מנהל רשות המסים: "מעל 90 אלף זכאים יקבלו את המענק לחשבון הבנק"

"כבר מעל 90 אלף זכאים יקבלו את המענק לחשבון הבנק שלהם ובעודנו מדברים אנשים נוספים נכנסים לאיזור האישי באתר רשות המיסים ומבינים שהם זכאים. אמנם יש קריטריונים לקבלת המענק אבל ככל שעומדים בתנאים המענק יתקבל בדיוק כמו שהבטחנו", כך אמר מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, במסגרת "שיחת ועידה" אירוע האונליין השני של כלכליסט שעסק בהתנהלות פיננסית נכונה בזמן הקורונה. את האירוע הנחה אדריאן פילוט כתב "כלכליסט" והשתתפו בו גם זוהרית יוגב, ראש אגף לניהול סיכונים בחטיבה הבנקאית בבנק לאומי, יעקב גמליאל, שותף וראש מחלקת אנטרפרייז - עסקים בצמיחה ב־ KPMG סומך חייקין, ורונן מורי ראש המערך המסחרי בבנק לאומי.

"המענק פטור מביטוח לאומי, ככל שהוא חייב להתמסות הוא ימוסה לפי המס השולי", הוסיף יעקב. "היות ומדובר בעצמאים שלחלקם הלא מבוטל יש ירידה בהכנסות כך שלא תמיד מגיעים לחבות מס, אז כנראה שחלקם הגדול לא ישלם מיסים. מי שיקבל את המענק ויחויב במס המלא כנראה שהכנסתו באמת מספיקה ומכובדת אז ראוי שישלם".

איך אתה רואה את תזרימי מס הכנסה והתזרימים לרשות המיסים בתקופה הקרובה של מיתון קשה, כמיליון מובטלים, איך נערכים למצב כזה?

"אכן אנחנו בתקופה לא פשוטה ואין ודאות בהכנסות. אנחנו צופים ירידה משמעותית בהכנסות לקראת אפריל. צריך לזכור שדחינו את תשלומי המע"מ לעסקים שיש להם מחזור של עד מיליון וחצי שקל לפי בקשת העוסקים ועשינו עוד הרבה דברים כדי לגשר על הפער התזרימי שנוצר להרבה עסקים. למשל האצנו את החזרי המס, נתנו מענקים, אפשרנו הלוואות בתנאים נוחים, לא תהיה ארנונה 3 חודשים וזה גם יאפשר לגשר על הפער תזרימי שנוצר להם. אנחנו מנסים לעשות את מירב המאמצים כדי שלאנשים האלו תהיה המשכיות עסקית. נמשיך לעשות ולתת כלים כדי לאפשר לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר כדי להמשיך המשכיות עסקית".

כמי שעבד לאורך כל הקריירה שלו בשירות הציבורי - האם אתה חושב שבשלב מסויים גם השירות הציבורי יצטרך להיכנס מתחת לאנלונקה, לתת כתף ונראה קיצוצים בשכר גם שם?

"אין ספק שכולם צריכים להיכנס תחת האלונקה היות וחוסר הודאות הוא מאוד גדול צריך לתרום את חלקו באותה ערבות הדדית שאנחנו מצפים מהמשק כולו כדי לראות איך אנחנו מאפשרים המשכיות עסקית גם למשק וגם לעסקים".

כמעט חודש אחרי שהמשבר הזה הגיע אלינו, מה מצבם של משקי הבית? מה מטריד אותם? ממה מפחדים?

זוהרית יוגב: "גם משקי הבית וגם העסקים הקטנים חווים את המשבר הזה בצורה מאד משמעותית. חוסר הוודאות של כולם מאוד משמעותי. משקי הבית חלקם עדיין מקבלים משכורת במרץ לכן האתגר שם פחות משמעותי אבל אנחנו רואים חלק מהלקוחות האלה נערכים על ידי דחיית תשלומי הלוואות קיימות, צמצום בהוצאות, חלקם מנצלים את ההקלה שקיבלנו מבנק ישראל וממנפים את הנכס הפרטי במשכנתא ומזרימים הון נוסף שפרוס לטווח ארוך כדי להקל בתזרים השותף. הרבה לקוחות מבטלים צ'קים לחוגים, גני ילדים ואפשר לראות שאנשים דואגים לתזרים ליום שאחרי.

"בצד של עסקים קטנים האתגר הרבה יותר משמעותי בטווח הזה. אם בהתחלה חשבנו שמדובר רק ביבואנים מסין ובמעגלים צרים שבהם זה יפגע, ככל שהמשבר הולך וגדל המעגלים מתרחבים ויש מעטים מאוד שלא נפגעים. אנחנו מכירים הרבה עסקים קטנים שהיה להם אפס מחזור החל ממחצית מרץ - מרופאי שיניים, רופאי עיניים, קוסמטיקאיות, ספרים ועד בתי עסק שלמים. הדאגה המרכזית של כולם היא התזרים של היום של אחרי. אם היינו יודעים מה משך הזמן שיקח עד שזה יעבור כנראה היה לכולנו יותר קל".

יעקב גמליאל, שותף וראש מחלקת אנטרפרייז - עסקים בצמיחה ב־ KPMG סומך חייקין, הוסיף: "יש הרבה בלבול, לחץ וחרדה בקרב העסקים. מסקר של מחלקת אסטרטגיה שלנו עולה כי 70 אחוז מהעסקים מדווחים על צפי של ירידה בהכנסות, 70 אחוז מדווחים שהעובדים שממשיכים לעבוד מדווחים על לחץ וחרדה. כמו כן, עולה כי 50 אחוז מהעסקים עושים צעדים אופרטיביים כדי להתמודד עם המשבר והשלכותיו, אבל אני מוטרד דווקא מה-50 הנוספים, חייבים להתעשת ולפעול".

העסקים הבינוניים, מחזור של 25 עד 400 מיליון, הם עמוד השדרה של המשק. מה מצבם? במה זה שונה ממשקי בית ועסקים קטנים?

רונן מורי: "החברות הבינוניות הם המעסיקים של משקי הבית. כל חברה אצלנו מעסיקה בין 50 ל-400 עובדים כך שכמובן כל שינוי בעסק משפיע על משקי הבית. כל מנכ"ל מצליח כשהוא מתכנן איך לקחת את העסק קדימה לוקח בחשבון שדברים לא יעבדו, אבל אף אחד לא דמיין שנגיע למצב של הדממה מוחלטת. לצערי יש לנו עסקים שהגיעו למצב הזה, ענפים שלמים עם אפס הכנסות. גם עסקים שיש להם 20 אחוז הכנסות כי עברו למשלוחים, זו עדיין פגיעה מאוד משמעותית. המשבר הזה תפס את החברות במשק כאשר כולן היו במקום טוב יחסית וממצב של התרחבות תוך שבועיים, מאמצע מרץ ועד עכשיו יש מיליון מובטלים. לאף אחד לא היה זמן להתארגן לזה".

זוהרית, כשמבקשים ממך עצות והכוונה לתקופה הזו, מה את עונה?

"אנחנו מנסים לעזור לעסקים הקטנים בנושא התזרים. השלב האחרון הוא לראות איך לוקחים אשראים חדשים למרות שבחלק מהמקרים גם את זה צריך לעשות. לפני שלוקחים אשראי חדש בעל עסק צריך למצוא את כל האמצעים שבהם הוא יכול לשפר את התזרים של עצמו ממקורות אישיים שלו, ממסגרות אשראי שהוא טרם ניצל, צמצום הוצאות, הגדלת הכנסות, לעבור למשלוחים באינטרנט וכו. צריך לראות את מנעד האפשרויות של כל עסק ולראות איך מקטינים הוצאות ומרחיבים הכנסות בתקופה הזו. גם אנחנו יכולים להוות עזרה בדחיית תשלומים למשל".

 

יעקב, מה אתה מציע כאדם שמלווה עסקים? מה הלאה?

"היתרון היום של KPMG הוא שאנחנו רואים אלפי עסקים בכל נקודת זמן ויחד עם השלוחות שלנו בחו"ל אנחנו רואים גם מדינות שיותר מתקדמות בתהליך וגם כאלו שפחות. אף אחד לא צפה את המשבר הזה ואף אחד לא יודע איך הוא יתפתח. אנחנו חושבים שלכל בעל עסק צריכה להיות תכנית פעולה. אנחנו פיתחנו את תוכנית הצלח"ה שכוללת 5 עקרנות שרלוונטים גם לספר במספרה שסגורה וגם לבעל מפעל בעל 500 עובדים שעובד ב-15 אחוז תפוקה:

ה - הערכת מצב. הבנת רמת הפגיעות של העסק, באיזו קבוצת סיכון הוא נמצא.

צ - צפי. בניית שני תרחישים מרכזיים להישרדות פיננסית – תפעולית ותזרימית.

ל - לפעול: פעולות להבנת הגמישות שקיימת מול הלקוחות, הספקים, הגורמים המממנים המדינה והרשויות המקומיות: דחיית תשלומים, הוצאות קבועות, שינויים במודל העסקי, גמישות במהלכים הננקטים, הפקת לקחים והעכת השפעה עתידית.

ח - חמצן: בטווח הקצר להעדיף בצורה מושכלת נזילות על פני רווחיות, לשים דגש על רמת הוודאות לנגישות של העסק למזומן, תמיכת בעלים בעסק - לפני שמכניסים את היד לכיס צריך להבין את עומק הבור ויכולת ההתאוששות של העסק.

ה - הדדיות. לחשוב כבר מעכשיו על היום שאחרי המשבר: עבודה מול הספקים שלהם דחינו/ ביטלנו תשלומים, לקוחות שלא היינו לצדם ולא סיפקנו להם מענה בשעת משבר