אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך לשרוד את נגיף הקורונה בלי להקריב את כלכלת ישראל? צילומים" תומי הרפז , עמית שעל

איך לשרוד את נגיף הקורונה בלי להקריב את כלכלת ישראל?

האבטלה גואה, עסקים קטנים נלחמים על חייהם והציבור מצמצם הוצאות. בכירים במשק מחפשים פתרונות יצירתיים שיאפשרו לישראל לשרוד את נגיף הקורונה מבלי להביא את המשק לקריסה. הגברת האכיפה על מפירי סגר, סבסוד עלויות שכר העובדים למעסיקים, הקלות בנטל הבירוקרטי וקיצוצים במגזר הציבורי. ההצעות שנועדו לסייע לכלכלה לעבור את המשבר תוך הימנעות מקריסה

01.04.2020, 07:04 | דיאנה בחור ניר
אייל שוחט

"סגר מלא יביא לעוד פגיעה אנושה במשק"

מנכ"ל סודהסטרים מציע איך המגזר הציבורי יתרום את חלקו לשיקום העסקים

 

“המדינה, ככל הנראה בלחץ של משרד הבריאות, אימצה את תרחיש הקטסטרופה, אף שלא נראה שאנו שם. תרחיש קיצון זה מוביל לנקיטת צעדים מסוימים נדרשים ולאי־נקיטת צעדים מתבקשים אחרים. ההגבלות על הציבור כולן במקומן, אבל איפה האכיפה של החלטות החירום שהתקבלו? מדוע הצוותים הרפואיים אינם ממוגנים? נראה שבימים האחרונים ננקטים חלק מהצעדים המתבקשים, אולם חבל שהדבר נעשה בעיכוב של כמה שבועות יקרים. זמן יקר הלך לאיבוד.

 

אייל שוחט , צילום: תומי הרפז אייל שוחט | צילום: תומי הרפז אייל שוחט , צילום: תומי הרפז

 

“סגר מלא יביא לפגיעה אנושה במשק שייקח שנים להשתקם ממנה. לפני שמקבלים החלטה על סגר מלא, חייבים לאכוף במאה אחוז את הנחיות החירום הנוכחיות בקרב כלל הציבור. אם הצעדים הקשים שננקטו עד כה לא ייאכפו, אין טעם בהחמרת הצעדים שגם הם לא ייאכפו.

“השלב הבא הוא שיקום המגזר העסקי על מנת שלאנשים שאיבדו את מקום עבודתם יהיה לאן לחזור. חובה על המגזר הציבורי לתרום את חלקו ולבצע קיצוצים כואבים גם כן. בזמנים שכאלה, בנימין נתניהו ובני גנץ חייבים להוות דוגמה לכלל אזרחי המדינה, ולבנות ממשלה צנועה בהרבה וראויה בהרבה מהממשלה המתהווה. ממשלה של 30 שרים אינה ראויה גם בימים רגילים, קל וחומר בימי משבר”.

 

אילן רביב

"תתערבו בשווקים ותגבירו את האכיפה"

מנכ"ל מיטב דש מצפה שהממשלה תסייע לחוסכים ותאכוף ביסודיות את הסגר

 

”יש לנו ציפיות בשני מישורים, כמנהלי עסק וכמנהלי השקעות. כעסק חשוב בתקופות כאלה שקובעי המדיניות - הממשלה, בנק ישראל ועוד — ייתנו ביטחון לציבור שיש תוכניות מגירה, שיודעים להגיב, שיש על מי לסמוך. זה כולל התערבות בשווקים כשצריך, ורק כשצריך, בצעדים שיקלו על ציבור החוסכים.

 

אילן רביב , צילום: יובל חן אילן רביב | צילום: יובל חן אילן רביב , צילום: יובל חן

 

“הציפיות מהממשלה הם בשני כיוונים. הראשון, תמיכה בציבור שעובר תקופה קשה - עזרה בתשלומי משכנתאות, מתן דמי אבטלה והטבות שמגיעות לאזרח הבודד. השני, תמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים שאם לא נדאג שהם ישרדו, לא יהיה לעובדים לאן לחזור.

“התמיכה צריכה להגיע ישירות לעסקים אלה וכמה שיותר מהר, בצורה של הקפאת ארנונה או קרנות עבור הלוואות. הערכות שלנו מדברות על חזרה מדורגת לעבודה החל ממאי, אז, במקביל, חייבת לבוא פתיחה הדרגתית של הכלכלה והאוצר צריך להיות מוכן להגדיל את התוכנית שלו במידה ויידרש”.

“המטה שלנו בבני ברק ואני משלם ארנונה לעיריית בני ברק. מכעיס אותי ואת העובדים שלי שעיר שהמשרדים שלנו שוכנים בה לא מצליחה לאכוף צעדים שהם לטובת כלל הציבור. זה מקומם שלא כולנו נמצאים באותה רמת האחריות החברתית הנדרשת. כולנו נצטרך לשמור, והממשלה צריכה פשוט לאכוף”.

 

גלעד יעבץ

"לפצות עסקים ולהשקיע בצמיחה"

מנכ"ל חברת האנרגיה אנלייט מאמין כי השקעה בתשתיות היא המפתח

 

"הגענו למשבר במצב טוב, אבל בסוף אנלייט, כמו כל חברה, תלויה במשק כולו, ואם המשק יקרוס, כולנו נסבול. נכון להיום מתקני החברה באירופה עובדים, כולל מתקנים בהקמה בשבדיה ובקוסובו — שהקמתם נמשכת באופן מלא. מטה החברה פועל לפי כלל ה־30% מן העובדים שמגיעים למשרדים. יתר העבודה מתבצעת מרחוק באמצעות תשתיות המחשוב. כתוצאה מזה לא הוצאנו אף עובד לחל"ת וגם לא פיטרנו".

 

גלעד יעבץ , צילום: אנלייט גלעד יעבץ | צילום: אנלייט גלעד יעבץ , צילום: אנלייט

 

“על הממשלה לצאת בצעדים פרואקטיביים. ראשית, יש לתת פיצוי מהיר לאוכלוסיות שנפגעו, כולל פטור מתשלומים. לצד זה חשוב לנקוט בהשקעות לטווח ארוך בפרויקטים של תשתית, ולא רק כתגובה למכה, כי התשתיות הן מחולל הצמיחה. בנוסף, משך התכנון של פרויקטי דיור ותשתיות בשגרה הוא בלתי נסבל – כפול ממשך הזמן במדינות מפותחות. אחת ההזדמנויות במשבר הזה, כשתקום ממשלה יותר רחבה, תהיה לקדם חקיקה בשיתוף מינהל התכנון שתקצר את משך התכנון בחצי”.

“כלומר, אחרי צעדי תגובה בפיצוי בעלי עסק ואזרחים על הנזק שנגרם להם, צריך צעדי התאוששות והשקעות מחוללות צמיחה. אלה הצעדים שיעזרו למשק לזוז קדימה. התחום הצר של האנרגיה המתחדשת חשוב בתוך זה".

 

דודו זבידה

"דרושות יותר ודאות ויותר אופטימיות"

מנכ"ל קבוצת מבנה סבור שאסטרטגיה ברורה ונקודת יציאה מוגדרת יקדמו הקלה

 

״יש חוסר ודאות. אני מבין שאף אחד לא יודע מתי זה יסתיים, אבל חשוב לנו לדעת מה תוכנית היציאה, איך היא מתרחשת. בעיניי, מה שנחוץ הוא להכניס כמה שיותר ודאות. אם יש גישה של בידודים סלקטיביים על אוכלוסיות מסוימות ששם אחוז ההידבקויות גבוה - זו סיטואציה שאנחנו יכולים להיערך אליה - אז צריך לומר. אם נעבור לבידוד סלקטיבי על אזורים בעייתיים מסוימים, זה יכול לעזור.

 

 

דודו זבידה, צילום: דור מנואל דודו זבידה | צילום: דור מנואל דודו זבידה, צילום: דור מנואל

 

“אף אחד לא מצפה שבמטה קסם מחר בבוקר זה ייגמר. המדינה עושה עבודה מעולה. אי אפשר להכין בשתי דקות תוכנית למשהו שעדיין מתהווה, אבל חייבים לייצר פה הבנה של לאן זה מתפתח. שיגידו אם אחוז הנדבקים יהיה כזה, יקרה כך וכך. או שתיבחן הקלה של הבידוד על אזורים מסוימים. חסר לנו ייצור של אופטימיות שהמשבר הולך להסתיים.

“אם מנתחים את המספרים, אז מושקעים משאבים רבים. רק 800 אלף המובטלים כפול דמי אבטלה סביב 7,000 שקל - מדובר ב־6.5 מיליארד שקל שהמדינה מזריקה לשוק האבטלה.

“אם גופים גדולים יידעו שיש אסטרטגיה עם נקודת יציאה – ההיערכות תהיה שונה. יש הבדל בין לסחוב עסק חודשיים ללסחוב חמישה חודשים. יש כאלה שבחודשיים לא יוציאו לחל”ת, ינשכו שפתיים וימשיכו. לכן חשוב שיתייעצו עם המגזר העסקי”.

 

רביב צולר

"לשחרר את המשק והכלכלה בסיכון מחושב"

מנכ"ל כיל מציג איך כדאי להתחיל לחזור לשגרה עם סגר מלא באזורים הנגועים

 

"המשבר בארץ מנוהל. לא הגענו לתוצאות מחרידות שרואים במדינות אחרות. בהנחה שלא תהיה התפתחות שלילית נוספת, צריך לשאוף שבשבועות הקרובים ייתנו לאנשים לחזור לנורמה כי הכלכלה לא יכולה לעמוד יותר מכך במשבר הזה. צריך לשחרר את הכלכלה תוך סיכונים מחושבים. אם יש אזור שהוא במיוחד בעייתי, צריך לשקול בו סגר מלא. כי המדינה היא קטנה.

 

רביב צולר , צילום: עמית שעל רביב צולר | צילום: עמית שעל רביב צולר , צילום: עמית שעל

 

"המדינה צריכה להצטייד במסכות שיאפשרו לכלל האוכלוסייה ללכת איתן. בנוסף, למדוד חום בכניסה למפעלים, סופרמרקטים, בתי מרקחת, ולאפשר פעילות בתעשיות חיוניות כדי שהנזק לכלכלה יהיה כמה שיותר נמוך. בהיבט הכלכלי אני לא בטוח שחופשה ללא תשלום היא שיטה טובה. כי במדינות שבהן נקטו את השיטה הזו — הממשלה ממילא משלמת חלק מהשכר בתקופת משבר.

“במקום התעסקות אינסופית בהחזרים עדיף למנוע אבטלה כי אחר כך קשה לקלוט עובדים שהוצאו מהחברה. האלטרנטיבה לחל"ת היא שהממשלה תודיע שעד סוף תקופת החירום, נניח עד סוף פסח, היא תשלם 70% מעלות השכר למעסיק, ואז המדינה יכולה להוציא את אותן הוצאות. במקום שהעובד יצטרך ללכת ולהגיש טפסים - כל ההתחשבנות תהיה דרך המעסיק”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות