האם הח"כים יקצצו בשכרם?

1. הידוק קטן בחגורה

כשרבבות עסקים סגורים בגלל הקורונה ומיליון מובטלים יישבו לליל הסדר בלי לדעת אם יחזרו לעבודתם, מתבקש כי נבחרי הציבור יתנו כתף ויקצצו בשכרם — אשר לא נפגע בעקבות המשבר הנוכחי. שכרם של חברי כנסת וסגני שרים עומד על 45,274 שקל ברוטו בחודש, שכר שרים ויו״ר האופוזיציה הוא 50,673 שקל שכרם של ראש הממשלה ויושב ראש הכנסת עומד על 56,345 שקל ונשיא המדינה משתכר 64,673 שקל ברוטו בחודש. נכון שקיצוץ של 10% בשכרם של נבחרי הציבור, כפי שהציעו כמה חברי כנסת, יביא לחיסכון של 7 מיליון שקל בשנה בלבד לקופת המדינה, אבל הוא מתבקש כדוגמה אישית.

ואכן, יו"ר ועדת הכספים הזמנית ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מתכוון לכנס בימים הקרובים את הוועדה לדיון בקיצוץ המוצע. פורר אמר ל"כלכליסט" כי "יש לקצץ גם את הגמלאות של מקבלי הפנסיות התקציביות הגבוהות".  

יו"ר ועדת הכספים הזמנית עודד פורר וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

ההצעה לקצץ 10% משכר הח"כים אינה היחידה שהועלתה. הח"כים שרן השכל (ליכוד), מתן כהנא (ימינה), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ואורית פרקש הכהן (כחול לבן) שיגרו בסוף השבוע מכתב לפורר שבו דרשו להחיל מאפריל קיצוץ של 25% בשכרם של השרים, הח"כים, שופטים, ראשי ערים וכן של הבכירים במגזר הציבורי. הקיצוץ יהיה למשך חודשיים עם אפשרות להארכה, ויוחל על כל מי שמשתכר מעל 27 אלף שקל בחודש ברוטו או מקבל פנסיה תקציבית מעל 15 אלף שקל בחודש.

אלא שהדרך להפחתת השכר ארוכה ולא כולה תלויה בכנסת: ועדת הכספים מופקדת על שכרם של הנשיא, ראש הממשלה, השרים וסגניהם והשופטים (לצורך הפחתת שכר השופטים תידרש הסכמתם). ואילו, על שכר הח"כים מופקדת ועדת הכנסת שטרם הוקמה, ולפיכך החלטה כזאת צריכה לכל הפחות להתקבל על ידי הוועדה המסדרת. אשר להפחתה בשכרם של בכירי המגזר הציבורי וגמלאיו: זהו צעד שיחסוך לקופת המדינה הרבה יותר כסף מהפחתת שכרם של נבחרי הציבור, אבל בשבילו נדרשת חקיקה ראשית, כמו גם הסכמה עם ההסתדרות.

אגב, אישורה של ועדת הכנסת נדרש גם כדי לאשר קיצוצי שכר וולונטריים כמו אלה שעליהם הודיעו בשבוע שעבר ח"כ עמיר פרץ (10%) וח"כ פנינה תמנו־שטה (20%). ראוי להזכיר גם כי 15 ח"כים הודיע לחשב הכנסת בתחילת 2020 – עוד לפני משבר הקורונה - על הפחתה של 1,255 שקל משכרם החודשי, כלומר ויתרו על ההתאמה השנתית לשכר הממוצע במשק, בעיקר בשל העובדה שהכנסת כמעט לא פעלה בשל רצף מערכות הבחירות.

2. ממלאי מקום יקרים

הסעיף בהסכם הקואליציוני המתרקם שמאפשר מעון רשמי על חשבון קופת המדינה לממלא מקום ראש הממשלה הוא שערורייתי, פסול ומקומם. משמעותו עלות של 5-3 מיליון שקל בשנה ו־15-9 מיליון שקל לקדנציה של 3 שנים (ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב בשנים אחרונות לחשוף את תקציב ההוצאות של המעון). חברי כחול לבן והליכוד מאשימים זה את זה בהכנסת הדרישה להסכם.

מכיוון שגנץ מתכוון להמשיך להתגורר בביתו בראש העין, המשמעות היא שהמדינה תצטרך למגן את הבית בעלות של מיליוני שקל, לאבטח אותו (כולל שכירת בית קרוב עבור המאבטחים), ולממן את כל הוצאותיו — לא רק בעת שיכהן כראש ממשלה אלא גם בתקופה שבה יהיה ממלא מקומו.

נתניהו יוכל על פי ההסכם המסתמן להישאר במעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור גם בתקופה שיכהן כממלא מקום רה"מ וימשיך ליהנות ממימון כל הוצאותיו. זה צורם במיוחד בעת הזאת, ובמיוחד כשמדובר באדם אמיד שיש לו בין השאר וילה גדולה בקיסריה. גם מימון ביתו של גנץ, שמקבל פנסיה תקציבית גבוהה כרמטכ"ל לשעבר, נראה כצעד לא הולם בתקופת משבר.  

ח"כ יועז הנדל. חוק מיוחד | צילום: אבי מועלם

3. המימון כמעט חמק

במסגרת ההבנות בקואליציה המסתמנת יחוקק "חוק דרך ארץ" שיגרום לכך שכספי מימון המפלגות החודשי השוטף של סיעתם של הח"כים צבי האוזר ויועז הנדל, דרך ארץ, יועבר אליהם ולא לתל"ם (בוגי יעלון). השניים פרשו בשבוע שעבר מסיעת תל"ם, אבל להפתעם גילו כי מאחר שלא היתה חתימה של כל חברי תל"ם למהלך — כספי מימון המפלגות החודשי העומדים על 166 אלף שקל נשארו בתל"ם.

הסיבה לכך היא שהחוק קובע כי אם חברי כנסת פורשים מסיעתם בשנתיים הראשונות לכינון הכנסת, כספי מימון המפלגות נשארים בסיעה שממנה פרשו. אילו 5 הח"כים של תל"ם היו חותמים על בקשת הפרישה של דרך ארץ, אזי הכסף היה עובר איתם.

כאשר בדרך ארץ הבינו זאת, הם החלו לקדם חוק מיוחד שיחוקק בהקדם בתמיכת הקואליציה החדשה. כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", דרך ארץ תקבל בדרך זו מהמדינה 9 מיליון שקל לאורך הקדנציה: 6 מיליון שקל מימון שוטף לפי מספר הח"כים, ו־3 מיליון שקל מימון לסיעה. מאחר שמדובר בסיעה חדשה - שתקבל מימון חודשי קבוע של 83 אלף שקל בחודש נוסף על המימון של 166 אלף שקל בגין מספר הח"כים - אזי תוספת העלות לתקציב הכנסת למשך 3 שנות כהונתה של הממשלה היא 3 מיליון שקל.