אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

טורף הפאנטומים: מיג 21, מטוס קרב אחד ששינה את העולם

בעוד ארה"ב בנתה מטוסי יירוט גדולים, כבדים ויקרים ונתנה רק למתי-מעט, בריה"מ בנתה את הגרסה המטוסית של שיאומי - מטוס עממי, פשוט ומעולה - שתפקד ככלי פוליטי מבריק ועזר לה להפוך למעצמה. כבר 65 שנה שהוא באוויר, וב-2019 אף נטען שהפיל F16

28.03.2020, 07:58 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; אי שם במאה ה-15 עצר שומר בארמון הקרמלין שני זמרי-רחוב שיכורים, שהסתובבו, ניגנו בבללייקה והעירו בני אצולה. המעצר הזה תועד במסמך שנשמר עד היום, וזו היתה הפעם הראשונה שהוזכר רשמית שמו של כלי הנגינה המשולש. במאה ה-16 אימצו אותו הסקומורוחים, סאטיריקנים נודדים ששרו שירי מחאה וביקורת על הצאר ומשפחתו. מעניין איך היו מגיבים לו ידעו שהבללייקה שלהם תתרום את שמה למכונת מלחמה שעזרה לבריה"מ להפוך לאימפריה.

קראו עוד בכלכליסט

ולא סתם מכונה, אלא מטוס קרב, הנפוץ והמפורסם ביותר מסוגו. קוראים לו מיג 21, והשנה הוא חוגג 65. ובמקום לצאת לגמלאות, מטוס הקרב הוותיק עדיין פעיל ב-30 מדינות, ו-1,450 כמותו ממשיכים לרעום בשמי העולם. איך יתכן שמטוס שהמריא רק עשר שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה עדיין רלוונטי בימינו - ולא רק, אלא שאפילו הצליח להפיל אשתקד F16 בקרב אמת?

מטוס מיג 21 מככב על בול דואר. איך זכה לכבוד הזה?, צילום: שאטרסטוק מטוס מיג 21 מככב על בול דואר. איך זכה לכבוד הזה? | צילום: שאטרסטוק מטוס מיג 21 מככב על בול דואר. איך זכה לכבוד הזה?, צילום: שאטרסטוק

המטוס הזה נולד בתקופה מטורללת ביותר: שנות החמישים של המאה הקודמת, כשהאנושות נחלקה לשתי מעצמות שנערכו למלחמה גרעינית איומה שאמורה לפרוץ אוטוטו, ולשאר המדינות שרעדו מפחד וחסו בצילן של השתיים בתקווה שזה ידחה עבורן את הקץ הרדיואקטיבי הקרב. ואיך יגיע המוות הגרעיני האמור מבריה"מ לארה"ב וחזרה? באמצעות מפציצים כבדים מגביהי-טוס. ולכן, ניסו שתי המעצמות לפתח מטוסי יירוט שיוכלו לתפוס את מפציצי היריב בדרך והשקיעו בכך משאבים עצומים.

מפציץ אמריקאי כבד מדגם B36 פיסמייקר. איך תעצור אותו בריה"מ?, צילום: USAF מפציץ אמריקאי כבד מדגם B36 פיסמייקר. איך תעצור אותו בריה"מ? | צילום: USAF מפציץ אמריקאי כבד מדגם B36 פיסמייקר. איך תעצור אותו בריה"מ?, צילום: USAF

היה פה אתגר הנדסי רציני: מטוסי יירוט צריכים לטפס מהר, כדי להגיע לגובה בו מגיע טרפם. לשם כך, הם צריכים מנועים חזקים, שמטבע הדברים זוללים יותר דלק ומחייבים גוף מגודל שיישא את הדלק הזה - אך לא יותר מדי כבד, שכן אז לא יוכל להרקיע מהר בלי מנועים חזקים, עוד דלק וכן הלאה. משרד התכנון מיקויאן-גורביץ, שידוע כיום כחברת מיג, החל לעבוד על מטוס כזה עוד ב-1953. היה לו בסיס מוצלח: מטוס המיג 15 שפותח בשנות הארבעים היה מיירט מעולה ומשובח במלחמת קוריאה, ומיד אחריו צץ המיג 17 החזק והמהיר יותר. אבל הטכנולוגיה רצה קדימה בימים ההם, ונראה שתוך שנים ספורות יהפכו המטוסים הללו לחסרי משמעות בהשוואה ליריבים מתוצרת ארה"ב, שנהיו מהירים יותר וחזקים בהרבה.

מטוסי מיג 15 מטוסי מיג 15 מטוסי מיג 15

ולחברה היה יעד שאפתני מאוד: לבנות מטוס יירוט שיהיה מספיק זריז כדי לתפקד גם כמטוס קרב. מה ההבדל? מטוס יירוט מטפס לגובה, פוגש מפציצים ובשאיפה מחסל אותם. מטוס קרב נלחם במטוסי קרב אחרים, שמנסים להגן על המפציצים ע"י חיסול מטוסי היירוט. כדי לבנות דבר כזה, צריך טכנולוגיית מנועים אמריקאית, שמאפשרת את העוצמה הנדרשת בתוך מנוע קל מספיק. ומה היה לסובייטים? מנועים חלשים וכבדים. 

אז מיג ניסתה למצוא פתרונות עיצוביים, בדמות גוף קטן וקל מאוד, עם כנפיים שייצרו מספיק עילוי כדי לסייע בטיפוס, אבל יאפשרו גם טיסה מהירה של יותר מכפליים ממהירות הקול. ניסו עוד ועוד כנפיים, ובסוף מצאו: כנף דלתא - כנף משולשת בעלת שטח גדול יחסית - התגלתה כבחירה טובה. אב הטיפוס Ye4, שהמריא בקיץ 1955, טס נהדר והיה מהיר וזריז מאוד.

אב הטיפוס הראשון של המטוס שהיה בעל כנף דלתא, צילום: airwar.ru אב הטיפוס הראשון של המטוס שהיה בעל כנף דלתא | צילום: airwar.ru אב הטיפוס הראשון של המטוס שהיה בעל כנף דלתא, צילום: airwar.ru

העיצוב היה פשוט ביותר: כונס אוויר גדול, אחריו מניפה ומנוע גדול, ומסביב קצת מטוס. כך קיבל את שמו: הבללייקה; צורה משולשת שאין לטעות בה, אחריה צוואר דק כמו של כלי הנגינה. המיג החדש הגיע למהירות של 2,300 קמ"ש, וטיפס לגובה במהירות של 235 מ' לשנייה; זה יותר משל מטוסים דו מנועיים חזקים בהרבה כמו הפאנטום האמריקאי.

עיצוב המיג 21, צילום: DCS + Leatherneck Simulations עיצוב המיג 21 | צילום: DCS + Leatherneck Simulations עיצוב המיג 21, צילום: DCS + Leatherneck Simulations

החימוש היה במקור רק טילים; לסובייטים היה אמון עצום בטילים האלה - עד כדי כך, שבגרסאותיו הראשונות לא כלל המיג 21 תותחים. ואולם, תרגילי אש חיה נרחבים גילו שטילים מונחי חום אמינים כמו מטריה מטישו, וקל להטעות אותם עם נורים. מהר מאוד קיבל המיג 21 תותח 23 מ"מ דו קני עם מאות פגזים. אגב, האמריקאים עשו את אותה הטעות עם הפאנטום, ותיקנו אותה רק אחרי שמיגים התחילו ללעוס פאנטומים בוויטנאם. עוד על זה אחר כך.

מיג 21 יורה בתותחיו, צילום: NARA מיג 21 יורה בתותחיו | צילום: NARA מיג 21 יורה בתותחיו, צילום: NARA

לתצורת העיצוב של הבללייקה המעופפת הזאת היו שני חסרונות עקרוניים: בגוף דמוי עיפרון עם כנפיים דקות אין הרבה מקום לדלק כך שהטווח היה קצרצר, ובקונוס כונס האוויר לא היה מקום למכ"מ גדול. אבל לסובייטים זה לא הפריע: עניין המכ"מ החזק נפתר משום שהסובייטים העדיפו להסתמך על מכ"מים קרקעיים שיכווינו את מטוסיהם למפגש עם האויב. ובשביל זה אפשר להסתדר עם מכ"מ קצר טווח בסיסי.

והטווח? הוא פחות בעיה כשהמטוס שלך נמצא מראש כמעט בכל מקום: כשנכנס המטוס לשירות מלא ב-1959, ייצרו אותו בכמויות עצומות ופרסו מיגים בכל רחבי מזרח אירופה והמזרח הרחוק. כמעט בבת אחת התמלא כל הגוש הסובייטי במטוסים כאלה; התוצרת הכי מתקדמת ואיכותית של רוסיה פשוט נחטפה כסופגניות טריות. איך הגיעו לכל כך הרבה מדינות - ואם היה זה המטוס הכי טוב של הרוסים, למה לא שמרו אותו רק לעצמם?

מי רוצה מיג בזול?, צילום: Biso (CC BY 3.0 מי רוצה מיג בזול? | צילום: Biso (CC BY 3.0 מי רוצה מיג בזול?, צילום: Biso (CC BY 3.0

הסיבה היא ההבדל בין גישות ההגנה של ארה"ב ושל בריה"מ; הגישה האמריקאית היתה אימפריאליסטית וקפיטליסטית: 'יש לנו כסף, יש לנו ידע, אנחנו נבנה מטוסי קרב משוכללים לטווח ארוך, כדי שנוכל להגיע לכל מקום בעולם ולשלוט שם באוויר. מדינות החסות שלנו יספקו לנו בסיסים, וניתן להן מטוסים ישנים שלנו. אנחנו נילחם מתוך השטח שלהן והן יעזרו לנו'.

הגישה הסובייטית היתה כרגיל, הרבה יותר פרגמטית: 'יש לנו כסף, יש לנו ידע, אנחנו נבנה מטוסי קרב זריזים לטווח קצר וניתן אותם לכל מדינות החסות שלנו. כך הן ישלטו באוויר בעימותים עם מדינות שכנות ואנחנו נשב במרפסת ונשתה שוקו חם'.

מטוסי מיג 21 בצבעי חיל האוויר הפולני, צילום: cavok מטוסי מיג 21 בצבעי חיל האוויר הפולני | צילום: cavok מטוסי מיג 21 בצבעי חיל האוויר הפולני, צילום: cavok

בזכות פשטותו של המיג 21, לבריה"מ היה הרבה יותר קל וזול לייצר את המטוסים המעולים שלה, וכך נולדה אסטרטגיית יחסים בינלאומיים שזכתה לשם "דיפלומטיית המיגים" ועזרה להרחיב את הגוש : מדינות צעירות או עניות שהתעניינו במנוי סובייטי, קיבלו מיג 21 בזול, כמה שרק ירצו, והורשו לשלם במטבע המקומי שלהן. ברבות הימים, הפך המיג הזה למקור הכנסה מורגש עבור המעצמה ואף קידם את כוחה הבינלאומי.

כמענה למיגים הזולים והפשוטים, הצטיידו מדינות המערב במטוסים הכי מתקדמים ויקרים שבנמצא. ואז ישבו וחיכו, בתקווה שהעדיפות הטכנולוגית שלהם תספיק כדי להביס את הבללייקה הזריזה.

כמו רבים ממטוסי בריה"מ, היה המיג 21 קל לתחזוקה וטיפול, ומתאים לפעולה גם בשטח קשה , צילום: שאטרסטוק כמו רבים ממטוסי בריה"מ, היה המיג 21 קל לתחזוקה וטיפול, ומתאים לפעולה גם בשטח קשה | צילום: שאטרסטוק כמו רבים ממטוסי בריה"מ, היה המיג 21 קל לתחזוקה וטיפול, ומתאים לפעולה גם בשטח קשה , צילום: שאטרסטוק

ואולם, כשנבחנו מטוסי המיג 21 בקרב, הציגו תוצאות מעורבות: ב-1966 יירטו מטוסי מיג 21 של חיל האוויר המצרי מטוסי מיראז' 3 של חיל האוויר הישראלי. חלק מהמצרים חזרו לקרקע במצנח, אחרים בחתיכות; המיראז'ים של צה"ל הביסו את המיגים פעם אחר פעם, טחנו אותם במלחמת ששת הימים, ורסיסי מיג 21 מילאו את המזרח התיכון גם בימי מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

מטוס מיג 21 שנפגע, דרך כוונת של מיראז מטוס מיג 21 שנפגע, דרך כוונת של מיראז' ישראלי | צילום: Kejixun מטוס מיג 21 שנפגע, דרך כוונת של מיראז

לעומת זאת, המיגים של צפון וייטנאם ניגבו את הרצפה עם מטוסי חיל האוויר והצי של ארה"ב, דבר שהשתנה רק כשהאמריקאים שדרגו את הפאנטומים שלהם ואת טקטיקות הקרב. ארצות הברית איבדה בקרבות אוויר 245 מטוסים במהלך מלחמת וייטנאם כולה, רובם הפלות שהשיגו מטוסי מיג 21. חיל האוויר הצפון וייטנאמי, לעומת זאת, איבד רק כ-130 מטוסים בקרבות אוויר.

איור מיג ופאנטום, צילום: joyreactor איור מיג ופאנטום | צילום: joyreactor איור מיג ופאנטום, צילום: joyreactor

כוחות האוויר האמריקאיים פשוט התבססו על טילים, שהתגלו כבלתי אמינים בעליל, ועל פרקטיקת קרב שמרנית; מגע עם מטוסי אויב רק כשיש עדיפות מספרית, ובגבהים ותנאי פתיחה ספציפיים. לעומת זאת, גם טייסי צפון וייטנאם וגם טייסי חיל האוויר הישראלי היו אגרסיביים מאוד, הסתמכו על קרבות בטווח קצר, וחתרו למגע ככל שאפשר.

מימין: מטוס נשר ישראלי, בקרב הדוק עם מיג 21, צילום: sabutnik מימין: מטוס נשר ישראלי, בקרב הדוק עם מיג 21 | צילום: sabutnik מימין: מטוס נשר ישראלי, בקרב הדוק עם מיג 21, צילום: sabutnik

גם טייסי צי ארה"ב שהפעילו את ה-F8 קרוסיידר, מטוס קרב זריז שנשא רק חימוש קצר טווח, היו אגרסיביים ולכן הצליחו להפיל מיגים וכמעט שלא ליפול בעצמם. מטוסי המיג 21, כמו המיראז'ים של צה"ל והקרוסיידרים של הצי, תגמלו את מי שטס עם סכין בין השיניים. עוד חיל אוויר שהתמחה בהפעלת מיג 21 היה חיל האוויר ההודי, שהצליח לרשום בעזרתו הפלות רבות של מטוסים פקיסטניים. כמו כן, הוכח המטוס כקטלני במלחמת איראן-עיראק.

אך למרות הצלחותיו, המטוס היה עדיין נחות מיריביו: היעדר חיישנים, זמן משימה קצר, וראות פחות טובה הגבילו את הכלי הזה - והמגבלה הלכה והתבלטה ככל שהשתפרו הטילים.

מיג 21 שהופל במהלך מלחמת המפרץ, צילום: NARA מיג 21 שהופל במהלך מלחמת המפרץ | צילום: NARA מיג 21 שהופל במהלך מלחמת המפרץ, צילום: NARA

בעוד שעל הצלחתו המבצעית אפשר להתווכח, הצלחתו הכלכלית היא דוגמה ומופת: המיג 21 הגיע לכל מדינות הגוש הסובייטי וכמעט לכל מדינות ערב, מדינות אפריקה ואחרות. יותר מעשרים גרסאות פותחו, בהתאם לצורכי הלקוחות והשינויים בתפיסת ההפעלה של בריה"מ עצמה.

מיג 21 לגרסאותיו, צילום: Newresid CC BY-SA 3.0 מיג 21 לגרסאותיו | צילום: Newresid CC BY-SA 3.0 מיג 21 לגרסאותיו, צילום: Newresid CC BY-SA 3.0

למשל, בולגריה הפכה את המיג 21 למטוס סיור וריגול נושא מצלמות; במזרח גרמניה וברומניה קיבל מכ"מים משופרים; ובסין הפך עם הזמן למטוס חדש לגמרי, J7 שמו - עם שיפורים רבים. בהודו שודרג המיג עוד ועוד, ומטוס שכזה, שמכונה ביזון, הוא שהצליח להפתיע ולהפיל בקרב אוויר הדוק F16 פקיסטני (לטענת ההודים; פקיסטן, מצידה, הכחישה נמרצות). בכלל, הרבה מדינות שדרגו את המיגים שלהן כדי להמשיך ולהשתמש בהם. למשל, ב-2002 שודרגו מיגים של רומניה בידי אלביט, וקיבלו יכולות נשיאת חימוש אוויר קרקע מתקדם.

מיג 21 ו-F16, צילום: cavok מיג 21 ו-F16 | צילום: cavok מיג 21 ו-F16, צילום: cavok

ויש סיבה שהמטוס הזה ממשיך לשרת, וכנראה שעוד ימשיך לשרת בשנים הקרובות: פטרול של זוג מטוסי F7 (גרסת ייצוא של ה-J7 הסיני) לא יוכל להפיל מבנה F35 שנשלח להכות בבית זיקוק איראני - אבל יש סיכוי לא רע שיגלו את התוקפים בדרכם. כן, "חמקן" פירושו "מתגלה מאוחר יותר" ולא "בלתי נראה כאילו שמו לו על האף את הטבעת של טולקין". ולעיתים די בסנסור מכ"מי נוסף שסורק לעבר מבנה החמקנים, מזווית שונה - והמתקפה תיחשף.

תדרוך צוותי קרקע בליין מיג 21, צילום: Mil.ru (CC BY 4.0 תדרוך צוותי קרקע בליין מיג 21 | צילום: Mil.ru (CC BY 4.0 תדרוך צוותי קרקע בליין מיג 21, צילום: Mil.ru (CC BY 4.0

והאיום הזה יאלץ כל צבא שתוקף עם חמקנים לשנות את התוכניות שלו בהתאם. לפעמים, לשלוח מראש יותר מטוסים בידיעה שכמה מהם כנראה ילכו קאפוט לאחר הגילוי. ולשם כך, צריך לקנות מראש יותר חמקנים. והנה תכלית סוד הקסם של המיג 21: גם אחרי 65 שנה, הוא מסוגל לגרום לצבאות המערב לשרוף יותר כסף על מערכות הנשק שלהם ולשנות תוכניות פעולה.

איראן לא תצטרך לשדרג את גרסאות המיג שבידיה, רק לדאוג שימשיכו לטוס. לעומתה, ישראל וארה"ב יצטרכו חמקנים מוצלחים יותר, מערכות ל"א מתקדמות והברקות רגישות אחרות. עוד הוכחה שבעולם התעופה הצבאית, לא צריך להיות הכי מהיר, חזק או מתקדם כדי להשפיע על שדה הקרב; לפעמים מספיק פשוט להיות שם. טיסה נעימה!
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



75 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

75.
טכנולוגיה
מבחינת טכנולוגיית המבנה המיג 21 הוא הישג מדהים - המעטה של החלק הקידמי של המבנה עשוי מפלדת אל-חלד מעוצב בשני רדיוסי עקמומיות, דבר שאין לו תקדים בשום מטוס. לעומת זאת, תא הטייס הינו סיוט של הנדסת אנוש - הטייס יושב דחוס ודחוק בצפיפות שאין דומה לה בשום מטוס.
יזהר רגב  |  25.09.20
לכל התגובות