קק"ל עוצרת תשלומים ומסכנת את קיום החקלאות בפריפריה

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הודיעה בשבוע שעבר כי בעקבות משבר הקורונה היא מקפיאה את כל ההעברות הכספיות לפרויקטים שהיא מממנת לגורמים חיצוניים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועמותות. בקרן אומרים שהוקפאו 1,500 התקשרויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מי שעלולים להיפגע באופן חמור במיוחד הם שמונה מרכזי המחקר ופיתוח החקלאי האזוריים בפריפריה, שנחשבים לגורם מאוד משמעותי בקידום ויישום הידע החקלאי המדעי בישראל. 

קק"ל קיבלה את ההחלטה על הקפאת ההתקשרויות לפני כשבוע וחצי. סגן יו"ר הקרן ארנן פלמן הסביר את ההחלטה בכך שצפויה ירידה בשיווק הקרקעות של קק"ל לבנייה על ידי רשות מקרקעי ישראל, שהיא מקור ההכנסות העיקרי של הקרן. הוא טען גם ש"יש עצירה מוחלטת של התרומות. אין טעם להעביר כספים לפרויקטים שברור שכרגע לא יתבצעו". 

יו"ר קק"ל דני עטר. "הפעילות הוקפאה" | צילום: עומר מסינגר

מקור בקק"ל טען שאחת הסיבות להקפאת הפרויקטים היא הצורך להציג חזות של חסכנות ומשבר כלכלי, בשל החשש מדרישה של המדינה שקק"ל תעביר לה סכומים גדולים למימון הגירעון או אף מהאפשרות שתעלה מחדש הדרישה להלאים את הקרן.

בשנים האחרונות הממשלה הפכה את קק"ל למעין קופה קטנה. הרבה לחץ פוליטי ואיומים הביאו לכך שמשרד האוצר הצליח להוציא מקק"ל 2.2 מיליארד שקל. אולם אם לפני כמה שנים לקק"ל היו רזרבות של יותר מ־4 מיליארד שקל מהן אפשר היה למשוך לטובת סדרי העדיפויות של הממשלה, הרי שכעת קק"ל מחזיקה על פי הערכות רזרבות של 800 מיליון שקל. אך כדי להתקרב לסכום הזה משרד האוצר יידרש לפתוח במלחמת עולם שכן מבחינת קק"ל הקו האדום של הרזרבות הוא מיליארד שקל והקרן כבר מתחתיו.

פיטורי חוקרים בדרך

את הביקורת העיקרית מעוררת הפסקת העברת הכספים למרכזי המו"פ בפריפריה. בין היתר הם מפתחים זנים חדשים של צמחים, מסייעים לחקלאים להילחם במזיקים ומחלות, מסייעים לקלוט זנים חדשים ומייעצים כיצד למקסם את היבול ולהגדיל את זמן המדף שלו. הם נחשבים לגורם מרכזי בכך שהחקלאות בישראל נחשבת מתקדמת ויעילה. הם מעסיקים עשרות חוקרים שנחשבים מבוקשים על ידי חברות סטארט־אפ בתחום החקלאות. החשש הוא שהחוקרים שיפוטרו לא יחזרו ואיתם יאבד ידע מצטבר רב.

במכתב ששלח מנהל אגף הייעור בקק"ל גלעד אוסטרובסקי לראשימרכזי המו"פ האזוריים הוא כותב כי "בעקבות משבר הקורונה, אנו נאלצים להקפיא את ההתקשרות בינינו. קק"ל תשלם 30% מסכום ההתקשרות ומעבר לכך לא ישולם כל סכום מהיום ועד להודעה חדשה".

פגיעה בביטחון התזונתי

ככל הידוע, תקציב מרכזי המו"פ האזוריים עומד על 35 מיליון שקל, מתוכם קק"ל צריכה לממן 20 מיליון שקל, אבל תעביר בפועל רק 6 מיליון שקל. 15 מיליון שקל נוספים צריך להעביר משרד החקלאות, אבל הכספים האלה תקועים משום שלא אושר תקציב מדינה.

בשבוע שעבר שלחו 20 ראשי מועצות אזוריות מכתב ליו"ר קק"ל דני עטר, שבו כתבו ש"קיבלנו בתדהמה את הודעת ההפסקה החד־צדדית של התשלומים למו"פים האזוריים. משמעות ההחלטה היא הפסקת הפעילות, פיטורי החוקרים המלווים מהיום למחר ופגיעה חסרת תקדים וחסרת תקנה בחקלאות בפריפריה. אל תהיו החתומים על תעודות הפטירה של המו"פים האזוריים ודווקא בימים בהם חשיבות ביטחון המזון מקבלת משנה תוקף".

הקצבות נוספות של קק"ל הוקפאו, בהן 200 מיליון שקל לתוכנית 2040 של קק"ל לעידוד מעבר אוכלוסייה לפריפריה. מדובר בין היתר בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים במרכזי חדשנות. משום שהתוכנית מזוהה עם עטר, שאמור לסיים את תפקידו באוקטובר הקרוב, קיים חשש שאם הדברים לא ייסגרו כמו שצריך בזמן הקרוב, היו"ר הבא ייסוג מהתוכנית.

מקק"ל נמסר בתגובה ש"הקרן תומכת לאורך השנים במו״פים, כמו בעשרות ארגונים נוספים, בסכומים משמעותיים המהווים עוגן מרכזי שמאפשר את פעילותם. בשל משבר הקורונה, הקפיאה קק״ל את כלל הפעילות ושיתופי הפעולה שלה. מיד לאחר חג הפסח תתקיים הערכה מחודשת בהתאם למצב במשק״.