אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הירידות עוד לא כמו ב־2008, אבל הלחץ בשווקים יותר גדול צילום: איי פי

הירידות עוד לא כמו ב־2008, אבל הלחץ בשווקים יותר גדול

בהלת הקורונה בעולם הטיסה את מדד הלחץ של אופנהיימר וכלכליסט לשיא של 633 נקודות לפני שבועיים - הרבה מעל שיא המשבר של 2008, אז הגיע ל־415 נקודות. מאז הלחץ התמתן וירד ל־392 נקודות "בלבד"

30.03.2020, 08:08 | ירדן רוז'נסקי

אחת השאלות שעולות נוכח הטלטלה בשווקים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, שמשתקת את כלכלותיהן של מדינות רבות ברחבי העולם ודוחפת אותן לזרועות המיתון, היא האם אנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי בסדר הגודל של 2008? מכיוון שהאירוע עוד בעיצומו, קשה לדעת. אמנם המדדים המרכזיים בבורסות השונות בעולם נפלו בשיעורים דו־ספרתיים גבוהים, אך הם עדיין רחוקים מהירידות שנרשמו ב־2008. עם זאת, המשבר עדיין בעיצומו, וייתכן שטרם הגענו לתחתית.

קראו עוד בכלכליסט

דבר אחד ניתן לומר כבר עכשיו - הלחץ בשווקים גבוה משמעותית מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה הכלכלית, כולל המשבר של 2008 וכן התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה־2000; וזאת לפי מדד הלחץ של בית ההשקעות אופנהיימר ו"כלכליסט". כפי שניתן לראות בתרשים, מדד הלחץ של אופנהיימר עומד כעת על 392 נקודות, כאשר באמצע החודש הוא הגיע ל־633 נקודות - מספר גבוה יותר גם משיא המשבר של 2008, אז המדד הגיע לכ־415 נקודות.

אסף בראל־חנדלי, אנליסט באופנהיימר, אמר כי "מה שמאפיין את התקופה הנוכחית מבחינת הנתונים הפיננסיים זה המהירות והאלימות שבה השווקים מתמחרים את הכאוס. זה מאוד ייחודי. עברנו משיא של אופטימיות, שהתרחש ב־19 בפברואר כש־SP 500 היה בשיא, לרמות לחץ גבוהות יותר משל 2008 בתוך חודש. בדרך כלל משברים לא פורצים בבת אחת. יש נתונים שליליים שמצטברים, וזה מאפשר לקיים דיונים. במקרה הנוכחי הכל קרה בבום. בתוך חודש הכל התפרק ולא היתה תקופת הסתגלות".

לדבריו, "לאו דווקא הגענו לתחתית. המשבר של 2008 התחיל בסביבות יולי 2007. ליהמן ברדרס פשט את הרגל רק בספטמבר 2008. במהלך 13 החודשים האלו מדד ה־VIX טיפס בעקביות. הוא לא קפץ בבת אחת. המחסור בזמן עיכול מתבטא היטב במדד הלחץ. הפעם, הלחץ נוגע לכל התעשיות, לא רק לתעשייה הפיננסית".

מדד הלחץ שפיתח אופנהיימר הוא מדד מורכב למדידת רמת הלחץ בשווקים הפיננסיים. המדד מודד שינויים סטטיסטיים באמצעות 10 פרמטרים, בתדירות גבוהה, יומיומית, של 5 סוגי נכסים שונים בוול סטריט: מניות, שמהוות 20% מהמדד; אג"ח ממשלתיות, שמשקלן זהה; אג"ח קונצרניות, שמהוות 30% מהמדד; מטבעות, שמשקלם 20%; וסחורות, שמהוות 10% מהמדד.

רכיב המניות משקלל בתוכו את מדד הפחד (VIX), שמודד את התנודתיות המגולמת של אופציות על מדד S&P 500, שנסחרות בבורסת האופציות של שיקגו. כשמדד הפחד עולה, גם מדד הלחץ של אופנהיימר עולה. רכיב המניות משקלל גם את S&P 500 עצמו. כשהמדד האמריקאי יורד, מדד הלחץ עולה. רכיב האג"ח הממשלתיות כולל בתוכו אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ל־10 שנים ואת מדד ה־MOVE, שהוא המקבילה האג"חית של מדד הפחד המנייתי. כשהתשואה של האג"ח הממשלתיות יורדת, מדד הלחץ עולה, כפי שקורה לו כשמדד ה־MOVE עולה.

רכיב האג"ח הקונצרניות כולל בתוכו את מרווח האשראי של אג"ח אמריקאיות מדורגות מעל האג"ח הממשלתיות. כשהמרווח גדל, ניתן ללמוד מכך שהמשקיעים דורשים תוספת תשואה בשל הסיכון. לכן, כשהמרווח גדל, מדד הלחץ עולה. כמו כן, רכיב זה כולל בתוכו את המרווח של אג"ח בדירוג סיכון גבוה מעל אג"ח ממשלתיות.

גם במקרה זה, כשהמרווח עולה, מדד הלחץ עולה. רכיב האג"ח הקונצרניות מביא בחשבון גם את עלויות ההגנה על אג"ח בארה"ב. רכיב המטבעות משקלל בתוכו את מדד הדולר (DXY), שמודד את המטבע האמריקאי מול סל המטבעות הזרים. כשמדד הדולר עולה, גם מדד הלחץ עולה. כמו כן, רכיב זה מביא בחשבון את מדד התנודתיות של סל חוזים על נגזרי מטבע (Volatility JP Morgan FX). העלייה במדד זה מביאה לעלייה במדד הלחץ. רכיב הסחורות כולל בתוכו את המדד של בלומברג, שמודד את מחיר סל הסחורות. כשמדד זה יורד ומעיד על ביקוש פוחת לסחורות, מדד הלחץ עולה.

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות