צילומים: אוהד צויגנברג , בלומברג
בלעדי לכלכליסט
עידן עופר ואלומה רוצים את תחנות הכוח של דלק
OPC שבשליטת עידן עופר והקרן בניהולו של אורי יוגב הצטרפו לקיסטון במירוץ לרכישת התחנות הפעילות בשורק ובאשקלון. דלק מבקשת עבורן 550 מיליון שקל, אך לכלכליסט נודע שחלק מההצעות נמוכות בכ־15%
לא רק קיסטון של רוני בירם וגיל דויטש מגלה עניין ברכישת תחנות הכוח הפרטיות של קבוצת דלק באשקלון ובשורק. ל"כלכליסט" נודע כי לגופים ששוקלים לרכוש את התחנות, שבבעלות דלק ישראל — חברה־בת (100%) של קבוצת דלק — הצטרפו חברת האנרגיה OPC שבשליטת עידן עופר (69.75% באמצעות קנון שבשליטתו), וקרן התשתיות אלומה בניהול אורי יוגב. עבור OPC מדובר בניסיון להרחיב את עסקיה, שמרביתם בתחום ייצור החשמל, והרכישה של שתי התחנות הפעילות משמעה הגדלת הפורטפוליו בלי לגבש מימון להוצאות הקמה.
אלומה כבר קיימה מגעים עם דלק בחודש שעבר, שכן היא מתעתדת להשקיע בתשתיות, באנרגיה ובתחבורה.
הביקוש לחשמל עולה בסגר
בדלק שואפים לקבל כ־550 מיליון שקל עבור שתי התחנות, בנימוק שלמרות מצבה של הקבוצה ומצוקת המזומנים שלה, הנכסים הנמכרים פועלים בשוק שמתאפיין הן בביקוש קשיח ברמה הארצית והן בכך שכמעט לא ניזוק ממשבר הקורונה. הסגר מרתק מיליוני אנשים לבתיהם, וצריכת החשמל צומחת. בנוסף, חברת החשמל כבר החלה ברפורמה ליציאה ממגזר הייצור והעברת השליטה בו לשוק הפרטי, דבר שמגביר ביקוש לתחנות כוח פרטיות. מנגד, בדיקת "כלכליסט" מעלה שחלק מהמציעים מדברים על מחיר הנמוך ב־150-100 מיליון שקל מזה שבו נוקבות ההערכות.
תחנת הכוח בשורק הוקמה במסגרת הסכם BOT (בנה, הפעל והחזר למדינה לאחר 25 שנה) של מתקן ההתפלה בשורק. התחנה פועלת מספטמבר 2017, מחצית מתפוקתה מיועדת למתקן עצמו והיתרה נמכרת ללקוחות פרטיים או למערכת הארצית של חברת החשמל. תקופת ההפעלה תסתיים במאי 2037, ולתחנה רישיונות לייצור ואספקה של כ־140 מגה־ואט.
גם התחנה באשקלון הוקמה בהסכם BOT של מתקן ההתפלה שם. היא החלה לפעול בינואר 2008, ומרבית תפוקתה מיועדת לצורכי המתקן עצמו. ההסכם לגביה תקף עד קיץ 2027, וגם לה רישיונות ייצור ואספקה קבועים של כ־87 מגה־ואט. ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות של קבוצת דלק מהפעלת תחנות הכוח (נכון לסוף 2018) היה 57 מיליון שקל לאשקלון ו־10 מיליון שקל לשורק.
קבוצת דלק, שמניותיה סובלות מירידות חדות בעקבות משבר הקורונה והצלילה במחיר הנפט, מעוניינת למכור את התחנות כדי להתמודד עם חוב של 9.1 מיליארד שקל. במקביל היא מעמידה למכירה את דלק ישראל, שמפעילה את רשת תחנות התדלוק דלק. אולם מהלך זה עלול להיכנס להקפאה לנוכח העובדה שמאמצע מרץ נרשמת ירידה חדה בתדירות הביקורים בתחנות הדלק — עד 90% בחלק מהן, וזאת מבלי שתשלומי הארנונה, החשמל והשכירות הקבועים השתנו.
מאחר שמשק הדלק מוגדר כמשק נחוץ במצב חירום, לא יכולות רוב החברות לסגור לאלתר עשרות תחנות תדלוק, מה שמותיר אותן עם הוצאות רבות ומעט הכנסות. פז כבר דיווחה לבורסה על הפסד צפוי של עד 120 מיליון שקל ברבעון הראשון, ובית הזיקוק בחיפה (בזן) דיווח על הורדת דירוג האשראי שלו בשל השפעות המשבר. חוסר הידיעה לגבי משך משבר הקורונה והתאוששות המחיר של חבית נפט מערים קשיים על מכירת תחנות הדלק.
מכר מגרשים בפארק בבלי
במרץ השלימה קבוצת דלק את מכירת יתרת אחזקותיה (20%) בחברת התפלת המים IDE לשותפתה בחברה קרן אלפא של אמיר לנג ואבשלום פלבר, שמכהן כיו"ר IDE. אלפא תשלם 164 מיליון שקל — 17% פחות מהמחיר שדלק ציפתה לקבל לפי תזרים המזומנים החזוי שפרסמה בניסיון להרגיע את המשקיעים ששלחו את מנייתה לירידות של 80% מתחילת השנה.
בנוסף, בעל השליטה בדלק יצחק תשובה מממש גם אחזקות פרטיות. אתמול נחתם מזכר הבנות למכירת שני מגרשים בפרויקט פארק בבלי בתל אביב לחג'ג' נדל"ן בכ־400 מיליון שקל. בפרויקט נבנה כבר מגדל אחד, שיישאר בבעלות תשובה, שגם עתיד להשלים את בנייתו ואכלוסו של מגדל נוסף עד 2023. על השטחים שחג'ג' נדל"ן רוכשת אפשר לבנות שני מגדלים בני 44 קומות כל אחד שיכללו כ־380 יחידות דיור בשטח של 50 אלף מ"ר.
תשובה גם חתם על הסכם למכירת השליטה (71%) בחברת אלעד מגורים החדשה לישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר (18.49% כל אחד) תמורת 205 מיליון שקל — מחיר שמשקף שווי חברה של 290 מיליון שקל. מדובר בחצי מהשווי שלפיו תכנן תשובה להנפיק את החברה.