צילום מסך: Ynet
חבילת סיוע היסטורית בהיקף 80 מיליארד שקל למשק יוצאת לדרך - מה היא כוללת?
שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו הציגו את תוכנית הסיוע למשק בעקבות משבר הקורונה; עצמאים יזכו למענקים בהיקף של עד 14 אלף שקל; עסקים שנסגרו ייהנו מפטור מארנונה; תוקם קרן לעסקים גדולים בהיקף של 7 מיליארד שקל; מערכת הבריאות תקבל סיוע תקציבי של 11 מיליארד שקל
שר האוצר הפורש משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמו היום את עיקרי חבילת הסיוע למשק בגובה 80 מיליארד שקל להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה, שהתעכבה זה יותר משבוע. ועדיין, נתניהו וכחלון הצליחו לדחוס את פרסום עיקרי התוכנית נדחסו בין הודעת ראש הממשלה על החמרות חדשות שיצמצמו את פעילות המשק ל־15% מהפעילות המשקית - על אף התנגדות פקידי האוצר - ובין הודעתו הנרגשת של כחלון על פרישתו מהחיים הפוליטיים.
קראו עוד בכלכליסט
החבילה נשענת על ארבעה רגליים מרכזיות. הרגל הראשונה היא סיוע תקציבי של כ־11 מיליארד שקל למערכת הבריאות, שמיועדים בין היתר לרכישת ציוד נדרש לביצוע של 20.6 מיליון בדיקות עד סוף השנה, רכישת מכונות הנשמה, מסכות, ציוד מגן וציוד רפואי נוסף נדרש, הגדלת מלאי התרופות ותוספת כוח אדם רפואי. מטרות נוספות שלהן מיועדים הכספים הם בין היתר השמת חולים וחוזרים מחו"ל בבתי מלון ובניית מתחמי בידוד בבתי החולים.
הרגל השנייה היא רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ועצמאים בהיקף של 20.6 מילארד שקל. עיקר הסיוע כאן מגיע בדמות דמי האבטלה לשכירים - בהיקף של 17 מיליארד שקל - וזאת לאחר הרחבת הזכאות וההקלות שניתנו כבר בדמי האבטלה בתקופת האכשרה, שירדה לחצי שנה, וכן מענקים לעובדים מעל גיל 67 (שעד כה לא היו זכאים לדמי אבטלה).
חלק נוסף מהסיוע, בגובה 3 מיליארד שקל, מיועד לעצמאים, שיקבלו שני מענקים חודשיים: בחודש מרץ המענק המקסימלי לעצמאים יהיה 6,000 שקל ובחודש אפריל הוא יגיע ל־8,000 שקל לכל היותר. משרד האוצר טרם פרסם את הקריטריונים המלאים לזכאות לקבלת המענקים, אך ציין כי הם יוענקו רק לעצמאים בני 28 ומעלה.
הלואות לעסקים ודחיית תשלומים לממשלה
רגל שלישית של התוכנית ומרכזית של התוכנית היא הסיוע לעסקים בגובה 40.7 מיליארד שקל — כמחצית מכלל היקף התוכנית כולה. מתוך סכום זה יוצקו 6 מיליארד שקל למטרת "מענק לעסקים" ו־2.7 מיליארד שקל נוספים יממנו את ביטול גביית הארנונה לחודשים מרץ עד מאי לעסקים שנפגעו מהקרונה. לדברי משרד האוצר, חלק מעלות ביטול הארנונה ימומן בידי השלטון המקומי.
בנוסף תחזיר המדינה את מקדמות מס הכנסה שנגגבו עבור החודשים פברואר ומרץ, בסכום המוערך ב־3 מיליארד שקל. ללא מהלך זה עסקים מפסידים היו מקבלים את החזרי המס שלהם רק בשנה הבאה.
לצד תוספות אלו משרד האוצר כולל בתוכניתו שתי קרנות למתן הלוואות לעסקים. הראשונה והגדולה שביניהן בהיקף 8 מיליארד דולר תיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, והקרן השנייה בהיקף 7 מיליארד שקל תאפשר לעסקים גדולים (מחזור של 1.2–0.4 מיליארד שקל בשנה) לקבל הלוואות בגובה של עד 8% מהמחזור השנתי. עוד סוכם על הקצאת 500 מיליון שקל למסלולי סיוע לעסקים, בין היתר להתאמות להנחיות משרד הבריאות (כמו מעבר למכירות מקוונות), בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ובתמיכת משרד הכלכלה.
במסגרת חבילת הסיוע לעסקים מכליל משרד האוצר גם 9 מליארד שקל בדחיות תשלומי כמע"מ, ארנונה, חשמל ומים וכן הדקמת תשלומים לספקי הממשלה — אם כי למעט דחיית המע"מ לא מדובר בדחיות גורפות.
בעקבות לחצים, בסופו של דבר לא תוטל הגבלה על גובה המחזור של עצמאים שיהיו זכאים לסיוע, אך הכנסתם חייבת לעמוד על 20 אלף שקל בחודש לכל היותר. הפיצוי שיקבלו עצמאים אלו יעמוד על 65% מההכנסה החייבת במס, אך לא יהיה יותר מ־6,000 שקל בחודש. נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ביקר את הצעדים שיועדו לעצמאים ואמר ל"כלכליסט" כי "לא יעלה על הדעת שעסק שמרוויח 21 אלף שקל ברוטו בחודש, קרי 13.5 אלף שקל נטו, לא זכאי כלל לקבל פיצוי רק בגלל שהוא 'עשיר גדול'. עסק כזה פשוט לא ישרוד".
לדברי גינדי, "גם עסק עצמאי שמכניס 20–16 אלף שקל בחודש יקבל פיצוי חלקי בלבד של עד 3,000 שקל בחודש. זאת לעומת עובד שכיר שמשתכר 100 אלף שקל בחודש ועדיין זכאי לדמי אבטלה מקסימליים".
נגיד בנק ישראל גויס להבעת אמון בתוכנית
הרגל הרביעית והאחרונה של תוכנית האוצר היא 7.7 מיליארד שקל לשם "המרצת המשק", ושם כוונות האוצר כלליות יותר. בין הפירוט המועט שכן ניתן בשלב זה מצוינים 1.5 מיליארד שקל כמתן מענה תזרימי לחברות הייטק קטנות ובינוניות, ו־300 מיליון שקל לשיפור שירות לאזרח באמצעות דיגיטציה ולמידה מקוונת. סעיף נוסף שפורט, בגובה 1.1 מיליארד שקל, מוקצה לטובת פרויקטי תשתית שפועלים גם כך. בנוסף מתייחסים באוצר לסכום של 4.8 מיליארד שקל "לטובת האצת המשק" אולם בשלב זה לא מפרטים למי, מתי וכיצד יוקצה הכסף הזה.
את הצהרות נתניהו וכחלון לעיתונות בדבר התוכנית חתם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שמהווה את היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה. רתימת ירון להצגת הצעדים על חשבון פקידי משרדי הממשלה נועד ככל הנראה להציג את קבלת התמיכה המקצועית ביותר בתוכנית, תוך הכנה לביקורות העתידיות שעוד יבואו. למעשה, ירון תמך בתוכנית משני כיוונים: הן בכך שלא מדובר בתוכנית מצומצמת מדי אלא כזו שמתייחסת לכלל הסקטורים שנפגעים ממשבר בקורונה, והן בכך שלא מדובר בצעד קטן מדי אלא כזה שמותיר פתח רב. לדברי ירון, "גודל התוכנית עד כה מותיר מרחב פעולה תקציבי עתידי. שכן אנו עדיין מצויים בעיצומם של האירועים".
"התוכנית לא כוללת את המגזר השלישי"
"מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של המגזר השלישי, מסר בתגובה: "העמותות בישראל קורסות, מאות אלפי ישראלים יישארו ללא מענה – ותיכנית כלכלית שלמה של עשרות מיליארדים לא כוללת את המגזר השלישי. הגענו למצב חירום - כשהעמותות יקרסו, מאות אלפי נזקקים, קשישים, נוער בסיכון, עולים ונכים ייפגעו פגיעה ישירה, ולא יישאר מי שישקם. שום פלסטר של הלוואות בשקל לא יצליח לכסות את הקטסטרופה שבדרך - המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של מיליארד שח שתאפשר אוויר לנשימה".