החזרה ללימודים תוכרע בקרב בין משרדי הממשלה

השבועות הקרובים יעמדו בסימן כיפופי ידיים בין משרדי האוצר והחינוך לבין משרד הבריאות בשאלה האם בתום חופשת הפסח תחזור מערכת החינוך ללימודים לפחות בהדרגה, ואם לא – אז באיזה מועד. את העמדות בנושא הזה סימנו שני הצדדים שלשום. ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר בתדרוך לשרי הממשלה שהכוונה היא להשאיר אחרי פסח את מערכת החינוך סגורה. לעומת זאת המסר העיקרי של שר החינוך הרב רפי פרץ בתדרוך שנתן שלשום היה שהמערכת שואפת לחזור לשגרה אחרי פסח ושגם משרד האוצר שואף לכך. באוצר בינתיים לא ממהרים להצטרף לאמירה זו. שם מעדיפים לחכות עם המאבק הזה לימים האחרונים כשתמונת התפשטות המחלה תהיה ברורה.

אתמול כבר הכיר משרד החינוך לפחות בכך שהתיכונים לא יחזרו לפעול אחרי פסח, כשפרץ ומנכ"ל המשרד שמואל אבואב הודיעו על דחייה נוספת של בחינות הבגרות וצמצום מספרן. המשרד הודיע על דחיית הבחינות ליוני-יולי, צמצום מספר הבחינות וריווח גדול שלהן. במקצועות אחרים יסתמכו על ציונים בית ספריים.

על פי פרץ יש שלושה תרחישים אפשריים: חזרה מלאה לשגרה, חזרה הדרגתית לשגרה והמשך למידה מקוונת מלאה. החזרה המלאה נראית כרגע לא רלבנטית. התסריט המעניין הוא החזרה ההדרגתית. יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ סבור למשל שצריך להחזיר תחילה את החינוך המיוחד וגני הילדים, מכיוון שאלה המסגרות שהשיתוק שלהן מרתק את ההורים לבית. ברור שזה גם סדר העדיפויות של האוצר.

אלא שלא ברור אם זה גם סדר העדיפויות של משרד החינוך. סביר להניח שעבור המשרד חשובים כרגע לא פחות הנבחנים לבגרות. היבט מעניין של החזרה ללימודים חשף אתמול המנכ"ל אבואב כשאמר שייתכן שיהיה צריך להפוך מעבדות וחללים נוספים בבתי הספר לכיתות כדי לפזר את התלמידים. שאלה אחרת היא אם ייתכן שחלק מהלימוד יישאר מקוון גם אחרי החזרה ללימודים כדי להקטין את הנוכחות בבתי הספר.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים | צילום: אורן אגמון

יחכו לרגע האחרון

ח"כ הורוביץ משוכנע שלא תהיה חזרה ללימודים אחרי פסח וקורא להגיע להסכם עם הסתדרות המורים על המשך הלמידה מרחוק כמה שיותר מוקדם. מדובר במשא ומתן בנוגע לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בנוגע לתיכונים הושג הסכם עם ארגון המורים העל יסודיים שלפיו הם ילמדו כמה שצריך כדי להכין את התלמידים לבגרות.

תוקף ההסדר הקיים עם הסתדרות המורים מסתיים מחר ואז יוצאים לחופשת פסח בת השבועיים. בפועל גם בהסתדרות המורים יודעים שההסכם יושג רק אחרי החופשה ואולי רק אחרי יום העצמאות. סיבה אחת היא הכלל הברור שמשא ומתן על תנאי שכר תמיד מסיימים אחרי הרגע האחרון. סיבה שנייה היא שמשא ומתן עם המורים יהיה הודאה של האוצר בכך שהוא מסכים להמשך השבתת הלימודים שפוגעת במשק ולא סביר שהוא ייכנע לפני הרגע האחרון.

כשיגיע המשא ומתן עמדת האוצר כבר לא תהיה כבעבר שאין ללמידה מרחוק שום משמעות. מצד שני צפוי שיטען שיש מורים רבים, ביחוד מקצועיים, שלמידה מרחוק הרבה פחות רלבנטית לגביהם, למשל מורים לספורט. בהנחה שהסתדרות המורים לא תסכים לאפליה בין מורים ובהנחה שלכולם ברור שהלמידה מרחוק חייבת להימשך, הוויכוח יהיה כמה ימים יחזירו המורים בחופש הגדול.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר | צילום: צילום מסך

מה שיסבול כמובן מאי הבהירות הוא מערך הלמידה מרחוק. במשא ומתן לפני שבועיים העדיפו האוצר והסתדרות המורים להגיע להסכם שאין למידה מרחוק ואין תשלום עבורה. אחר כך פרצה סערה ציבורית והלמידה מרחוק הוחזרה. היתרונות ברורים: עצם הלמידה, הסיוע להורים, שמירה על שגרה מסוימת לתלמידים וכמובן הכנסת הטכנולוגיות החדשות לחינוך.

בעיה מרכזית עם עם הלמידה מרחוק היא התלות ברצונו הטוב וביכולותיו של כל מורה. אפשר וצריך לצפות שאחרי פסח כבר תהיה לכל מורה ולכל כיתה מערכת שעות מקוונות מלאה. אבל קשה לראות את משרד החינוך מנהל דיונים עם המורים על היקף הלמידה מרחוק ומיסוד שלה כשאין להם שום הסכם. השר פרץ אומר ש־85% מהתלמידים משתמשים בלמידה מרחוק אבל גם הוא מודה שאינו יודע כמה מתוכם נכנסים לשיעורים אלה בבוקר ומסיימים בצהריים. ניסיון להבין האם המשרד ידרוש מהמורים להנהיג אחרי פסח מערכת לימודים מחייבת נענה רק בתגובה ש"ככל שהתלמידים יישארו בבית לאחר הפסח נערך גם בנושא הלמידה מרחוק".

למידה מרחוק בטלפון

הבעיה השנייה היא שבגלל הפער הדיגיטלי הלמידה מרחוק פוגעת בחלשים, כלומר במי שאין להם מחשבים. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם השבוע גילה של־22% ממשקי הבית היהודים (בעיקר חרדים ומשפחות משכבות חלשות) ול־51% מהערבים אין אינטרנט. זה אומר שהלמידה מרחוק אצל החרדים מתבצעת באמצעות הטלפון ככל שיש מספיק טלפונים למשפחה וזה ממש לא אותו דבר.

הרב רפי פרץ, שר החינוך | צילום: רויטרס

זה אומר שאצל חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית הלמידה מרחוק מתבצעת רק באמצעות הטלוויזיה, כלומר בלי קשר עם המורים. במשרד החינוך אומרים שאחת הסיבות שהקדימו להודיע על תוכנית הבגרות החדשה היא כדי להקל על בתי ספר באוכלוסיות חלשות להכין ולמקד את התלמידים. בפועל נראה שבעידן שבו הלמידה המקוונת הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים, יש צורך לוודא שלכל תלמיד יש גם מחשב וגם חיבור לרשת. העלויות הן לא כאלה שהמדינה אינה יכולה לעמוד בהן.