צעצועים OUT כפפות חד-פעמיות IN: היבוא מסין חוזר לטרום המשבר, אך בתמהיל שונה

היקף המשק הישראלי ירד דרמטית בעקבות משבר הקורונה, ואילו מי שיוצאת בימים אלה מהמשבר היא סין - מוקד ההתפרצות הראשוני של המגיפה.

גורמים הבקיאים בנתוני הסחר מציינים כי בשלושת השבועות האחרונים חלה עלייה משמעותית בפעילות הסחר של ישראל מול סין, ואפילו חזרה להיקפי הפעילות שהיו בין שתי המדינות לפני פרוץ המשבר בסין, אולם תמהיל המוצרים המיובאים השתנה מכזה הנשען על צריכה לכזה הנשען על מוצרים רפואיים.

בימי שגרה היקף היבוא מסין לישראל עומד על מעל 8 מיליארד דולר, והוא צנח בעשרות אחוזים מאז פרץ שם המשבר בחודש דצמבר אשתקד. היקף היצוא עומד על 9 מיליארד דולר בשנה, ולפי הערכות הוא ירד ב-15%-20% במהלך המשבר.

אייל בן חיים ראש חטיבת התפעול בבנק לאומי אומר לכלכליסט כי "היתה ירידה משמעותית ביבוא בפברואר, ומלפני שבועיים אנחנו רואים עלייה של 40% בהיקף היבוא, וחזרה של הנתונים לרמות טרום המשבר, אבל ישנה התבססות בתמהיל אחר של מוצרים".

מפעל מסכות בשנגחאי | צילום: בלומברג

לדבריו, נמשכת ירידה חדה במוצרי צריכה כמו מוצרי חשמל, צעצועים וטקסטיל. לעומת זאת, יש עלייה משמעותית ביבוא ציוד רפואי, פרה רפואי והיגיינה: ממסכות, סרבלים, אלכוג'ל, כפפות חד פעמיות, מגבונים ועד למכונות הנשמה. "הסינים היו הספקים הכי גדולים בעולם של הציוד הזה, עכשיו הם חזרו למעמדם, כשהיום הדרישה לאותם מוצרים היא כמובן פי כמה מאשר לפני המשבר", אומר בן חיים.

סגירתם של עסקים רבים והירידה בפעילות בארץ גורמת לחלק מהאנשים שהכנסתם ירדה לנסות ולאתר הזדמנויות בתחום יבוא המוצרים הרפואיים. לדברי בן חיים ישנם עורכי דין, מתווכי נדל"ן ואפילו חברת מחשבים, שמנסים לפעול ביבוא אותם מוצרים מבוקשים מסין.

פעילות של ביטוח מקדמות מול יבוא מסין

תופעה בולטת נוספת במשבר היא עלייה בשימוש באשראי דוקומנטרי (מעין ערבות בנקאית). עד לפני כעשור זו היתה שיטה מקובלת למסחר, ובמסגרתה הבנקים היו נותנים ערבויות למוכר שהוא אכן יקבל את הכסף, ולקונה - שהכסף ישולם רק לאחר שהעסקה הושלמה. אולם בעשור האחרון נעשה פחות שימוש בכלי הזה, שכן הגלובליזציה הואצה, הצדדים בעסקה היו יותר טסים אחד לשני, ונוצרה היכרות ואמון ביניהם.

כעת בעקבות המשבר, נראה כי שיטת עבודה זו, כמו גם ביטוח מקדמות עושות קאמבק. "אנחנו רואים יותר פעילות של ביטוח מקדמות מול יבוא מסין", אומרת עדי נוב, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבססח, חברת ביטוח סיכוני אשראי וסחר חוץ.

לדבריה מגמה זו נובעת ממספר סיבות, "ראשית עלתה רמת הסיכון והחששות בשוק. שנית חלק מהיבואנים נחשפים כעת לראשונה לפעילות הזו, או עובדים מול ספקים לא מוכרים, ולכן לא רוצים להגיע לחשיפות גבוהות שאינן מבוטחות. כמו כן קיים כעת גם סיכון פוליטי - יש חשש שמדינה תגיד שהיא לא מוכנה שייצאו ממנה מוצרים חיוניים. ראינו את גרמניה עושה את זה באחרונה עם איסור לייצא מכונות הנשמה", היא אומרת.

בן חיים מציין כי גם בלאומי רואים את המגמה הזו: "בחודשיים האחרונים ישנה חזרה לשיטה הזו לחזור להשתמש בזה, זה מאד חריג ומנוגד למה שהיה בעבר, ומראה שיש חוסר אמון בשוק". שימוש בביטוח מקדמות מייקר כמובן את ההוצאות, מה שעלול להתגלגל בסופו של דבר את מחיר המוצר לצרכן הסופי.

באשר לשאר פעילות הסחר הבינלאומית של ישראל, לפי הערכות בינתיים אין שינוי דרמטי בנתונים, אך ייתכן ומוקדם עדיין למדוד את האפקט של המשבר. בלאומי מציינים כי נתוני יצוא למדינות השונות, פחות או יותר יציב, ואפילו יש גידול קל בהיקפים לעומת התקופה המקבילה 2019. באשר ליבוא, יש ירידה מסוימת בכמות העסקאות, אבל גידול של 10% בהיקף הכספי, כלומר נעשו יותר עסקאות בסכומים גדולים, שכן יש הרבה יבוא של ציוד רפואי.

"בינתיים רואים בסך הכל פעילות תקינה פחות או יותר ביצוא. יש אמנם בעיות, בעיקר בתחום השילוח, אז זה מאט ולוחץ על התהליך, אבל לא רואים עצירה, למעט מקומות כמו ספרד שהודיעה כי היא סוגרת את שעריה לפעילות שאינה חירום עד אחרי חג הפסחא", אומרת נוב.