אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
“משבר האקלים מגדיל את הסיכון לקורונה נוספת" צילום: רויטרס

קפיטליזם 3.0

“משבר האקלים מגדיל את הסיכון לקורונה נוספת"

מאז התפרצות הקורונה נעלם משבר האקלים מהשיח הציבורי. אבל לפי פרופ' נדב דוידוביץ', מבכירי האפידמיולוגים בישראל, הקשר ביניהם מובהק: "שינויי אקלים מביאים לתפוצת גורמים שמעבירים מחלות – מיתושים ועד הגירת בני אדם"

05.04.2020, 07:29 | עומר כביר

הקורונה שיתקה את העולם, הכניסה אוכלוסיות רחבות לבידוד, את המדינה להסגר ואת הכלכלה העולמית למשבר, ונראה שהשיא עוד לפנינו. המשבר כל כך רחב, טראומטי וייחודי, שכולנו מקווים שמדובר באירוע חד־פעמי. אבל לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', רופא מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, המשך משבר האקלים כמעט מבטיח שהתפרצויות של מגפות כמו זו הנוכחית יהפכו לשכיחות יותר בעשורים הקרובים.

"שינוי אקלים יגדיל את הסיכון להתפרצויות מהסוג הזה", הוא מזהיר בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, "כבר הרבה שנים אנחנו מזהירים שמשבר האקלים יגביר תחלואה זיהומית, במיוחד במקומות שהיא לא נצפתה בהם קודם לכן, בגלל שינויים אקולוגיים. זה די מעניין לראות שסביב ההתפרצות הנוכחית הדיון הזה די נעלם".

קראו עוד בכלכליסט

תושבת קייפטאון בדרום אפריקה ותושבים נוספים המבקשים תמיכה סוציאלית במשבר הקורונה, צילום: רויטרס תושבת קייפטאון בדרום אפריקה ותושבים נוספים המבקשים תמיכה סוציאלית במשבר הקורונה | צילום: רויטרס תושבת קייפטאון בדרום אפריקה ותושבים נוספים המבקשים תמיכה סוציאלית במשבר הקורונה, צילום: רויטרס

הקשר ליתושים

פרופ' דוידוביץ' הוא מהאפידמיולוגים המובילים בישראל, שירת בעבר כראש מדור אפידמיולוגיה בצה"ל וחבר בגופים כמו הוועד המנהל של איגוד בריאות הציבור האירופי, הסניף הים־תיכוני של הארגון הבינלאומי לאפידמיולוגיה סביבתית שבראשו הוא עומד והוועדה המייעצת למשרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה בנושא. לדבריו, אי אפשר להתעלם מהקשר שבין שינוי האקלים לעלייה בתחלואה במגפות עולמיות והתפרצויות מקומיות.

"שינוי אקלים מביא לעלייה בתפוצה של גורמים שמעבירים מחלות, כמו יתושים או וקטורים אחרים שמגיעים למקומות שלא היו קיימים בהם קודם", מסביר דוידוביץ'. "המשבר גם יוצר שינויים אקולוגיים שדוחפים בני אדם להגירה, באופן שגם הוא יכול לשנות תפוצה של מחלות. שינוי אקלים מערער מערכות בהיבטים כמו מחסור במים, בעלי חיים וזמינות של מזון. כל אלו מייצרים שינויים ולחצים אקולוגיים, וזה קורה בקצב הרבה יותר מהיר. שיווי המשקל בטבע מתערער ומעלה את הסיכוי לתחלואה".

מחסור במים, למשל, יכול להביא לעלייה בתחלואה כתוצאה מסניטציה לקויה, אבל גם בהיבט רחב יותר. "מחסור במים זה פגיעה במשאבים שמביאה לערעור פוליטי, כמו שקרה בסוריה וכמו שקורה באפריקה. וכשיש ערעור של סדר פוליטי וחברתי, שיכול להתבטא בין השאר בהגירה ובמלחמות, נוצרת קרקע הרבה יותר פורייה לתחלואה. זה יכול להיות הגברת תחלואה באזור מסוים. לא בהכרח מדובר במגפות, אבל יכולות להיות התפרצויות מאוד קשות באזורים מסוימים", הוא אומר.

מה עוד יכול לגרום להתפרצויות שכאלו?

"הן יכולות להיווצר כתוצאה מכל שינוי בשיווי המשקל ה שגורם להגירה, וגורם לחץ בהקשר של פחות מים ומזון. אנחנו כולנו חושבים רק על המגפות, אבל בכל העולם יש עלייה בתחלואה קשה ברמה המקומית בגלל שינוי אקלים, וגם זה משמעותי. מחלות כמו דנגי או מלריה יכולות להגיע לאזורים חדשים בגלל עלייה בתפוצה של יתושים, שהיא גורם משמעותי בהקשר של שינוי אקלים. יש עלייה במחלות מעיים בגלל מחסור במים, או הגירה שמאלצת אנשים לחיות בתנאים היגייניים פחות טובים. החצבת פוגעת הרבה יותר כשיש תת־תזונה וכשאנשים חיים במחנות פליטים בתנאים צפופים ולא סניטריים".

פרופ פרופ' נדב דוידוביץ'. "כשאנשים חיים בתנאי צפיפות ועוני, מחלות מוכרות כמו שפעת או חצבת יכולות לגרום לתמותה נרחבת" | צילום: Dani Machlis פרופ

לדברי פרופ’ דוידוביץ’, "שינוי אקלים מגדיל את השכיחות של תופעות טבע דרמטיות כמו השריפות באוסטרליה או סופות טרופיות כמו טייפונים. זה מייצר עומס אדיר על המערכת, גם מבחינה פיזית ונפשית, ובמצבים כאלו בעיקר אוכלוסיות חלשות יותר מועדות לתחלואה. בהרבה מקומות בעולם משקעים יורדים בצורה יותר מרוכזת. זה יכול לגרום להצפות ולערבוב בין ביוב למים נקיים, מה שמעלה את הסכנה למחלות מעיים. זה נצפה גם במדינות כמו בארה"ב".

אירועי קיצון אקלימיים יכולים גם להגדיל תפוצה של מחלות.

"ברגע שיש לך אסונות טבע, כמו הוריקנים או שריפות, התשתיות נפגעות ואנשים צריכים לצאת מהבתים למחנות ארעיים. כשהמערכות הבסיסיות נפגעות, ואנשים חיים בתנאי צפיפות ועוני, זו קרקע פורייה להתפרצויות של מחלות מוכרות שיכולות לגרום לתחלואה ולתמותה בצורה נרחבת, כמו דלקת קרום המוח, חצבת או שפעת".

איך שינוי אקלים מגדיל את הסיכון להתפרצויות תחלואה?

"גם כאן שינוי בהתנהגות האנושית כתוצאה מלחצים סביבתיים יכול להביא להתפרצויות דומות בעתיד. הקורונה והרבה נגיפים אחרים, המעבר שלהם לאוכלוסייה אנושית הוא מבעלי חיים. אבולוציונית, המחלות האלו התחילו בבעלי חיים ועברו לבני אדם, ואם האוכלוסייה לא מחוסנת הן מתפשטות מהר יותר. כל שינוי בשיווי המשקל האקולוגי, שגורם להגירה או גורם לחץ בהקשר של פחות מים ומזון, יכול להביא אנשים באזורים יותר עניים לחפש מזון באופנים אחרים. זה שינוי שגורם למפגשים בין בני אדם לבעלי חיים באופן שלא היה קודם לכן, מה שמייצר קרקע שיכולה לגרום להתפרצויות".

“חסר גורם בינ"ל מוביל”

למרות סכנת הקריסה המיידית יותר הנשקפת למדינות עניות, בסופו של דבר ההשפעה של התפרצויות תחלואה תורגש בכל העולם.

"נכון. אם ניקח את האזור שלנו, המדינות שסביבנו הרבה פחות מוכנות לשינוי אקלים וזה ישפיע עלינו. אם נחשוב על רצועת עזה, מראש המערכות שם, כולל מערכות הבריאות, נמצאות במצב מאוד בעייתי. התפרצות קשה יכולה לגרום לקריסה שם, ואז למצב שבו ישראל תהיה חייבת להתערב כי התחלואה יכולה לעבור אלינו. לכן ההתמודדות מחייבת שיתוף פעולה ברמה האזורית והעולמית. לצערי, אנחנו רואים היום שכל מדינה מסתגרת בתוך עצמה וחסר גורם בינלאומי מוביל".

מה צריך לעשות כדי להגדיל את המוכנות להתפרצויות או כדי לצמצם את השכיחות שלהן?

"ראשית, לחזק את תשתיות בריאות הציבור - מעבדות, כוח אדם, הכשרה להתמודדות עם התפרצות. בישראל הנושא של שירותי בריאות הציבור הוזנח. מדברים על בתי חולים ומיטות, אבל ההזנחה של מערכות בריאות הציבור חמורה הרבה יותר. שנית, צריך לייצר מערכות שישלבו בריאות, סביבה, רווחה וייצרו שיח שפורץ את המתחמים הרגילים ומאפשר לעבוד ביחד גם בשגרה. צריך לבחון איך מידע עובר - הבריאותי, החקלאי, המטאורולוגי - ואיך מייצרים שיתוף פעולה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות