אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה דוחף את ההייטק למיזוגים

הקורונה דוחף את ההייטק למיזוגים

קיפאון בהשקעות פרטיות, הורדות שכר של 40%-20% בממוצע וקיצוצי עובדים על רקע משבר הקורונה מציבים את הסטארט־אפים הישראליים במגננה שאינם רגילים לה. בענף כבר מדברים על הצעות רכש באוויר, על מיזוגים מסתמנים ועל חדי־הקרן המקומיים שמתחממים על הקווים ומחכים לירידת מחירים

29.03.2020, 10:11 | סופי שולמן
קש איז קינג, יותר מאי פעם. עד לפני חודש חברות סטארט־אפ ישראליות שברו את הראש בניסיון למצוא את הדרך היצירתית ביותר למשוך עובדים. היום המציאות שונה והיצירתיות מופנית למקומות אחרים לגמרי, בעיקר להבין איך מחזיקים מעמד עם מעט הכסף שנותר. בתעשיית ההייטק, שעד לפני רגעים ספורים היתה מוצפת בכסף, מבינים שבמחצית השנה הקרובה לא יהיו גיוסים. גם זה תרחיש אופטימי יחסית, המבוסס על ההנחה שתקופות הסגר יימשכו עד הקיץ. לאחר מכן, גם בתרחיש ההתאוששות האופטימי, מגיעים חודשים חלשים עונתית, כך שאין מה לצפות לחזרה משמעותית לפעילות לפני הרבעון האחרון של 2020.

קראו עוד בכלכליסט

כרגע עוד זורם אל חברות הסטארט־אפ כסף אחרון, במסגרת הסכמי גיוס שנחתמו רגע לפני התפרצות הקורונה בארה"ב ובאירופה. אולם בתקופה הקרובה גם לקרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות שקיבלו התחייבויות ממשקיעים מוסדיים יהיה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לקרוא לכסף. זה קורה בגלל ההתרחשויות הדרמטיות בשוק ההון, שממנו בסופו של דבר מגיע הכסף לשוק הפרטי: הגופים המוסדיים מחויבים למאזן מסוים בין נכסים סחירים - מניות ואג"ח - לבין נכסים לא־סחירים, כמו השקעות בקרנות פרטיות. לכל גוף מוסדי יש יחס שנקרא "נומרטור" הקובע את המאזן המותר בין סוגי הנכסים. ברגע ששוק המניות קרס ושווי הנכסים הסחירים התכווץ בעשרות אחוזים, האיזון הופר ומשקל הנכסים הלא נזילים הפך גדול מדי. כמעט בן רגע, ברזי הכסף שהציפו את ההייטק הישראלי בשנים האחרונות נסגרו.

ד"ר זאב פרבמן, מייסד ושותף בלייטריקס, צילום: אלכס קולומויסקי ד"ר זאב פרבמן, מייסד ושותף בלייטריקס | צילום: אלכס קולומויסקי ד"ר זאב פרבמן, מייסד ושותף בלייטריקס, צילום: אלכס קולומויסקי

"חברות ישראליות לא נוהגות להחזיק כסף ליותר מחצי שנת פעילות", קובע זוהר לבקוביץ’, יזם סדרתי, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ L1GHT. "בקרוב אלה שנגמר להן הכסף יתחילו להיסגר, ואילו החזקות יתחילו לשדרג את העובדים תמורת פחות כסף". גם איל איצקוביץ’, שותף מנהל בקרן פיטנגו, סקפטי לגבי יכולת ההישרדות של חלק מהחברות המקומיות. "רבות מן החברות שרפו עד עכשיו כסף במהירות. בקרוב נראה פה מכירות חיסול", הוא אומר.

משיחות עם שחקנים רבים בהייטק הישראלי, בקרנות ובחברות הסטארט־אפ, עולה תמונה של תגובת שרשרת מהירה, כמעט אקספוננציאלית כמו קצב ההידבקות בקורונה. בחברות סטארט־אפ רבות כבר החלו לפטר עובדים בשבועות האחרונים. אחרות חותכות את השכר, שהתנפח בצורה ובקצב חסרי תקדים בשנים האחרונות, אך לא מהירים כמו החיתוך הכואב שנעשה כעת.

זוהר לבקוביץ’, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ L1GHT, צילום: עומר הכהן זוהר לבקוביץ’, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ L1GHT | צילום: עומר הכהן זוהר לבקוביץ’, שותף מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ L1GHT, צילום: עומר הכהן

בתעשייה מדברים על הורדות גורפות של 20% בממוצע, ואפילו 40% במקרים מסוימים. ויש עובדים, בעיקר אלה שמוגדרים כ"טאלנטים", שלא ממתינים להנפת החרב וכבר נוטשים חברות קטנות יותר שיושבות על פחות מזומנים, ופונים לחברות מבוססות יותר או שצברו הרבה מזומן. "יזמים מספרים לי בשבועיים האחרונים שמגיעות פניות מטאלנטים שלפני זה לא חלמו שיוכלו לגייס אותם. הם עושים חישוב כמה כסף נותר בחברה שבה הם עובדים כרגע. אם זה לא הרבה, הם מחפשים מקום אחר", אומר איצקוביץ’.

שחקנית חדשה שעשויה להצטרף לרכישות: זום

מעברו השני של הכביש, בקרב חברות הענק הרב־לאומיות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, כמו גם בצד היוניקורנים הישראליים שיושבים על סכומים נאים, בוחנים את ההתפתחויות בעניין רב. תקופות משבר הופכות לעתים לרגעים מכוננים בחיי חברות, שאם ינצלו נכון את הרגע, יכולות להפוך לחברות ענק. זה קרה לגוגל שקמה על חורבות התפוצצות בועת מניות הטכנולוגיה של 2000, זה קרה לפייסבוק שהתחזקה מאוד בתקופה של המשבר הפיננסי ב־2008 וזה קרה גם להצלחות אחרונות כמו אובר או Airbnb שנהנו מהכסף הזול שזרם לזירת הטכנולוגיה בשנים של הריבית האפסית.

גם המשבר הנוכחי צפוי להוליד את הענקיות שלו - ולישראל יכול להיות תפקיד לא קטן בעידן החדש הזה. הדוגמה הבולטת ביותר כרגע היא חברת ועידות הווידיאו זום. עד לא מזמן, זום היתה עוד חברת טכנולוגיה מבטיחה שהונפקה בשטף היוניקורנים של השנתיים האחרונות. כיום היא מספקת את אחד השירותים הפופולריים ביותר בעולם. "זום תהיה רוכשת מרכזית בתקופה הקרובה, כולל חברות בישראל, ויש הרבה שיכולות להתאים לה. היא מסוג החברות שיכולות למנף את המשבר כדי להפוך למיקרוסופט הבאה, עכשיו כשהמוצר שלה מותקן אצל מספר עצום של משתמשים בעקבות הקורונה", אומר איצקוביץ’. נכון לינואר האחרון, זום, שהונפקה באפריל 2019, יושבת על קופת מזומנים של 885 מיליון דולר.

זהו סכום יפה, אבל כסף קטן לעומת שחקניות כמו מיקרוסופט, גוגל ואפל, שיושבות כל אחת על קופה של יותר מ־100 מיליארד דולר. לפייסבוק ואמזון יש כ־50 מיליארד דולר במזומן כל אחת. אלה חדשות טובות עבור חברות סטארט־אפ ישראליות, שכן עדיין יש מי שמוכן ויכול לקלוט אותן בזרועות פתוחות בתקופה הקרובה - גם אם לא לפי השווי שעליו חלמו בשיא הפריחה. "אין ספק שייפתחו הזדמנויות לחברות הרב־לאומיות עתירות המזומנים. אני יודע שכבר עכשיו במחלקות הפיתוח העסקי של החברות הגדולות עובדים על רכישות, כדי לתפוס אותן לפני שכוח האדם האיכותי יעזוב", אומר איצקוביץ'.

איל איצקוביץ. קרן פיטנגו, צילום: יורם רשף איל איצקוביץ. קרן פיטנגו | צילום: יורם רשף איל איצקוביץ. קרן פיטנגו, צילום: יורם רשף

גם לקרנות ההשקעה הפרטיות לא חסר כסף מזומן. יחד, הן יושבות על יתרות של 1.5 טריליון דולר, לאחר שנת שיא בגיוסים. זה מה שנקרא 'אבקת שריפה יבשה', כסף שמעלה אבק כי הקרנות לא מוצאות חברות ברמות שווי שעליהן יוכלו להציג תשואות גבוהות בהמשך. כעת הבעיה עומדת להיפתר.

הכסף מהתקופה הטובה הוא הזדמנות בעת משבר

גם יוניקורנים ישראליים שצברו קופות מזומנים מתחממים על הקווים. הקופות האלה צנועות הרבה יותר, כ־100‑200 מיליון דולר לכל חברה. אבל כאשר שווי החברות צונח מרגע לרגע והשוק הופך אחרי המון שנים לשוק של מוכרים, מדובר בהרבה מאוד כסף. מה גם שלעתים קרובות, היזמים שלהן הרבה יותר מעורים ומקושרים בזירה המקומית.

"אנחנו אפילו לא צריכים לחפש", אומר עמית בן דב, מנכ"ל ואחד המייסדים של gong.io (גונג), חברה שפיתחה טכנולוגיה לניהול וניתוח שיחות מכירות באמצעות בינה מלאכותית. גונג גייסה בדצמבר האחרון 65 מיליון דולר בסבב C, חצי שנה בלבד לאחר שגייסה 40 מיליון דולר. "כבר התחלנו לקבל הצעות מחברות קטנות יותר שמכירות אותנו ויודעות שיש לנו כסף. אנחנו מקבלים פניות גם מטאלנטים מסטארט־אפים קטנים או כאלה שכבר גומרים את הכסף. סטארט־אפ מבין היום שאם יש לו מספיק רק לחצי שנה, הוא לא יחזיק מעמד. בשלב הסיד אולי יכולים להחזיק עם הכסף שגייסו גם שנה", הוא מסביר.

עמית בן דב מייסד משותף ומנכ"ל Gong, צילום: רונן אקרמן עמית בן דב מייסד משותף ומנכ"ל Gong | צילום: רונן אקרמן עמית בן דב מייסד משותף ומנכ"ל Gong, צילום: רונן אקרמן

בן דב מדבר מניסיון, אחרי שחווה על בשרו את המשברים של 2000 ושל 2008. "בפעם הראשונה הרגשתי כאילו כמעט מתתי, אבל ב־2008 כבר נבהלתי פחות. מכיוון שראיתי את המשברים האלה, עשיתי שני סבבים של גיוס כל עוד היה אפשר, ולכן עכשיו יש לנו תוכנית עבודה גם לשנה וחצי קדימה ואנחנו רק מאיצים את הפיתוח", הוא מוסיף.

חברה ישראלית נוספת שיושבת על מזומן רב היא חברת הבינה העסקית סייסנס, שגייסה עד כה יותר מ־300 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר ממש רגע לפני התפרצות הקורונה. בחברה כבר בוחנים הזדמנויות. "הכסף שגייסנו בתקופה הטובה מאפשר לקבל החלטות ארוכות טווח וגם לנצל את התקופה לגיוס עובדים. גם אם לא תהיה נפילה בשכר, אנשים יעדיפו לעבוד בחברות גדולות והשוק יהיה יותר הגיוני", אומר מנכ"ל החברה אמיר אורעד. "כבר עכשיו רואים שיש פחות תחרות על העובדים. אמזון כבר הודיעה על גיוס של 100 אלף עובדים, בהם מתכנתים. היסטורית, החברות החזקות מתחזקות במשברים. הן רוכשות, בונות ומגייסות בזמן שהחלשות נסגרות".

אורעד מגיע למשבר הנוכחי בראש חברה גדולה יחסית ועתירת מזומנים. במשבר של 2000 הוא היה בצדו השני שם המתרס, כאחד המייסדים של חברת סאיוטה, יחד עם יו"ר מפלגת הימין החדש נפתלי בנט. השניים, לצד שותפים נוספים, הקימו את החברה רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום ומצאו את עצמם מהר מאוד על סף תהום, כמעט ללא כסף.

"אחרי המתקפה על התאומים הכל נכנס לתרדמת. עכשיו נראה שהשיתוק אפילו עמוק יותר", אומר אורעד. "אבל דווקא סטארט־אפים ויזמים, שרגילים להגיב מהר יותר מכולם בזמנים רגילים, ייצאו מהשוק מהר מכולם. חברות בסיליקון ואלי הפסיקו לעבוד מהמשרדים עוד לפני שהנשיא דונלד טראמפ אמר שיש בעיה".

משברים דוחפים את השוק לכיוון קונסולידציה

נקודה מעניינת שעליה אין הסכמה בשלב זה היא עתיד תופעת האקוויהייר (Acquihire), הלחם של המילים רכישה (Acquire) וגיוס (Hire) — רכישות שממוקדות בכוח האדם של החברה הנרכשת, ברמה של צוותי פיתוח שלמים מחברות שיגיעו לסוף דרכן. רכישות כאלה הפכו נפוצות בשנים האחרונות על רקע מצוקת גיוס העובדים בענף. לצד הערכות של שחקנים רבים, כי צוותי פיתוח שלמים מסטארט־אפים שייגמר להם הכסף "יימכרו" במלואם לחברות עשירות יותר, יש שסבורים כי דווקא לאחר הטלטלה יהיה פשוט יותר וזול יותר לגייס עובדים בודדים.

"זו היתה תופעה חזקה באחרונה, אבל אני לא יודע אם תהיה בה עלייה משמעותית", אומר אריק קלינשטיין, מייסד ושותף בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל. "הביקוש לחלק גדול מהאנשים עומד לרדת. חלק מהלקוחות יקצצו בתקציבי הרכש, בעיקר חברות בתחומים שנפגעו קשה מהמשבר, ובראשם קמעונאות, אירוח ותיירות ובנקאות, שתתמודד עם חובות אבודים גדולים".

גם אורעד וגם קלינשטיין מסכימים כי תחומים רבים יתחזקו בעקבות המשבר. "הבידוד והסגר חושפים כמה הטכנולוגיה חשובה", אומר אורעד. "מסחר אלקטרוני, למידה מרחוק, עבודה מרחוק - בכל אלה יחול שינוי ארוך טווח ולא רק לתקופת המשבר. זה יהפוך לנורמה". קלינשטיין מוסיף לרשימה את המשלוחים והרפואה מרחוק שמקבלים דחיפה בשבועות האחרונים, ולצידם תחום התוכנה המסורתי. "תעשיית התוכנה תצא מחוזקת מהמשבר כי היא הכי יכולה לעבוד מהבית. הפגיעה ביכולת התפקוד מינימלית. בחברות טכנולוגיה רבות ממשיכים לעבוד כרגיל גם בתקופה זו וחותמים על עסקאות", הוא מוסיף.

אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס

לבקוביץ', שניצל את המשבר של 2008 כדי לרכוש עשר חברות עבור אמובי שאותה הקים וניהל בעבר, רואה לא מעט היבטים חיוביים בתופעות הלוואי של הקורונה. "ערב המשבר של 2008 שאלו אותי באחד הראיונות מי המתחרה הגדול ביותר של אמובי? עניתי - הרעש". לבקוביץ' מתכוון בעיקר לריבוי חברות הסטארט־אפ הקטנות שמתחרות על כוח אדם ועל הזמן של לקוחות גדולים.

"ברגע שהתחיל המשבר, הרעש נעלם. אם לפני המשבר אמובי היתה אחת מ־170 חברות בתחום הפרסום במובייל, אחרי המשבר היא הפכה לגדולה ביותר במונחי תקציבי הפרסום. זה קרה כי הגעתי לעובדים וללקוחות שלא יכולתי להגיע אליהם קודם". לבקוביץ' מסכם: "כבר שנים אני אומר שיש יותר מדי כסף בשוק ובמשברים יש משהו שמזקק ומנקה. החברות הטובות תמיד יצליחו לגייס. הכסף לא נעלם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
8200 וטאלנטים
לא כל אחד שהיה ב 8200 הוא טאלנט, היו לנו הרבה ״חכמים״ שעשו איסוף מידע. קרן פיטנגו זה קרן של פעם , זה כמו שסבא שלי יגיד לי במה כדאי להשקיע. זוהר , שוק הפרסום בירידה , השוק בעקבות הקורונה בירידה , יפה שהוא מצליח לראות הזדמנות אבל האמת שהוא הולך לאבד 40-70 אחוז מנפח העבודה שלו והוא צריך לא פחות מנס בכדי לשרוד. בבקשה חברים - כל השוק בבעיה . כל החברות הגדולות הפסידו 30-40 אחוז מהערך שלהם מתחילת השנה ואנחנו לפני הגרוע מכל. לצעריאתם תראו בקרוב את גוגל ופייסבוק לא עושות רכישות אלא מפטרות.
אייל  |  30.03.20