צילום: פיוטר פליטר
בלעדי לכלכליסט
הנחיות משרד הבריאות מהוות מכה ליציבות הכלכלית של בתי החולים
חשש של חולים מטיפולים ואשפוזים בתקופת הקורונה הוביל לצניחה של עשרות אחוזים בפעילות בתי החולים. המרכזים הרפואיים דורשים רשת ביטחון ממשרד האוצר. המרוויחה הגדולה: הרפואה הפרטית שממשיכה לשגשג
הנחיות משרד הבריאות, בשילוב חשש כבד בציבור מפני הנעשה בבתי החולים, גרמו לצניחה חסרת תקדים בפעילות בתי החולים הציבוריים בישראל, וכפועל יוצא לירידה משמעותית בהכנסותיהם, כך נודע ל"כלכליסט".
יו״ר ארגון רופאי המדינה, ד״ר זאב פלדמן, אומר כי בבתי חולים מסוימים הפגיעה כה קשה עד כי באופן אבסורדי מנהלים התבקשו להכין רשימות מגירה של רופאים שיוצאו לחל״ת אם המצב יחמיר. בפן אחר של הדברים, מלינים רופאים בכירים על הצמצום הגדול מדי בתנועת חולים שאינם סובלים מקורונה, הן בשל הנחיות משרד הבריאות והן בשל חשש של מטופלים להגיע לבתי חולים.
קראו עוד בכלכליסט
משירותי בריאות כללית, תאגיד הבריאות הגדול בישראל, שמחזיקה ב־9 בתי חולים ציבוריים - בהם: העמק, רבין, קפלן, מאיר, סורוקה, יוספטל וכרמל - נמסר ל"כלכליסט" כי בחודש מרץ בלבד נרשמה צניחה של 50% בפעילות בתי החולים שלה, שגרמה לאובדן הכנסות של 300 מיליון שקל. בנוסף, בתי החולים של כללית הוציאו מאז פרוץ המגפה עוד 300 מיליון שקל מעבר להוצאות שבשגרה ולפי שעה עדיין לא קיבלו על כך שיפוי מקופת המדינה.
גם בבתי החולים הציבוריים הממשלתיים המצב דומה. שם נפגעים גם תאגידי הבריאות שפועלים ליד בתי החולים ואחראים לכשליש מהכנסותיהם.
בבית החולים הממשלתי רמב״ם, שהוא השלישי בגודלו בישראל, צופים פגיעה של 35%-30% בפעילות, שמשמעותה אובדן הכנסות של כ־700-600 מיליון שקל בשנת 2020. תאגיד הבריאות רמב"ם, שפועל ליד בית החולים ואחראי לשליש מהפעילות בבית החולים, צופה אובדן הכנסות של כ־400 מיליון שקל השנה. דווקא במחוז חיפה שבו פועל רמב״ם, נרשם אחוז תחלואה נמוך מאוד בקורונה, ולראיה רק 8 מאנשי הצוות הרפואי של רמב״ם נמצאים כעת בבידוד. במחלקה המיועדת לקורונה, שפועלת מחוץ לכותלי בית החולים, מאושפזים 25 חולים, 3.4% בלבד מהיקף המאושפזים במדינה.
ל"כלכליסט" נודע שבית חולים ציבורי גדול נוסף רשם בחודש מרץ אובדן הכנסות של כ־70 מיליון שקל. מספר הניתוחים בו ירד ב־15%, מספר ימי האשפוז צנח ב־30%, מספר הביקורים בחדר מיון צנח ב־25%. ביקורי החולים במרפאות ירדו מ־2,000 ל־700 ליום - צניחה חדה של 66%, ביצוע בדיקות MRI ו־CT ירד ב־15% בכל תחום, בדיקות אולטרה סאונד וממוגרפיה ירדו ב־30%. מספר בדיקות הגסטרו ירד ב־30%, וגם הביקורים והטיפולים הפסיכיאטריים צנחו ב־40%. רק בדיקות PET־CT לאבחון סרטן נותרו ללא שינוי.
משני בתי חולים ממשלתיים נוספים, שביקשו לא להזכיר את שמם, מסרו ל"כלכליסט" את הנתונים הבאים: בראשון, נרשמה ירידה של 30% בפעילות, שמשמעותה אובדן הכנסות של 72 מיליון שקל בחודש מרץ. בבית חולים ממשלתי קטן אחר, אובדן ההכנסות מפעילויות שוטפות עומד על 30 מיליון שקל.
"אם לא תהיה רשת ביטחון לבתי חולים, גם הממשלתיים - יהיה אסון"
מה שמכביד מאוד על מצבם הכלכלי של בתי החולים הממשלתיים היא הפגיעה בתאגידי הבריאות שפועלים לידם. חלק בלתי מבוטל מהכנסות בתי החולים מגיע מפעילות התאגידים שמפעילים את בית החולים בשעות אחר הצהריים, במעין מודל של רפואה פרטית. הם נהנים מעצמאות ניהולית וחולשים על הכנסות של כ־3 מיליארד שקל בשנה.
תאגידי הבריאות הם המצאה ישראלית שנולדה כדי לטפל בתת התקצוב המתמשך של בתי החולים הממשלתיים. הם אלו שמאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים עצמם בלתי אפשרי לבצע, דוגמת קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדישים, ביצוע מחקרים ומתן תגמול נוסף לרופאים. בנוסף, התאגידים מורשים גם לגייס תרומות, והם מהווים כיום כשליש מהפעילות של בתי החולים.
בבית החולים שיבא, למשל, מעסיק התאגיד שפועל ליד בית החולים 45% מהעובדים, כ־3,500 מועסקים. תאגידי הבריאות מעבירים 20% מהכנסותיהם לבית החולים עבור שימוש בציוד ועוד 20% כתשלום על שירותים, ומכאן שהם מנוע הכנסות חיוני. תאגידי הבריאות אינם זוכים לסיוע ממשלתי.
במערכת הבריאות בישראל פועלים גם בתי חולים נוספים שהם ציבוריים אבל אינם בבעלות ממשלתית אלא פרטית. רבים מבתי החולים הללו - שמחויבים לספק שירותי בריאות לכלל הציבור אך אינם מתוקצבים באופן שוטף ונסמכים על הכנסות מפעילות - מטפלים בעיקר באוכלוסייה החרדית, שדווקא בקרבה נרשם אחוז הדבקה ותחלואה גבוה במיוחד בנגיף הקורונה. מדובר בין היתר בבתי החולים לניאדו, שערי צדק ומעייני הישועה. כלומר, דווקא בתי חולים אלה שחווים עומס גדול שצפוי רק ללכת ולגדול, והם פגיעים יותר גם משום שהם קטנים יותר מבתי החולים הממשלתיים, נפגעים ראשונים מירידת הפעילות השוטפת ונמצאים בסכנה ממשית דווקא בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם מגפה חסרת תקדים.
עוד דוגמה לפגיעה בהכנסות בבית חולים פרטי היא המרכז הרפואי הדסה שנקלע למשבר תזרימי וכלכלי בשנה האחרונה, עקב הפסקת הפעילות מול הרשות הפלסטינית וחווה אובדן הכנסות של 167 מיליון שקל. הדסה סופג אובדן הכנסות של רבע מיליארד שקל בגין ביטול הפעילות האלקטיבית, ניתוחים נדרשים שאינם דחופים.
מנהל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, התריע בפני מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על מצבו הפיננסי הרעוע. "אני שולח דו״ח יומי למנכ״ל משרד הבריאות ובו אני מעדכן אותו מה יש לי ומה אין לי. שהוא לא יגיד שלא ידע", אמר רוטשטיין ל"כלכליסט". "לא אפסיק את הטיפול ולא אסגור את השערים. כשהציוד ייגמר, אשים מלפפונים על הפצעים. עד שהמלפפונים ייגמרו גם".
"אם לא תהיה רשת ביטחון לבתי חולים, גם הממשלתיים - יהיה אסון. בכמה בתי חולים ממשלתיים עוד מעט יתחילו לשלוח רופאים לחל"ת, אמר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, המכהן גם כמנהל היחידה לנוירולוגיית ילדים בשיבא, שביקר בשבוע האחרון בבתי החולים הממשלתיים בישראל ובתאגידי הבריאות כדי לקבל תמונה עדכנית על מה שמתרחש בהם. לדבריו, "משדרים למנהלים מסרים של התייעלות תזרימית גם בעת החירום הזו. יש כבר פניות למנהלי מחלקות שהם יסמנו רופאים בצוות שמועמדים לחל"ת – במידת הצורך. פנייה כזו בפני עצמה היא רעידת אדמה בזמן הזה. מדובר בחוסר אחריות לא לתת כעת רשת ביטחון במשבר הזה. שערי צדק, הדסה והתאגידים תלויים בכסף הזה כדי לשלם משכורות".
פלדמן מתרעם על כך ש"מנהלי בתי חולים ותאגידים צריכים לעסוק כעת במחשבות של העולם הישן במקום לטפל בקורונה וזו שערורייה גדולה. משרד הבריאות יוצא בקריאה לכל הרופאים שלא במערכת להתגייס ולעזור כי יש סיכוי למשבר, ומצד שני יש מנהלי מחלקות שעושים רשימות לחל"ת כי הם לא בטוחים שהם יעמדו בלחץ הכלכלי. חייבת לצאת אמירה ברורה של אגף תקציבים במשרד האוצר לתקופת המלחמה. את המסרים האלו אני תקשרתי לאוצר - אבל הם גוררים רגליים".
בתגובה נמסר ממשרד האוצר כי "במסגרת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר תועבר תוספת תקציב של כ־10 מיליארד שקל לצורכי מערכת הבריאות על מנת שתוכל לספק מענה מיטבי להתפרצות. במסגרת המענה כבר תוקצבו כ־1,000 תקני כוח אדם נוספים לתגבור הצוותים הרפואיים".
"אנחנו מתקשים לשכנע חולים אונקולוגיים להגיע להקרנות"
פלדמן מדווח עוד כי בשלב זה נרשמת ירידת ביקושים קיצונית בפניות לחדר מיון ובביקוש למחלקות הפנימיות. לדבריו, המחלקות הפנימיות מצויות בתפוסה של 50% לכל היותר, בעוד שלרוב הן מתאפיינות בתפוסה של יותר מ־100%.
״אצל חלק ממי שנמנעים להגיע לטיפול כעת תהיה החמרה במצב הרפואי וזה יגביר עומסים בעתיד״, העריך ד"ר גיל פייר מומחה לרפואה פנימית וסמנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, בהופעתו בשבוע שעבר בוועדת הכנסת הייעודית לטיפול משבר הקורונה בראשות ח"כ עפר שלח. לדבריו, מעבר לפגיעה הכלכלית, ישנה במצב הנוכחי פגיעה בריאותית קשה ובלתי הפיכה: "ידוע על מקרים שבהם אנשים סבלו מבעיות לב, או מדימומים במערכת העיכול ולא פנו לחדר המיון. עצירת הטיפול בחולים השגרתיים היא מוגזמת. בתקופה הזו משקיעים משאבים רבים בהיערכות, אך מצד שני המחלקות והמכונים ריקים. אין סיבה למנוע טיפול מחולים שיש להם בעיות משמעותיות ויכול להיות שבעתיד העומסים יהיו מאוד גדולים. יש לנו כרגע אפשרות לטפל בהם. בתי החולים ריקים מדי בתקופה הזו ואנו באיכילוב מנסים לקרוא לאנשים שצריכים טיפול משמעותי, גם בתקופה הזו לבוא ולהיות מטופלים".
גם פרופ' אהוד דוידסון, מנכ״ל כללית, מפציר בציבור המטופלים לא להימנע מהגעה לבתי החולים במצבים המצריכים טיפול רפואי מיידי. "חדרי המיון פועלים במסלולים נפרדים לחולי קורונה ולחולים אחרים וערוכים לטפל בכל מי שמגיע", הוא מסר.
פרופ' אבי ויסמן, המשנה למנכ"ל רמב"ם, מודה בכאב: "אנו מתקשים לשכנע חולים אונקולוגיים להגיע להקרנות שהן ממש מצילות חיים. זה נורא".
ובכל זאת, גורמים בכירים במערכת האשפוז הודו בפני "כלכליסט" כי חלק מהפעילות האלקטיבית לא נפסקה למרות ההוראות של משרד הבריאות, כאשר גורמים אחרים מודים כי בכוונתם לחדש אותה כבר בשבוע הבא לנוכח התוצאות הכלכליות־בריאותיות של בתי החולים.
הנחיית משרד הבריאות בשלב זה היא לייעד - גם אם ברמת המוכנות - 80% מפעילות בתי החולים לטיפול בקורונה ורק 20% לכל השאר. "זה הדבר הכי מטומטם שיכול להיות", מסר בכיר במערכת. "אין בזה שום הגיון ואין גם סיכוי להיערך לדבר כזה גם אם נרצה. אנחנו מנסים להסביר לאנשי משרד הבריאות, אבל אין עם מי לדבר", הדגיש אותו בכיר.
חומרת המצב בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות משתקפת במלוא העוצמה בבית החולים הדסה המחולק לשני קמפוסים. בעין כרם מטופלים חולי הקורונה מחוץ לכותלי בית החולים הרגיל. בקמפוס הר הצופים, בקצה השני של העיר, לא מטופלים חולי קורונה כלל, אך עדיין - בית החולים כמעט ריק.
הסיבה המרכזית לכך היא חשש של מטופלים שאם יבואו לבית חולים בשלב זה הם עלולים לחלות ואולי אף לסכן את חייהם. תמונות "הזקנה במסדרון" והצפיפות בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות, חלחלו לעומק התודעה הציבורית, וכעת נדמה שמאוחר מדי להסביר לאזרחי ישראל שהתפוסה צנחה בחצי, ואף פחות, ואין סכנת הדבקה.
"נתחיל לשמוע על אנשים שמתים בבית כי כל הזמן מפחידים אותם. בסוף ימותו יותר אנשים בגלל מחלות שאינן קורונה מאשר מקורונה", אומר גורם בכיר במערכת הבריאות.
וישנו גורם נוסף שמשפיע על הדלילות בבתי החולים. ביטול התחבורה הציבורית שמקשה מאוד על אוכלוסיות מסוימות להגיע לבתי החולים, גם אם הן מעוניינות בכך.
"הרפואה הציבורית לקחה את הטיפול בקורונה, והמערכת הפרטית עושה כסף"
בינתיים המרוויחה היחידה ממצב העניינים הנוכחי בבתי החולים זו הרפואה הפרטית. "מי שנהנה מהמצב הזה היא הרפואה הפרטית", מלין בשיחה עם "כלכליסט" בכיר במערכת הציבורית. הם גורפים כעת את כל השמנת. עכשיו על אחת כמה וכמה, הם דופקים קופה. הרי יש ניתוחים אלקטיבים והם פשוט הם לא מתבצעים אצלינו. הרפואה הציבורית לקחה על הגב שלה את הטיפול בקורונה, והמערכת הפרטית עושה כסף. גם הרופאים שלנו שהתחילו לעבוד במשמרות של 12 שעות ומנוחה של 24 שעות עוזבים את המשמרות ומנתחים בפרטי. לעתים, הם גם נדבקים שם".
הבכיר במערכת הציבורית מסכם: "אנו ממשיכים להרוס את הרפואה הציבורית גם באירוע הזה. כי אף אחד לא אמר להם, לרופאים, תפסיקו לעשות ניתוחים פרטיים. זו נקודה מרגיזה".
מנגד, גורם המעורה במערכת הרפואה הפרטית, טוען שגם בבתי החולים הפרטיים נרשמה ירידה של כ־50% בפעילות מחשש של מטופלים לבוא לכל בית חולים באשר הוא בתקופה הזו.