אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסמכויות שענקיות הטכנולוגיה לוקחות על עצמן - בלי לשאול אותנו צילום: גטי

דו"ח טכנולוגי

הסמכויות שענקיות הטכנולוגיה לוקחות על עצמן - בלי לשאול אותנו

האם המטרה מצדיקה את האמצעים? דווקא עכשיו, כשאנחנו מוצאים עצמנו במצב חירום, האם נכון שיעשה שימוש במידע שלנו המסתובב ברשת ללא רשותנו? וגם: שירות הסטרימינג דיסני+ בצמיחה מעל לתחזיות החברה

24.03.2020, 10:28 | עומר כביר

מארק צוקרברג בחיים לא יגיד משהו כזה. ספק אפילו אם הוא חושב את זה. אבל יש סיכוי סביר שעמוק בפנים, בפינה נסתרת בתת-מודע שלו, באזור חבוי היטב, יש חלק שחושב בשבועות האחרונים: ואללה, משבר הקורונה לא יכול היה להגיע בזמן טוב יותר. והוא כנראה לא היחיד. כי נגיף הקורונה עשה מה שקמפיינים ציבוריים, לובינג, הופעות תקשורתיות והשקעות ניכרות במשך יותר משנתיים לא הצליחו לעשות: להשכיח מהציבור את השנאה שלו לחברות הטכנולוגיה הגדולות, פייסבוק וגוגל בראשן.

מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק | צילום: בלומברג מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק, צילום: בלומברג

אחת המגמות הבולטות ביותר של 2019 היתה ה-Techlash, תגובת הנגד כלפי ענקיות טכנלוגיה כמו פייסבוק, גוגל, אמזון, אובר, איירבנב ובמידה פחותה מיקרוסופט ואפל. אחרי שנים של התנהלות דורסנית ורמיסת מתחרים, פרטיות משתמשים וחוקים במדינות שונות, נדמה היה שלציבור, למחוקקים ולתקשורת נמאס. הם כבר לא קנו את הגלולה המתוקה ששווקו החברות על שיבוש שווקים תקועים והפיכת העולם למקום טוב יותר, והחלו לדרוש שינוי מהותי באופן פעילותן.

השיא היה, ללא ספק, התגובה השלילית והגורפת מכל העולם לפרויקט ליברה, מטבע הקריפטו של פייסבוק, שבסופו של דבר אלצה את החברה לשנות את פני הפרויקט לחלוטין, אחרי שהבינה שהרגולטורים במדינות השונות פשוט לא יאפשרו להתקדם עם ההשקעה.

ליברה. פייסבוק , צילום: רויטרס ליברה. פייסבוק | צילום: רויטרס ליברה. פייסבוק , צילום: רויטרס

משבר הקורונה שינה את התמונה, בעבור פייסבוק והחברות האחרות שעמדו במרכז תגובת הנגד. במקרה של אובר ואיירבנב, זה בעיקר תוצאה מהפיכתן ללא רלוונטיות, לפחות בעת הזו – עם הסגר כלל עולמי אף אחד לא נוסע באובר ואין תיירים שימלאו את הדירות וה"מלונות" של איירבנב. וכשזה המצב, כשיכול להיות שהן אפילו לא ישרדו את המשבר אם הוא יהיה ארוך מספיק, הזעם על ניצול העובדים והרס תשתיות אורבניות הופך ללא רלוונטי.

אבל מדהים יותר היה המהפך בתדמיתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות שעמדו במרכז ה-Techlash מאיובות האנושות הן הפכו פתאום לחברות הטובות ביותר שלה, מפתחות כלים שעוזרות לעולם לתפקד, להישאר שפוי ולהגיב למגיפה. העובדה שעל הדרך הן אולי חוברות לממשלות לפגיעה גדולה יותר בפרטיות מבעבר? היא פחות רלוונטית בימים אלו. יש לנו מגיפה לבלום, לעזאזל.

מי בכלל זוכר היום את הנאום של סשה ברון כהן נגד פייסבוק?, צילום: youtube מי בכלל זוכר היום את הנאום של סשה ברון כהן נגד פייסבוק? | צילום: youtube מי בכלל זוכר היום את הנאום של סשה ברון כהן נגד פייסבוק?, צילום: youtube

פייסבוק, לדוגמה, חזרה לימיה הגדולים כמרכז לקבלת עדכונים, חדשותיים ועל משפחה וחברים. קבוצות פייסבוק הפכו לכלים מצוין לחיבור לקהילה השכונתית ולקבלת מידע מקומי. ולפי הניו יורק טיימס, יותר מחצי מהמאמרים שנצרכים בפייסבוק עוסקים בקורונה, ובארה"ב התעבורה מפייסבוק לאתרים אחרים גדלה בשבוע שעבר ביותר מ-50% בהשוואה לשבוע הקודם. גם מאמצי החברה להלחם בפייק ניוז סביב המגיפה, אף שאינם מושלמים, זוכים באופן כללי לשבחים ונראה שהיא נוקטת בכל הצעדים הנכונים. משבוע הבא, למשל, תעודד פייסבוק אדמינים של קבוצות שקשורות לנגיף לשתף מידע אמין מארגונים כמו WHO ו-CDC. החברה גם קצרה שבחים כשהשיקה תוכנית בסך 100 מיליון דולר לסיוע לעסקים קטנים.

גוגל זכתה לאהדה כשהציבה את עצמה בחזית המאמצים לזיהוי מקרי הדבקות והגבלתם, עם אתר (שלשם הדיוק פותח על ידי החברה האחות Verily, אבל ההבדל בין הגופים השונים של אלפבית הולך ומצתמצם) שמאפשר לסנן אנשים שצריכים להיבדק האם הם נשאים של הנגיף. ואמזון, כמובן, היא בימים אלו שירות חיוני שמאפשר לאזרחים להצטייד במוצרים חשובים בימים שבהם היצירה מהבית מוגבלת או אסורה. הביקוש לאמזון כל כך גדול, שהחברה נאלצה להגביל את המשלוחים של מוצרים שאינם חיוניים, לצמצם משמעותית את השילוח במדינות רבות, ובארה"ב להתחיל מהלך של שכירת 100 אלף עובדי מחסנים נוספים כדי לעמוד בביקוש.

השינוי ביחס לחברות מורגש לא רק ברמה הציבורית. בעבור עובדי הייטק רבים, פייסבוק היתה בשנים האחרונות מוקצה מחמת המיאוס. מהנדס תוכנה סיפר לאתר The Information שבחודשים האחרונים הוא התעלם מעשרות הצעות גיוס מפייסבוק, והעדיף לעבוד בחברות צעירות יותר. אבל עתה, כשהון הסיכון מתייבש וסטארט-אפים קטנים מתקשים לגייס, הוא קבע ראיון עבודה בפייסבוק. והוא לא לבד. עובדים רבים בתחום החלו לתעדף ביטחון תעסוקתי על שיקולים אידיאולוגיים. "בכירים בגוגל שחשבו בעבר לנטוש את הספינה חושבים עתה, זו חברה מנוהלת היטב. זה המקום לעבור בו את הסערה", אמרה לאתר ג'נה ריץ', מיסידת חברת גיוס הבכירים Rich Talent.

לא כולם קונים את זה. "חדשות טובות כולם", צייץ בטוויטר סגן נשיא יילפ (Yelp) למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, לותר לואו. "ה-Techlash בוטל בגלל קוביד19. גוגל ופייסבוק שוב נהדרות לחברה). ללואו, מבקר קבוע של ענקיות הטכנולוגיה, יש סיבה טובה לחשוש. כי בחסות המגיפה, כך נדמה, חוברות החברות למדינות שונות בעולם על מנת לסייע להן להלחם במגיפה, פעמים רבות תוך דרדור מתמשך של פרטיות המשתמשים.

לפי כמה דיווחים, פייסבוק, גוגל, טוויטר, אובר, IBM ואפילו אפל (שיצאה למאבק בממשלת ארה"ב נגד דרישתה לסייע לה לפרוץ לאייפון של מחבל) עובדות עם הממשל האמריקאי על מנת לעשות שימוש במידע מיקום ותנועה שנאסף ממכשירי מובייל של אמריקאים על מנת לנטר את התפשטות הקורונה, דרך כוח משימה משותף עם הבית הלבן, שמונה 60 חברות בסך הכול.

ענקיות הטכנולוגיה ענקיות הטכנולוגיה ענקיות הטכנולוגיה

"לכוח המשימה יש מטרה פשוטה: להשתמש במומחיות של קהילת הטכנולוגיה כדי לספק המלצות לבית הלבן ולגורמים בריאות אחרים שיסייעו להפחית את עצמם המגיפה", אמר ל-CNBC ג'וש מנדלסון מקרן ההון סיכון Hangar, שחבר בכוח המשימה. "בעבודה עם מומחים מתחומים שונים אנחנו מוצאים דרכים להשפיע". לדברי מקור, כוח המשימה מתמקד בארבע תחומים: מידע מיקום, מידע קליני, בעיית הבידוד החברתית ורפואה מרחוק.

אלו שני התחומים הראשונים שצריכים להדאיג אותנו. החברות יכולות לתרום לא מעט מידע חשוב בלי לפגוע בפרטיות משתמשים. למידע גיאוגרפי אנונימי על התפשטות המגיפה יכולה להיות חשיבות עצומה במאמצים לבלום אותם. אבל יש חשש, מוצדק, שהממשל לא יסתפק בכך וילחץ על החברות להעביר גם מידע מזהה של משתמשים, למשל כדי לזהות כאלו שלא נשמעים להוראות בידוד או נשאים. במצב הנוכחי, כשכל העולם מגויס למלחמה חסרת פשרות בנגיף, האם החברות שרק עתה משקמות את תדמיתן באמת ירשו לעצמן להגיד לא? במיוחד כשהן יודעות שמי שאמור לשמור עליהן נמצא עכשיו בצד שלהן?

האינטרסים כאן ברורים: החברות זוכות לשבחים מהציבור על הרתמותן למאמץ הגלובלי ומשפצות את היחסים המעורערים עם ממשלות שונות. אלו, בתורן, מקבלות את אחד הדברים שהן אוהבת יותר מכל – שליטה עמוקה יותר על חיי הנתינים שלהם. מי שנדפק, כרגיל, זה משתמש הקצה שמגלה שהחברות הפקירו אותו, והדינה שאמורה להגן עליו קשרה אתן קשר בחסות מגיפה מפחידה.

מידע פרטי , צילום: שאטרסטוק מידע פרטי | צילום: שאטרסטוק מידע פרטי , צילום: שאטרסטוק

בעיתות חירום, ממשלות אוהבות לקחת לעצמן סמכויות, בטענה שזהו צוק העתים שמחייב זאת. לסמכויות אלו, יש נטייה להשתרש ולהפוך לנורמה הרבה אחרי שמצב החירום הסתיים (או, שמצב החירום עצמו הופך לאין סופי ואינו מסתיים לעולם). הדוגמה הבולטת ביותר היא הסמכויות שהממשל האמריקאי ניכס לעצמו אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, מכוח חקיקת בזק בקונגרס, ושנותרו בידיו עד היום, קרוב ל-20 שנה אחרי המתקפות, כשגופת המארגן הראשי שלהן מוטלת אי שם במעמקי האוקיינוס.

אנחנו מוצאים עצמנו עתה במצב חירום שאין כדוגמתו מבחינת הפאניקה העולמית בחייהם של מרבית האנשים בעולם. אנשים מפחדים, מסוגרים בבתים, מנותקים מהשגרה והחיים שהם מכירים, נתונים להפחדות ואזהרות אימה מצד המנהיגים שלהם, מעורערים בכל הבט של חייהם.

בעתות מצוקה כאלו, ההתנהגות האנושית המקובלת היא לחפש ביטחון, כל דבר שירגיע את החרדה, שיבטיח שהכל יהיה בסדר. שאנחנו נהיה בריאים, שהילדים, ההורים ושאר היקרים לנו יהיו בריאים. וכשזה המצב, אנחנו נסכים כמעט לכל דבר שיציעו לנו בהבטחה שהוא ישמור עלינו. השב"כ ירגל אחרי אזרחים כדי למנוע התפשטות מגיפה? ברור. החברות עם מאגר המידע האישי הרחב, המדויק והעמוק ביותר בהיסטוריה של המין האנושי ישתפו אותו בצורה חופשית עם הממשלה? תעשו מה שאתם צריכים, אני רק רוצה להפסיק לפחד.

אבטחת מידע, צילום: depositphotos אבטחת מידע | צילום: depositphotos אבטחת מידע, צילום: depositphotos

אבל דווקא עכשיו, דווקא כשאנחנו פוחדים ומתקשים לחשוב בצורה רציונלית, זה הזמן לעצור, לשאוף עמוק ולשאול האם אלו באמת זכויות והגנות שאנחנו רוצים לוותר עליהן, וחשוב לא פחות, האם הן באמת ישרתו את המטרה שבשמה אנו מוותרים עליהן, אולי אפילו האם המטרה מצדיקה את האמצעים. כי זכויות שנוותר עליהן עכשיו, נאלץ לרכוש שוב ביוקר זמן רב אחרי שהמשבר הנוכחי יסתיים, ומתישהו הוא יסתיים. וחלקן, יכול להיות שלא נקבל שוב בחזרה לעולם.

קצרצרים

1) ספקית משלוחי הסופר Instacart מתכננת לשכור 300 אלף עובדים נוספים (טכנית לא עובדים, כי זו חברת כלכלה שיתופית), לביצוע קניות בארה"ב במהלך שלושת החודשים הקרובים, כתוצאה מעלייה בביקוש לשירותיה בעקבות הקורונה. "השבועות האחרונים היו העמוסים בהיסטוריה שלנו, והצוותים שלנו עובדים מסביב לשעון כדי לשרת את כל חברי הקהילה", אמר המייסד והמנכ"ל, אפרובה מת'ה.

סאטיה נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט , צילום: גטי סאטיה נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט | צילום: גטי סאטיה נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט , צילום: גטי

2) למנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, יש עניין אישי מיוחד במאבק בקורונה. בנו בן ה-23, זאיין, הוא עיוור, משותק בארבע גפיים כתוצאה משיתוק מוחי וסובל ממערכת חיסונית מוחלשת שדורשת טיפול מתמיד – כלומר בקבוצת הסיכון של הנגיף. נאדאלה, שלרוב נמנע מעיסוק בחייו האישיים, דיבר על המאבק שלו ורעייתו, אנו, לשמירת בריאות המשפחה המיידית ומניעת הדבקות בקורונה שעלולה לסכן את חיי בנם בראיון יוצא דופן לסיאטל טיימס. "בשלב מסוים, מישהו במשפחתנו או קרוב אלינו יושע אם לא נמצא טיפול או חיסון", אמר.

דיסני פלוס דיסני פלוס דיסני פלוס

3) ניתוח של פעילות דיסני+ בארה"ב מעלה ממצאים מצוינים בעבור החברה. למשל, מחצית מהבתים עם ילדים בני 10 ומטה כבר רשומים לשירות, וכך גם 42% מהבתים עם ילדים בני 18 ומטה. זה לא מפתיע, כי זה היה בדיוק המיצוב של דיסני+ – שירות סטרימינג לכל המשפחה. אבל ההצלחה חורגת מהקבוצה הדמוגרפית הזו: 41% מבני 18 עד 24 אמרו שהיתה להם גישה לשירות ברבעון הראשון של 2020.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות