קיסטון במגעים לרכישת תחנות הכוח של דלק ב־550 מיליון שקל

יצחק תשובה ממשיך במאמצים להצטייד במזומנים בניסיון לצלוח את המשבר שאליו נקלעה קבוצת דלק שבשליטתו (61.2%). ל"כלכליסט" נודע כי קרן התשתיות קיסטון מנהלת מגעים מתקדמים עם קבוצת דלק לרכישת שתי תחנות הכוח שלה, שממוקמות באשקלון ובשורק, בתמורה ל־550 מיליון שקל. קרן התשתיות מבצעת בימים אלו בדיקות נאותות והצדדים קרובים לחתום על הסכם.

שתי התחנות הפסידו 67 מיליון שקל ב־2018

שתי התחנות שייכות לדלק ישראל - החברה־הבת של קבוצת דלק (100%) שמפעילה את רשת התחנות דלק, ושעומדת אף היא למכירה. דלק ישראל רכשה את התחנות ב־2017 מידי החברה־האם קבוצת דלק בתמורה ל־474 מיליון שקל. במידה שדלק תצליח למכור את דלק ישראל ואת תחנות הכוח, התמורה ממכירת תחנות הכוח תועבר כדיבידנד לקבוצת דלק, שזקוקה למזומנים על מנת להתמודד עם חוב של 9.1 מיליארד שקל.

התחנה בשורק הוקמה במסגרת הסכם BOT (בנה־הפעל־החזר) עם המדינה, שתקף ל־25 שנה ושיסתיים ב־2037. היא החלה לפעול בספטמבר 2017, ומחצית מתפוקתה הכוללת, שעומדת על 140 מגה־ואט, מיועדת למתקן התפלת המים הסמוך לה. התחנה באשקלון החלה לפעול בינואר 2008 במסגרת הסכם BOT שיפוג ב־2027. התחנה מפיקה 87 מגה־ואט. ב־2018 הסבה תחנת הכוח באשקלון הפסד של 57 מיליון שקל שמיוחס לבעלי המניות של דלק, והתחנה בשורק הסבה הפסד של 10 מיליון שקל.

קיסטון הוקמה בתחילת 2019 על ידי רוני בירם, גיל דויטש ונבות בר, במסגרת היוזמה של משרד האוצר ורשות ני"ע לעודד השקעה בתשתיות באמצעות הקמת קרנות ריט. קיסטון גייסה 300 מיליון שקל, והיא משקיעה בפרויקטים בגדלים שונים ובשלבי פעילות שונים. בחודש מאי שעבר רכשה קיסטון את השליטה (65%) בחברה המפעילה של כביש 6 מידי אפריקה ישראל תמורת 330 מיליון שקל. בהמשך מכרה חצי מהמניות שברשותה לחברות הביטוח הפניקס וכלל ביטוח, לפי אותו שווי.

מימין: רוני בירם, יצחק תשובה וגיל דויטש | צילומים: עמית שעל

לבירם ודויטש עבר של דם רע מול תשובה

אם קיסטון תשלים את רכישת תחנות הכוח מידי דלק, לעסקה יהיה ערך סימבולי, שכן לבירם ודויטש יש עבר של דם רע מול תשובה. השניים הקימו ב־1992 חברה למסחר באופציות שלימים הפכה לבית ההשקעות אקסלנס, אחד משלושת הגדולים בארץ. בתחילת 2006 רכשה הפניקס, אז בשליטת קבוצת דלק, 16% מבית ההשקעות מידי בירם ודויטש בתמורה ל־124 מיליון שקל ולפי שווי של 775 מיליון שקל. חודש לאחר מכן הפניקס רכשה 25% מאקסלנס מידי בנק מזרחי טפחות ובכך עלתה לאחזקה זהה לזו של בירם ודויטש - 41%.

בהסכם שנחתם בין בירם ודויטש להפניקס, נקבע כי לשני הצדדים יש הזכות להפעיל אופציה, שבמסגרתה המייסדים ימכרו את יתרת אחזקותיהם להפניקס. לפי ההסכם, השווי שאותו תשלם הפניקס לבירם ודויטש נקבע לפי נוסחה שמשקללת את ההון העצמי ומכפיל 12 על הרווח הנקי של אקסלנס ב־2009-2008. ואכן, ב־2009 דויטש ובירם הודיעו על מימוש האופציה ודרשו מתשובה 700 מיליון שקל עבור אחזקותיהם, לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל לבית ההשקעות, שנסחר באותה העת לפי 466 מיליון שקל בלבד. בהמשך השניים אף הגישו תביעה על 814 מיליון שקל נגד הפניקס והמאבק בין הצדדים התלהט. ביוני 2009 הושגה פשרה ונקבע שהפניקס תשלם לבירם ודויטש 710 מיליון שקל. עם הכסף הזה בירם ודויטש הקימו שורה של קרנות השקעה בתחומים שונים, כגון נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, ובין היתר את קרן קיסטון.

במסגרת המאמצים להצטיידות במזומנים, דלק מכרה לפני כשבועיים את חלקה (20%) בחברת ההתפלה IDE לשותפתה במיזם, קרן אלפא 2 של אמיר לנג ואבשלום פלבר, שמכהן כיו"ר IDE, וזאת בתמורה ל־164מיליון שקל - 17% פחות מהסכום שאותו נקבה בתזרים המזומנים החזוי שפרסמה במטרה להרגיע את המשקיעים. כמה ימים לפני כן תשובה חתם על הסכם למכירת השליטה בחברה הפרטית אלעד מגורים החדשה (70.7%) לישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר (37%) בתמורה ל־205 מיליון שקל ולפי שווי של 290 מיליון שקל בלבד - חצי מהשווי שלפיו תכנן להנפיק אותה. התמורה מהעסקה מיועדת לחיזוק ביטחונות לבנקים, אך בינתיים מועד השלמתה נדחה ל־19 באפריל. עד אז, הרוכשים מעוניינים לשפר את תנאיה.

המימושים של תשובה מתרחשים על רקע צניחה חדה בשווי קבוצת דלק ובזינוק בתשואות האג"ח שלה, שהגיעו למאות אחוזים,וזאת על רקע צניחת מחירי הנפט בעולם בשל משבר הקורונה. מתחילת השנה שווי קבוצת דלק צנח ב־81.5% והיא נסחרת לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל בלבד. מוקדם יותר החודש היא אף נסחרה לפי שווי נמוך יותר של 650 מיליון שקל - נמוך מהשווי שלפיו תשובה השתלט עליה לפני 22 שנים.