צילום: יריב כץ
כלל צפויה להפסיד ברבעון הראשון 2% על תיק הנוסטרו שלה - 600 מיליון שקל
חברת הביטוח מדווחת על השפעות הקורונה על פעילותה ברבעון הראשון - ירידה של 10% בהיקף נכסיה לכ-200 מיליארד שקל. לפי החברה, "תיתכן הרעה מסויימת בביטוחי הבריאות עקב שינויים בעלות התביעות"
אחרי התחזיות הקשות של מגדל על השפעות משבר הקורונה על תוצאות הרבעון הראשון עם הפסד של 800 מיליון שקל בתיק הנוסטרו ובור של 1.3 מיליארד שקל בתיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברווחים, כלל ביטוח מפרסמת את תוצאותיה הכספיות ואת התחזיות שלה לרבעון הראשון של השפעת הנגיף.
קראו עוד בכלכליסט
כלל המנוהלת בידי יורם נווה מדווחת כי תיק הנוסטרו שלה ספג הפסד של 600 מיליון שקל שקל לפני מס, קרי הפסד של 2% על תיק של 33 מיליארד שקל (במגדל ההפסד עמד על כ-4%).
תיק הנוסטרו הוא האופן שבו כלל מנהלת את ההון שלה, שעומד כנגד ההתחייבויות הביטוחיות שלה. ההון מנוהל בצורה שמרנית ולכן כלל ספגה ירידה "רק" של 2%. ביחס לתיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברווחים, כלל מדווחת על בור של 700 מיליון שקל כתוצאה מההפסדים לחוסכים שבעקבותיהם כלל לא תוכל לגבות דמי ניהול משתנים שמהווים נגזרת מהתשואה לחוסכים.
לשם השוואה, תיק ביטוחי המנהלים המשתתף של מגדל שגבוה יותר הגיע לבור בדמי ניהול של 1.3 מיליארד שקל, שזהו בעצם ההפסד הרעיוני של דמי הניהול שמגדל לא תוכל לגבות עד שהירידות בתיקי ביטוחי המנהלים יתאפסו. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל הסתכם ב-200 מיליארד שקל, ירידה של כ-10%.
כלל חושפת כי כפועל יוצא מהמשבר, עלתה החשיפה לכשלי אשראי במסגרת פעילות ביטוח אשראי, חל גידול מסוים בהיקף הפדיונות של עמיתים וכמו כן החברה מעריכה כי יכול ויחול קיטון משמעותי בהפקדות עתידיות למוצרי חסכון ארוך טווח וזאת נוכח הצמצום המשמעותי בהיקף התעסוקה במשק . פדיונות וקיטון בהיקף ההפקדות צפויים להשפיע הן על היקף דמי הניהול שהחברה תיגבה מהנכסים המנוהלים על ידה, המשתנים והקבועים, הן על הכנסות עתידיות מפרמיה.
כמו כן החברה העניקה הטבה לחלק לא מבוטל ממבוטחיה אשר נמצאים בחל"ת, במסגרתה ניתן להם כיסוי ביטוחי חינם, בביטוחי ריסק ואבדן כושר עבודה לתקופה של שלושה חודשים. התארכות משבר הקורונה והעמקתו בעולם ובישראל יכולים אף להביא לפגיעה מהותית בעסקי החברה במידה והמשבר יחריף למיתון, הן בשוק המקומי והן בשווקי העולם. האמור יכול להביא לפגיעה ביציבותם של מבטחי משנה, לפגיעה בערכם של נכסי השקעה נוספים ותיתכן העמקה של כשלי האשראי בפעילות ביטוח האשראי. כמו כן תוצאות המשבר יכולות להביא לתוצאות מנוגדות בתחום ביטוח החיים, ולפיכך לא ניתן לכמת את ההשפעה הכוללת בנושא זה.
בביטוחי בריאות תתכן הרעה מסויימת בתוצאות עקב שינויים בעלות התביעות (ככל הנראה חשש מכך שמצבם הבריאותי של המחלימים מקורונה עלול להיות פחות איתן מבעבר, דבר שעדיין לא הוכח), וכן עקב ירידה במכירות ביטוחי נסיעות לחו"ל ועליה מסוימת בהיקף התביעות בגין פוליסות אלה. בביטוח כללי, הפוליסות אינן מבטחות אירועי מגיפה ואף תתכן הפחתה מסוימת בהיקף התביעות ובשכיחותן נוכח ההאטה בפעילות המשק. מנגד, המצב האמור יכול ויביא להפחתה בהיקף הפרמיות הנגבות בעיקר בביטוחים עסקיים.
כלל מתייחסת להשפעת סביבת הריבית במהלך הרבעון. חברות הביטוח נפגעות מסביבת ריבית יורדת שנגזרת מתשואת אג"ח ממשלתיות ארוכות שכן הן נדרשות להגדיל את עתודות ההון שלהן כנגד ההתחייבויות הארוכות כמו ביטוחי חיים וסיעוד. אלא שבמהלך הרבעון דווקא חלה עליה בעקום הריבית, דבר שדווקא צפוי להקל עם ההפרשות של חברות הביטוח. כלל מתייחסת לטיוטת ההקלות של ברקת ביחס לסביבת הריבית ומבהירה כי אם תאומץ המשמעות היא שינוי למפרע של הדוח הכספי ל2019 עם הגדלת ההון ב-520 מיליון שקל אחרי מס.
את שנת 2019 סיימה כלל עם הפסד של 338 מיליון שקל אך דווקא את הרבעון הרביעי סיימה ברווח של 35 מיליון שקל. לשם השוואה מגדל רשמה ברבעון הרביעי רווח של 7 מיליון שקל.
מגדל דיווחה כי אם ייכנסו לתוקף ההקלות במשטר ההון החדש, סולבנסי 2, אז יחס כושר הפירעון שלה יעלה מ-92% למעל 120%. מצבה של כלל שהייתה במקור עם יחס כושר פירעון של 100% אמור להיות טוב יותר אך כלל בחרה שלא לפרסם הערכה של השיפור ביחס כושר הפירעון.