רכב החברה בחניה, המס ממשיך לרדת

אורי (השם המלא שמור במערכת), העובד בחברת הייטק גדולה בהרצליה, קיבל הצעה ממעסיקו: אורי ישאיר את מכונית הליסינג שלו בחניון סגור בחברה, את המפתח אורי יפקיד בידי קצין הרכב והמכונית תינעל, על מנת שהוא לא ייסע ברכב כלל. לא מדובר בסתם מצב שבו המכונית הצמודה של אורי חונה בחניון של החברה - אלא במצב שבו אורי מתחייב שלא לגעת במכונית לפחות עד תום חודש אפריל, כלומר זמן רב אחרי ימי חג פסח וכולל את יום העצמאות. היתרון הגדול של ההצעה שקיבל אורי, שעובד מהבית בגלל משבר הקורונה, הוא שאורי לא יצטרך לשאת בתלוש השכר שלו בעלויות של שווי השימוש ושווי המעסיק לרכב.

הפתרון שהוצע לאורי עשוי להיות טוב. לעומת זאת, ישנם מאות אלפי ישראלים אחרים שספונים בין קירות ביתם ועובדים מהבית, אינם נוסעים כלל - ולמרות זאת ממשיכים לשלם עבור הזכות להחזיק במכונית. אל כל אלה מצטרפת קבוצה נוספת, של ישראלים שמחזיקים רכב צמוד ומוגדרים כעובדים חיוניים למשק - למשל כאלה שעובדים במרפאות או בסיוע להפצה של מוצרי מזון חיוניים - משלמים שווי שימוש עבור המכונית, אך אינם זוכים לנסוע בה עם משפחתם כדי לבלות.

לפי ההגדרה ה"יבשה" של רשות המסים, שווי שימוש ברכב הוא "סכום שנזקף להכנסתו של עובד שקיבל רכב ממעבידו. סכום זה מהווה שווי כספי של טובת ההנאה הגלומה בשימוש הפרטי ברכב". במילים פשוטות, שווי השימוש ברכב הוא לא רק סכום שמתווסף למשכורת הברוטו של העובד, אלא הסכום הזה משמש לצורך חישוב מס הכנסה ומשפיע עליו.

מימין סמנכ"ל רשות המסים לשעבר בועז סופר ונשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין | צילומים: עמית שעל, יאיר שגיא

הסכום מגלם את השימוש שהעובד עושה במכונית בשעות הפנאי שלו, למשל נסיעה עם המשפחה לטיול, או אפילו נסיעה לקניות. ישראלים שקיבלו ממקום העבודה שלהם רכב צמוד, אם בליסינג ואם רכב אחר של המעסיק, יוכלו לראות מדי חודש בתלוש השכר שלהם את משכורתם כשאליה מתווספים שני סכומים: שווי המעסיק ושווי השימוש. שווי המעסיק מגלם את העלויות שכרוכות בתחזוקה וברכישה של המכונית, ואילו שווי השימוש מגלם את מה שהעובד צריך לשלם למדינה על השימוש במכונית בשעות הפנאי.

גובה שווי השימוש בישראל הוא 2.48% מערכה של המכונית כשהיא חדשה, ואם מדובר במכונית היברידית, אז העובד מקבל הטבה נוספת של 500 שקל. הסכומים האלה מתווספים למשכורת הברוטו לחישוב מס וכך, אם למשל פלונית שמשתכרת 20 אלף שקל ברוטו בחודש קיבלה ממקום העבודה מכונית ששווייה 130 אלף שקל, אז לסכום המשכורת המקורי יתווספו שני סכומים: שווי המעסיק, שהוא כ־3,000 שקל למכונית משפחתית, ועוד 3,224 שקל, שהם 2.48% משווי הרכב. בשורה התחתונה תשלם אותה פלונית מס הכנסה עבור 26,224 שקל, המתקבלים ממשכורת של 20 אלף שקל, ועוד 3,000 שקל שווי מעסיק ו־3,224 שקל שווי שימוש.

משלמים על שירות שנאסר עליהם לצרוך

כאן, כאמור, ניצבים מאות אלפי ישראלים שמחזיקים ברכב צמוד בפני בעיה, כזו שמדינת ישראל מעולם לא התמודדה עמה בעבר: עקב התפרצות הקורונה והסגר שהוטל בעטייה, הרכב הצמוד עומד ולעובד אסור לצאת כמעט לבילויים או לכל פעילות פרטית שאינה לצורך עבודה ומבוצעת במרחק של מעל 100 מטר מהבית. משמע, המכונית ללא שימוש, מה שמייתר את שווי השימוש.

דוגמאות למצבים כאלה שבהם מחזיקי הרכב הצמוד אינם מסוגלים לנסוע במכונית לצורכיהם האישיים לא חסר: בשבוע שעבר שיגר ירון יצהרי, יו"ר ומנכ"ל מדטק ישראל, מכתב לרשות המסים שבו הוא מדגיש את מהות הבעיה העומדת בפני מי שנוסע במכונית לעבודתו כדי לספק שירותים לבתי חולים, אך אינו יכול לנסוע במכונית לכל מטרה אחרת. לפי מכתבו של יצהרי, "עובדי מדטק נמצאים בחזית מתן מענה למוסדות הרפואיים, בשל היותם מוגדרים כעובדי מפעל המספק שירותים חיוניים בשעת חירום. רבים מעובדי מדטק ישראל ממשיכים לשלם למס הכנסה שווי שימוש ברכב עבור קבלת כלי רכב ממקום העבודה, אף שהשימוש ברכב לצורכי הפנאי כמעט שאינו אפשרי בשל התקנות לשעת חירום". במכתבו מבקש יצהרי מרשות המסים כי "רשות המסים תאשר הוראת שעה שבמסגרתה תופסק כליל גביית המס בגין שווי השימוש ברכב בתקופת אירוע הקורונה".

מבדיקה שערך "כלכליסט" מול מספר גדול של עובדים שמחזיקים ברכב צמוד וצריכים להישאר בביתם, בעיקר בחברות הייטק, עולה כי ברוב המקרים המעסיקים לא העלו אפילו אפשרות שהעובדים יחזירו את הרכב או שיוכלו לקבל הטבת שווי שימוש. לדברי עובד באחת החברות הגדולות, "על מכונית משפחתית משלמים שווי שימוש ושווי מעסיק שמגיעים בדרך כלל לכ־3,000-2,500 שקל שיורדים אך ורק מכיסו של העובד. המכונית עומדת בחניה, המעסיק שלי צריך להמשיך לשלם לחברת הליסינג וגם למדינת ישראל כי זה החוק. והעובד שיושב בבית משלם בתקופה כה קשה על שירותים שלא זו בלבד שהוא לא רוצה, למעשה אלה שירותים שאוסרים עליו לצרוך, כי אי אפשר להתרחק אפילו מעל 100 מטר מהבית".

רכבי חברה בחניון. רק חברות מעטות מציעות לעובדיהן את האפשרות לוותר על הרכב - ועל שווי השימוש - למשך החודש הקרוב | צילום: אוראל כהן

הבעיה מיידית, הפתרון צריך להיות גם הוא כזה

ההכנסות משווי השימוש שמשלמים מאות אלפי מחזיקי רכבים בישראל מצטברות לסכומים משמעותיים. מדינת ישראל אינה ממהרת לחשוף את היקף ההכנסות מגביית שווי השימוש, אך בדיון שהתקיים בשנת 2017 בוועדת הכספים ציינו נציגי התאחדות התעשיינים כי היקף תשלומי שווי השימוש ב־2017 היה 5.6 מיליארד שקל. ההיקף ב־2019 ככל הנראה דומה.

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "להערכתי, יש בישראל כ־300 אלף מחזיקי רכב צמוד. כ־15% מהעובדים בישראל מורשים לצאת מביתם כדי לעבוד וזאת בהוראת ראש הממשלה. היתר ממשיכים לשלם, ולכן לדעתנו יש לייצר הקלה בנושא, במיוחד כלפי מי שאינם מסוגלים להגיע לעבודה, ולבטל להם את חיובי המס הרלבנטיים לנושא הרכב הצמוד. משיחותינו עם רשות המסים עולה כי הם הציעו שהעובדים יחזירו את המכוניות, יסגרו אותן בחניות. זה לא אפשרי ולא ריאלי".

עוד מוסיף לין: "במשק יש כיום הבחנה ברורה בין שתי קטגוריות של מחזיקי רכב צמוד, של אלה שמגיעים לעבודה פיזית עם המכונית אך לא יכולים לנסוע, למשל, עם המכונית כדי לעשות קניות או כדי לטייל. להם יש להוריד את החיוב ב־75%. ובנוסף, יש מי שסגורים בבתיהם ומכוניותיהם הצמודות עומדות ללא תזוזה בחניה בבית, להם יש לבטל לחלוטין את החיוב במס".

לין שולל את האפשרות שמהלך כזה יתרחש רטרואקטיבית, עם תום המשבר וכאשר מדינת ישראל תשוב לתפקוד. לדבריו, "לא יהיה מהלך כזה רטרואקטיבית, כי הבעיה היא כיום. עסקים חווים ירידה חדה במחזור ההכנסות כעת, לא בקיץ. משקי הבית סובלים מירידה בהכנסות כעת, כשאחד מבני הזוג מובטל והשעות הנוספות מקוצצות. הבעיה מיידית".

בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, נחשב למי שהמציא את המתווה הנוכחי של חישוב שווי השימוש לרכב צמוד, לפני מעל עשור. לדברי סופר, המשמש כיום כמנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי רציונל, "שווי שימוש מבטא את ההטבה לעובד שמקבל מהמעסיק רכב צמוד. מטבע הדברים השימוש מעורב - כלומר חלק לעבודה וחלק לצרכים פרטיים, משמע נסיעות פרטיות שלא במהלך יום העבודה.

"בימים אלה יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מצעדים שיגרמו נזק להסדרי המס בטווח הארוך, יש להתבסס אך ורק על המאפיינים הייחודיים של ימים אלה ולהימנע מצעדים גורפים כגון הפחתה גורפת או ביטול שווי השימוש לתקופה זמנית ללא קביעה של כל קריטריונים".

עוד מדגיש סופר: "השימוש הפרטי איננו תחום רק לפנאי, אלא לכל נסיעה שאיננה נסיעה עסקית במהלך יום העבודה. עם זאת, ככל שהשימוש הכולל מינימלי והוא נגזר מתנאי הסגר, השאלה מתחדדת. חשוב להסביר שכיום שווי השימוש הו לחודש או לחלקו של חודש, ולכן לא ניתן לקיים הסדרים חלקיים כדוגמת שימוש יומי".

מרשות המסים נמסר: "נכון להיום, אין שינוי בעמדת רשות המסים. ככל שתהיה החמרה בהגבלות התנועה, הנושא ייבחן שנית".