אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדרשת חשיבה מחודשת על זכאות לדמי אבטלה במצב חירום צילום: עמית שעל

נדרשת חשיבה מחודשת על זכאות לדמי אבטלה במצב חירום

הנסיקה במספר המובטלים כתוצאה ממשבר הקורונה לשיעור של כ-20% מהמשק, דורשת מאמץ אחר: למשל, ביטול תנאי הזכאות לאבטלה של תקופת עבודה קודמת, או לתת דמי אבטלה לעצמאים שהעסק שלהם קרס. ואפילו יוזמה לחלוקת מזומן, בסגנון ארה"ב

25.03.2020, 12:44 | פרופ' ג'וני גל

ביטוח אבטלה הוא הכלי שהממשלה בחרה בו כדי להתמודד עם מצוקתם של מאות אלפי הישראלים שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת בעקבות פרוץ משבר הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

מספר המובטלים כבר חצה את החצי מיליון, ונסק הרבה לפני הזמן שהעריך שנתן בשבוע שעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר. המשבר מחייב חשיבה מחודשת על אופן ההתמודדות עם מצוקתם המיידית של מאות אלפי אנשים שאין להם כל מקור הכנסה, ושל משק שחייב זרימה של הון כדי למנוע שקיעה למיתון קשה.

 , צילום: באדיבות שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה  , צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ביטוח אבטלה הוא ביטוח סוציאלי שמיועד לסייע לשכירים להתקרב להכנסתם הקודמת בעת אבטלה, כדי לאפשר להם לשמור על רמת חייהם הקודמת בזמן שהם מחפשים עבודה חדשה. על כן, רק שכיר (להוציא מקרים יוצאי דופן) ורק מי שעבד מינימום 12 חודשים קודם לפיטוריו – תקופה שככל הנראה תקוצר כעת לשישה חודשים – ומחפש בפועל עבודה חדשה, זכאי לדמי אבטלה.

דמי האבטלה מחושבים כאחוז משכרו הקודם של המובטל, וקבלתם מחייבת טיפול בירוקרטי מתמשך בכל תובע, הן של שירות התעסוקה והן של הביטוח הלאומי. בשני העשורים האחרונים הקשיחה הממשלה מאוד את התנאים לקבלת דמי אבטלה כחלק מהמגמה לעודד את שילובם המהיר של מובטלים בעבודה.

בימים כתיקונם, דמי אבטלה הם אמצעי טוב לסייע לשכירים מובטלים ולעודד אותם לחפש עבודה שהולמת את כישוריהם, באופן שיתרום גם למשק. אולם ברור שאמצעי זה אינו מתאים למצב החירום הנוכחי. התניית הזכאות בתקופת עבודה מינימלית מונעת מרבים מהמובטלים לקבל דמי אבטלה רק משום שלא עבדו כשכירים די זמן קודם לכן. יתרה מזו, עצמאים אינם זכאים כלל לדמי אבטלה היות והם אינם כלולים בתוכנית ביטוח אבטלה, וגם לא חויבו לשלם בגינה דמי ביטוח לאומי. בהיבט הבירוקרטי, נראה כי למערכות שירות התעסוקה והביטוח הלאומי אין די כלים להתמודד עם מבול הפניות.

כל אלה מחייבים היערכות אחרת לטיפול במובטלים בתקופה קשה זו. אפשרות אחת היא שינוי בתנאי הזכאות לדמי אבטלה. יש הכרח לבטל כליל את התנאי של תקופת עבודה קודמת. ממילא אין צפי להצעות עבודה חדשות בהיקף משמעותי בתקופה הקרובה ולכן אין היגיון לערב את שירות התעסוקה בטיפול במובטלים.

בנסיבות שנוצרו מוטב לרכז את כל הטיפול בידי גורם אחד – המוסד לביטוח לאומי. חשוב מכך – יש לדאוג שגם עצמאים שהעסק שלהם קרס יוכלו לקבל דמי אבטלה. תהליך התביעה של עצמאים צריך להיות פשוט ולהתבסס על הצהרה עצמית. אף ששיטה זו אינה חסינה מפני טעויות וניצול לרעה, היא בוודאי עדיפה על המצב הקיים, שבו עשרות אלפי אנשים אינם זכאים לדמי אבטלה או לכל סיוע כספי אחר מהמדינה.

אפשרות אחרת, מרחיקת לכת יותר, היא לנקוט יוזמה דומה לזו שהציע הממשל האמריקני, שעיקרה הענקת סיוע כספי לכל האזרחים – בין אלף לאלפיים דולר בחודש לכל אדם בוגר בארה"ב. יוזמה זו אמנם יקרה ואינה מתמקדת באוכלוסייה הנזקקת ביותר, אולם היא פשוטה ליישום ומבטיחה מיצוי מלא. התוכנית תאפשר הזרמת כספים למשק – דבר שהממשל האמריקני סבור שיתרום להתמודדות עם סכנת המיתון.

אין ספק שאימוץ ההצעות הללו, או מודל כלשהו המבוסס עליהן, כרוך בהוצאה כספית גדולה. אולם במציאות הקיימת, נוכח המצוקה הגדולה של חלק ניכר מהחברה הישראלית וצורכי המשק, נדמה שאין מנוס מכך, וככל שנקדים כן ייטב. כיסוי הסכום, באמצעות מיסוי או התרחבות המשק, יצטרך להמתין לימים טובים יותר.

הכותב הוא חבר סגל באוניברסיטה העברית וראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות