אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משבר הקורונה הוא ההזדמנות של חברות הטכנולוגיה להפוך את העולם למקום טוב יותר, האמנם? צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

משבר הקורונה הוא ההזדמנות של חברות הטכנולוגיה להפוך את העולם למקום טוב יותר, האמנם?

חברות הטכנולוגיה נרתמו בהתנדבות לסייע למאבק בנגיף, אך האם הן רק מחבלות במאמצים בכך שאינן מקשיבות למומחים? וגם: בעקבות הבידוד: תושב העביר לחברו אספקת חירום של נייר טואלט באמצעות רחפן

26.03.2020, 10:11 | עומר כביר
מייסדי חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים אוהבים להתגאות בכך שהטכנולוגיה שפיתחו תהפוך את העולם למקום טוב יותר. מדובר בקלישאה כל כך שחוקה שהיא הונצחה בכמה הזדמנויות בסדרה של HBO "עמק הסיליקון". אבל משבר הקורונה, והאתגרים השונים שהוא מציב, נותן סוף סוף לחברות ומפתחים הזדמנות אמיתית לנצל את הטכנולוגיה על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר. או, לפחות, למקום נורא פחות. אבל בדרכם לשבש את הטיפול בקורונה יש שתוהים: האם אנשי הטכנולוגיה עלולים בסופו של דבר לחבל במאמצים?

מתוך "עמק הסיליקון" HBO. האם אכן חברות הטכנולוגיה הופכות את העולם לטוב יותר?, צילום: באדיבות yes/HBO מתוך "עמק הסיליקון" HBO. האם אכן חברות הטכנולוגיה הופכות את העולם לטוב יותר? | צילום: באדיבות yes/HBO מתוך "עמק הסיליקון" HBO. האם אכן חברות הטכנולוגיה הופכות את העולם לטוב יותר?, צילום: באדיבות yes/HBO

בכל הנוגע לחברות טכנולוגיה, עיקר תשומת הלב הופנתה לאופן שבו הן עצמן מתמודדות עם המגיפה – צמצום פעילות, מעבר לעבודה מהבית, דחיית השקת מוצרים, ביטול כנסים וכו' – או לעזרה המפוקפקת שהן מגישות לממשלת ארה"ב בפיתוח כלי מעקב אחרי משתמשים לצורך ניטור התפשטות הנגיף. אבל, במקביל, לא מעט מפתחים ויזמים רתמו את הכישרונות שלהם למלחמה במגיפה ובהשלכותיה באמצעות פיתוח מהיר של כלים מגוונים, החל ממידול המגיפה ועד ייצור מכשירים רפואיים.

לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, אלפי אנשי טכנולוגיה (בעיקר באזור סן פרנסיסקו והסביבה, שנכנס לסגר לפני מרבית ארה"ב) החלו בשבועיים האחרונים לפתח, בהתנדבות, מאות פרויקטים זריזים. חלקם מפתחים אפליקציות, למשל לאספקת מצרכי מזון לקשישים. אחרים מסייעים בהשגת משכות לאנשי צוות רפואי. אחד הפרויקטים השאפתניים יותר, שמאורגן על ידי המשקיע סם אלטמן, שואף לייצר מיליון מכונות הנשמה בעלות נמוכה בתוך שלושה חודשים.

מייסד אינסטגרם, קווין סיסטרום, השתמש ביכולות התכנות שלו ליצור מודלי התפשטות אותם עם משתף עם מומחים ומקבלי החלטות. בפיתוח המודלים מתבסס סיסטרום על התובנות שצבר באינסטגרם לגבי התפשטות ויראלית, וכן על תחום מדע הנתונים שבו עסק מאז עזב את האפליקציה לפני כשנתיים.

המודל אפשר לו לחזות, כמעט במדויק, שארה"ב תגיע ל-10 אלף מקרים מאובחנים ב-19 במרץ. כעת הוא מעריך שהשבוע מספר החולים המאובחנים בארה"ב יחצה את זה שבסין, ויגיע לרבע מיליון בתחילת השבוע הבא. "ביצעתי את הניתוח כי הרגשתי שרבים מהמודלים הקיימים מקלים מדי או מבהילים מדי", אמר סיסטרום לוול סטריט ג'ורנל. "העלות של לשתוק בסוגיה כזו נראתה לי גבוהה מדי".

גם ענקיות הטכנולוגיה מנסות לתרום את חלקן: חברת הבינה המלאכותית של אלפבית, DeepMind, פועלת למציאת חיסון, ופייסבוק תרמה 720 אלף מסכות לצוותים רפואיים. הפיתוח מעורר ההשראה הזה מעלה גם כמה שאלות בוערות, ובראשן עד כמה תורמים הפיתוחים להתמודדות עם המשבר, והאם ייתכן שהם בכלל מחבלים במאמצים? "פעמים רבות אנשי טכנולוגיה רואים את עצמם כפתרון, במקום כחלק מהפתרון", אמר לוול סטריט ג'ורנל היזם הארפר ריד, ששימש כמנהל הטכנולוגיה בקמפיין אובמה ב-2012. "אנחנו צריכים להכיר בכך שמדובר בבעיה קשה. אנחנו צריכים להקשיב למומחים, לא להיות המומחים".

עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, צילום: שאטרסטוק עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו | צילום: שאטרסטוק עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, צילום: שאטרסטוק

אבל לא כל הפרויקטים זוכים להצלחה. למשל, תוכניות של כמה סטארט-אפים ליצור ערכות ביתיות לזיהוי הנגיף בוטלו בימים האחרונים, אחרי שה-FDA הזהיר משימוש בערכות כאלו. ופרויקט מכונות ההנשמה המוזלות של אלטמן? בשלב זה אין שום ודאות שהוא יעמוד בדרישות של ה-FDA, וייתכן מאוד שכל ההשקעה בו תהיה בסופו של דבר לחינם.

בקרב אנשי טכנולוגיה יש אמונה, יש אפילו שיגידו אמונה עיוורת, בכוחה של הטכנולוגיה לפתור כל בעיה, לשבש תחומים ישנים ותקועים ולהזריק להם חיים חדשים. זו אמונה שהמציאות טופחת על פניה פעם אחר פעם. פייסבוק רצתה לחבר את העולם, ויצרה פלטפורמה של הפצת שנאה ופייק ניוז שגורמת לקבוצות להסתגר יותר בתוך עצמן. אובר חשבה שהיא תפתור את בעיות התחבורה בערים, וסופה שרק החמירה אותן.

משרדי הייטק, צילום: שאטרסטוק משרדי הייטק | צילום: שאטרסטוק משרדי הייטק, צילום: שאטרסטוק

סופר המדע הבדיוני, ארתור סי קלארק, אמר פעם שאם יש בנמצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק אי אפשר להבדיל בינה לבין קסם. אמירה זו עלולה ליצור אמון בכוחה הבלתי מוגבל של טכנולוגיה להגשים כל מטרה. אבל טכנולוגיה היא לא קסם, רק כלי. עצמתי, רב יכולות, גמיש, אבל בסופו של דבר כלי. ובמאבק במגיפות כמו הקורונה אין פתרונות קסם. אין פיתוח טכנולוגי שיעצור פתע את המגיפה, אין אפליקציות או מערכות שיכולות לשנות באופן מפתיע את ההתמודדות אתה. הנכונות של חברות טכנולוגיה ומפתחים לתרום ולסייע חשובה וראויה לשבח, אבל הפעם, במקום לשבש אולי עדיף שיצטרפו למערכת הקיימת ויתמכו בה מבפנים.

קצרצרים

 

1) הסנאט האמריקאי אישר הלילה תוכנית סיוע חירום בסך 2 טריליון דולר למשק האמריקאי (בישראל, בינתיים, מבטלים תוספת של 500 שקל לדמי האבטלה. כי למה לא?), וכמובן שיש שם כמה נחשים. אחד הבולטים שבהם: מימון ל"מערכת מעקב ואיסוף מידע" שיפתח ה-CDC בתוך 30 יום, עם לתקציב חירום של חצי מיליארד דולר. למה תשמש המערכת הזו מעבר לניטור הקורונה? ששש... לא שואלים עכשיו שאלות כאלו. 

תשלום דיגיטלי, צילום: שאטרסטוק תשלום דיגיטלי | צילום: שאטרסטוק תשלום דיגיטלי, צילום: שאטרסטוק

2) אחד החששות שנלווים לקורונה הוא מתשלום במזומן, שיכול לשמש כאמצעי להעברת הנגיף. באפריקה, חששות אלו מתרגמים למעבר מואץ לאמצעי תשלום דיגיטליים מבוססי מובייל. לא מדובר במגמה חדשה ביבשת, אך הנגיף האיץ את המעבר משמעותית, כשממשלות וסטארט-אפים מפעילים מדיניות ואמצעים להקלת ביצוע תשלומי מובייל בנפחים גדולים יותר.

3) וגם זה קרה השבוע: תושב סן פרנסיסקו התגייס לסיוע חבר במצוקה הגדולה ביותר, והעביר לו אספקת חירום של גליל נייר טואלט באמצעות רחפן, אחרי שהמלאי באמזון אזל ומצב החירום מנע ממנו לצאת מהבית. זה חבר אמיתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות