 40 מיליארד שקל, הגדילו מאוד את הנזילות של המערכת הבנקאית. שכן הכסף הזה לא הוצא מהבנק ל"בלטות" אלא נשאר בחשבונות עו"ש או הועבר לפיקדון סולידי. הציבור עדיין מאמין ביציבות המערכת הבנקאית וכל עוד אין תרחיש של אובדן אמון והסתערות על הבנק כדי למשוך את הכסף - לבנק יהיו מקורות מימון טובים.

לבנקים אין בעיה של מקורות מימון לבנקים אין בעיה של מקורות מימון לבנקים אין בעיה של מקורות מימון

מצד שני, הזמינות של שוק ההון כמקור לגיוס מקורות מימון דרך הנפקת אג"ח הפכה יותר מוגבלת. זאת כיוון שהתשואות על האג"ח של הבנקים נפתחו מאוד, מחירן ירד על רקע הפאניקה בשווקים והעלייה בפרמיית הסיכון, ולכן כל גיוס חוב חדש של הבנק תהיה יקרה משמעותית ממה שהתרגל בעבר. אין זה אומר שהבנק לא יוכל לשלם יותר ומנגד לגבות יותר ריבית מלקוחותיו, דבר שהוא ממילא כבר עושה.

בשורה התחתונה - לבנקים אין בעיה של מקורות מימון ולכן אין להם משבר נזילות אבל הם אכן מייקרים את הריביות. אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, נותן לכך שני הסברים. "הבנקים מייקרים גם כי הם יכולים וגם כי הם צריכים. יכולים - כי יש להם פחות מתחרים, וצריכים - כי הסיכון עלה. המימון החוץ־בנקאי מתחיל לסגור את הברז. מימון ישיר למשל הפסיקה לתת הלוואות לכל מטרה וגם שחקנים כמו נאוי ופנינסולה שנותנים אשראי לעסקים קטנים מקשיחים את תנאי החיתום", מסביר גלזר.

בנוסף, גם היכולת של חברות עסקיות לגייס חוב סחיר בשוק ההון לא קיימת על רקע העלייה החדה בתשואות האג"ח שלמעשה מתנה גיוס עתידי בשוק של חברות רבות במתן ריבית דו־ספרתית. "אבל זה ממש לא אומר שמדובר כבר במחנק אשראי. מחנק ייווצר לא מהעלאת ריבית אלא רק במצב שהבנק יסגור את הברז לחלוטין", אומר גלזר. עם זאת לדבריו, לחלק מהלווים נוצר מחנק בפועל "יש שני סוגים לווים - אלה שמייקרים להם אבל הברז פתוח ואלה שסוגרים בפניהם".

בכיר באחת החטיבות העסקיות של הבנקים הוא אמר ל"כלכליסט" כי "אם רותי ברודו, הבעלים של רשת מסעדות בת"א ובהן הבראסרי, תתקשר ותבקש הלוואה היא תקבל. אבל אם יתקשר בעלים של מסעדה שנפתחה לפני חודש וחצי, כנראה שלא".

גם גלזר מתייחס לכך: "הבנקים הרי העמידו קווי אשראי לחברות לפני המשבר, בדיוק בשביל מצבים כמו אלה, כדי שהלווה יוכל לבוא ולהגיד 'עכשיו אני רוצה להשתמש בו'. אז מה, הם נתנו מטריה בקיץ ולוקחים כשיורד גשם? ברור שמצופה מהם לתת את האשראי למי שהעמידו לו קווים. אבל אם פתאום תבוא חברת נדל"ן ממונפת ותבקש להשתמש בקו אשראי שניתן לה, אני מעריך שהבנק יעשה לה שרירים וינסה לא לתת".

מתקשרים ללווים אחד אחד

בסביבת הרגולטור אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי "כל הלווים במצב קשה כרגע וזה נכון לעסקים קטנים ובינוניים בעיקר אבל גם משקי בית וגם עסקים גדולים ובמיוחד אלה שהיו בלב הפגיעה כמו ענפי התיירות וההסעדה. אכן יש ביקוש לאשראי מכל הלווים, קטנים כגדולים, מסוכנים ולא מסוכנים".

ואיך מגיבים הבנקים לפניות האלה? "ככלל, ללווים שהיו קודם טובים כולל בענפי מלונאות ונהנו מפריחה לפני המשבר - הבנקים באים לקראתם", אומר הגורם הבכיר ברגולציה. "הבנקאים עצמם מתקשרים ללווים אחד אחד, עוברים עם כל עסק קטן ובינוני על התיק ובונים תוכנית להתמודד עם המשבר".

 , צילום: כפיר סיון, גדי דגון צילום: כפיר סיון, גדי דגון  , צילום: כפיר סיון, גדי דגון

בכיר בחטיבה קמעונאית המטפלת גם בעסקים קטנים ובינוניים של אחד הבנקים אמר ל"כלכליסט" כי "ברור שיש לווים שחווים כעת קושי מולנו, אבל בשלב זה מדובר בעיקר בלווים שמלכתחילה היו בקשיים. ללקוחות הטובים, כמו בית המלון שהצליח לפני המשבר, אנחנו שם בשבילו, לתת לו אוויר לנשימה, כי יודעים שיתאושש. ללווים הפחות טובים, יותר קשה".

הזרמת כסף לשווקים

כיצד על בנק ישראל והפיקוח על הבנקים להבטיח שלא יווצר אותו מחנק אשראי גורף? בנק ישראל החל לפעול אבל עד עתה באופן מתון. צעד משמעותי בכיוון הנכון הגיע אתמול כשבנק ישראל הודיע כי ירכוש אג"ח ממשלת ישראל בהיקף של 50 מיליארד שקל. הדבר אמור לתמוך באיגרות החוב הממשלתיות, להעלות את מחירן וכנגזרת אמור להקטין את המרווחים באג"ח החברות ובאג"ח הבנקים.

עם זאת, חוסר הוודאות בשוק הוא כה גדול כך שכלל לא בטוח שהמרווחים מול איגרות החוב של הבנקים יצטמצמו משמעותית. בשוק עדיין מצפים מבנק ישראל להתערב ולרכוש גם אג"ח חברות, דבר שבשלב זה אין בכוונתו לעשות.

לדברי גלזר "ב־2008 הבנקים המרכזיים הזרימו הרבה כסף לשווקים. הם גם נתנו לבנקים המון כסף בריביות נמוכות וגם קנו איגרות חוב. אני לא חושב שיש צורך לזה כרגע. נכון לחכות עם התחמושת. ב־2008 המשבר היה כולו פיננסי והצלת המוסדות הבנקאיים עזרה לשוק לצאת ממנו. ברור שאם עכשיו תהיה קטסטרופה, הבנקים ייתנו פחות אשראי ויותר עסקים ייפלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות