האם אירועי הקורונה יגרמו דווקא להאצת הבנייה? רק אם נחשוב מחוץ לקופסה

 מוגש מטעם DUN'S 100

בעבר עד שנת 2016 הוגשו בקשות להיתר בנייה לוועדות המקומיות באמצעות גרמושקות (תוכניות, חתכים וחזיתות שהודפסו ע"ג נייר שקופל כאקורדיון) ונחתמו ע"י כל בעלי העניין.

גרמושקות אלה הוגשו דרך קבע על ידי אדריכלים עורכי הבקשות לוועדות המקומיות על מנת לקבל היתר בניה לביצוע בנייה בפועל. האדריכלים נהגו להגיע למחלקות ההנדסה ברשויות המקומיות להיפגש עם המהנדסים ועם הפקידים, ואלה הנחו את האדריכלים באשר לתיקונים ולשינויים שעליהם לערוך.

האדריכלים תיקנו את הנדרש ושבו אל מהנדסי ופקידי הרשות המקומית, כמו גם לגורמים מאשרים חיצוניים אחרים (פקע"ר, כבוי אש, תאגידי המים וכדומה) והתוצאה הייתה כיתות רגליים אינסופי ומתיש עד לקבלת ההיתרים הנכספים.

במשך שנים ארוכות דובר ע"י הרגולטורים במגזר הציבורי על שיטת רישוי, שתזרז את הליך קבלת היתר הבנייה, בדומה לנהוג במדינות מתוקנות ומפותחות בעולם המערבי.

החל משנת 2016 קבע הרגולטור את עקרונות, הנחיות והוראות מערכת הרישוי המקוון, ובנה את התשתית הדיגיטאלית והאינטרנטית עבורו.

באמצעות הרישוי המקוון יכול עורך הבקשה ורק הוא להגיש את הבקשה להיתר הבנייה לוועדה המקומית לרבות שלל האישורים המוקדמים המטופלים ע"י צוות יועצים מקצועיים (מהנדסים) המלווה אותו. עורך הבקשה יכול להעלות את כל הקבצים, המסמכים, התוכניות והאישורים במחשב המשרדי שלו מבלי לקום מהכיסא.

המערכת המקוונת קולטת את הבקשה ואת שלל האישורים והמסמכים ע"י רובוט מובנה במערכת המכתיב לעורך הבקשה את סדר העלאת הקבצים, את איפיונם, את סוגיהם ושולח הערות אוטומאטיות המאשרות או הדוחות אותם. ההערות נרשמות גם במגירת ההערות במערכת הרישוי המקוון, ובמקביל נשלחות גם בדואר האלקטרוני היישר למשרדו של האדריכל.

מטרתה העיקרית של המערכת המקוונת הייתה לקצר ולייעל את לוחות הזמנים ע"מ שהיזם יוכל להתחיל בבניה תוך חודשים ספורים.

אלא שכבר בשלב הראשון טרום הכנת הבקשה להיתר על עורך הבקשה לבקש תיק מידע ממוחשב מהוועדה המקומית, שייהא תקף לשנתיים מיום קבלתו. על אף שהתיק מחוייב להימסר לעורך הבקשה עד 30 יום מקליטת הבקשה, הרי שפעמים רבות ההמתנה נמשכת גם 120 יום. לעתים מתקבלת תשובה שהוועדה לא הספיקה להכין את תיק המידע, ועורך הבקשה נותר ללא תיק מידע. אין ספק שעל אף תקינות המערכת המקוונת הרי שמהנדסי ופקידי הרשויות המקומיות לא תמיד "מספקים את הסחורה בזמן".

עו"ד מורן גור ואדריכלית עדנה מור

עם הגשת הבקשה להיתר הבנייה נבדקים תנאי הסף תוך 10 ימי עבודה לכל היותר. עקרונית, החוק מקצה 45 ימי עבודה לקבלת החלטת וועדה לבקשה להיתר בנייה ללא הקלות ועד 90 ימי עבודה עבור בקשה להיתר בנייה עם הקלות. אלא שגם לוחות זמנים אלה לא מתקיימים במציאות לא לפני ימי הקורונה ובוודאי שלא בימי הקורונה. בקשות רבות ממתינות אפילו יותר מ: 12 חודשים לשיבוצן בוועדה ולקבלת החלטת הוועדה.

הנתון שמלמד אותנו יותר מכול הוא גרף מטעם מנהל התכנון, המציג את מגמת הבקשות ביחס לאישורן בדגש על טווחי הזמנים.

ניתן לראות, כי מספר רב של בקשות לא נדון בתוך 45 ימי עבודה ממועד קליטתן. על פי התיקון משנת 2014 לחוק רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה, וכי אז ועדת הערר תדון בנעליו של מוסד התכנון מטעם העירייה. אלא שבמבחן התוצאה מגישי הבקשה מגיבים באיפוק ומבינים את העיכובים על אף שלשון החוק ברורה.

הכלי המאפשר הגשת ערר על אי החלטת הועדה המקומית הינו כלי חיוני, אולם על פי מניין העררים שאינו רב, לצד הנתונים הסטטיסטיים, שלא מתקבלות החלטות אודות בקשות להיתר שנקלטו בתוך 45 ימים (או 90 ימים ככל שיש בהן הקלה או שימוש חורג מתכנית) על ידי הועדות המקומיות, נראה שהיעדר הזעקה גרם לשאננות בנושא.

לשיטתנו, על הרגולטור, שהלכה למעשה, קידם כבר לפני שש שנים פלטפורמה מצויינת שעל בסיסה ניתן להעתיק את כל הפעילות ולהתייעל מבחינת כל הליכי התכנון לבצע צעד נוסף, והוא : הקצאת תקציב למכשור מתקדם, לכוח אדם שיתפעל בשוטף את המערכת המקוונת ומנגנון קליטה, שיאפשר עמידה בחקיקה שאינה מיושמת כיום.

לסיכום, בימי הקורנה כאשר כל העולם נמצא בבידוד, ותוכנות השליטה מרחוק והתקשורת הדיגיטאלית לצורך הרצאות, כנסים, שיחות, פגישות תופסות חלק בלתי נפרד ממציאות חיינו החדשה, נראה כי עתה יותר מתמיד חיוני לקדם את אמצעי השליטה מרחוק גם בתחום הרישוי המקוון. חשוב מאוד, שמהנדסי ופקידי הרשויות המקומיות יתנו מהמחשבים שבבתיהם מענה מהיר ויעיל לעורכי הבקשות כדי לזרז את קבלת היתרי הבנייה.

כמובן שהפנייה היא לשר האוצר, שיהיה אמון על מנהל התכנון ובהתאמה גם יהיה אמון על התקציבים שינותבו באופן מושכל לעיריות כדי להגשים צורך תכנוני זה.