אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חצי מהחברות לא ישרדו סגר נוסף אחרי פסח צילום: יואב דודקביץ

ניתוח כלכליסט

חצי מהחברות לא ישרדו סגר נוסף אחרי פסח

סקר למ”ס שבחן את מצב המשק בשבועיים של סגר הולך ומחריף מגלה: הפדיון כמעט נמחק בעסקים קטנים, מחצית מעובדי הקמעונאות נשלחו הביתה ובהייטק פוטרו עובדים בחברות של פחות מ־100 עובדים

07.04.2020, 07:02 | אדריאן פילוט

חג הפסח צוין מאז פרוץ משבר הקורונה כקו פרשת מים שאחריו תתבהר תמונת המצב. למרות זאת, גם רגע לפני ערב החג, עדיין לא ברור האם ישוחרר אחרי החג, ולו בהדרגתיות הסגר שמוטל על ישראל ומוביל לשיתוק כלכלי שהעלה אתמול את שיעור האבטלה ליותר מ־25%. דיוני הממשלה מתמקדים לפי שעה באופי הסגר שיוטל על אזרחי ישראל בימים הקרובים כדי למנוע בכל מחיר התאספויות משפחתיות בליל הסדר.

קראו עוד בכלכליסט

הפגיעה בעסקים בתקופת סגר הקורונה אינה מתחלקת באופן שווה. שוק מחנה יהודה בירושלים סגור, צילום: יואב דודקביץ הפגיעה בעסקים בתקופת סגר הקורונה אינה מתחלקת באופן שווה. שוק מחנה יהודה בירושלים סגור | צילום: יואב דודקביץ הפגיעה בעסקים בתקופת סגר הקורונה אינה מתחלקת באופן שווה. שוק מחנה יהודה בירושלים סגור, צילום: יואב דודקביץ

סקר מיוחד שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) לבחינת השלכות הסגר שהוחרף בישראל מאמצע מרץ ועד תחילת אפריל הוא תזכורת לדחיפות בגיבוש ויישום אסטרטגיית יציאה חכמה ועניינית, ובעיקר נטולת שיקולים פוליטיים. הסקר שנערך פעמיים – באמצע מרץ ובסוף החודש – בחן את מצב המשק במטרה לשקף בזמן אמת איך שינתה אותו מגפת הקורונה. הסקרים הקיפו עסקים עם חמש משרות שכיר ומעלה אך לא הקיפו את כלל הפעילות במשק. הענפים שנכללו הם: ההייטק, התעשייה המסורתית והמעורבת (ללא הייטק), הבינוי, המסחר, הפיננסים והשירותים המקצועיים וטכניים (הכוללים שרותי תחבורה, אחסנה, עריכת דין, חשבונאות, שמאות, יעוץ, אדריכלות, הנדסה, פרסום ועוד). בלמ”ס החליטו שלא לכלול את המגזר הציבורי ואת ענף התיירות (מלונאות, מסעדנות ואירוח) שכן בו ההשבתה היתה מוחלטת. סקטור הבריאות לא נכלל משום שלא הושפע בהיבטים שנבחנו. נתוני הסקרים לא רק שמספקים תמונת מצב בזמן אמת, אלא שופכים אור על השאלה הגדולה ביותר: יכולתם של העסקים שהשתתפו להמשיך ולפעול תחת סגר. “כלכליסט” ממפה נקודות משמעותיות במשק תחת שיתוק.

ענף השירותים מחוסן יותר נגד נגיף הקורונה

מסקר הלמ”ס עולה שרק כרבע (26.1%) מהפעילות הכלל משקית שנבדקה ניתנת לביצוע מהבתים. בקצה אחד של הסקאלה ניתן למצוא את תעשיות ההייטק והפיננסים. היכולת לעבוד מרחוק – בדגש על הבית – מוכיחה את עצמה כיתרון משמעותי בתקופת משבר הקורונה, ומעניקה יתרון יוצא דופן בשרידות לתעשיות שיכולות לאפשר זאת. תעשיית ההייטק מדווחת שיותר ממחצית העבודה מתבצעת מרחוק (57%), ומיד אחריה תעשיית הפיננסים מדווחת על יכולת ביצוע של כמחצית מעבודה מרחוק. היתרון של תעשיות אלה הולך ומתעצם בתקופה שבה סגרים חלקיים או כמעט מלאים, עשויים להימשך, גם אם לסירוגין, חודשים ארוכים, ובסבירות גבוהה עד שימצא חיסון לנגיף.

כפי שניתן לצפות, שיעור העבודה מרחוק צונח במקרה של ענפי הבינוי והמסחר הקמעונאי: כ־95% מפעילות כלכלית זו איננה ניתנת לביצוע מרחוק, ולנתון הזה השלכות מרחיקות לכת על הפדיון, התעסוקה ושרידות הענף. בתווך ניתן למצוא את סקטור השירותים המקצועיים והטכניים, שדיווחו שכשליש מהפעילות ניתנת לביצוע מהבית (30%).

בהתאם לכך כלל החברות בתחום הפיננסים וכ־90% מחברות היי־טק אפשרו עבודה מהבית, ושני שליש מספקיות השירותים המקצועיים אפשרו עבודה מרחוק. מנגד, רק 18% מהמעסיקים בסקטור המסחר העניקו לעובדים אפשרות כזו.

כמחצית מעובדי ההיי־טק ממשיכים להיות מועסקים, וכמוהם 41% מעובדי הפיננסים. מנגד, רק 3.5% מהעובדים בתחום המסחר ו־5% מהעובדים בשוק הבינוי מועסקים מרחוק.

פגיעה בעסקים? סופרמרקט הומה קונים בתל אביב, צילום: דנה קופל פגיעה בעסקים? סופרמרקט הומה קונים בתל אביב | צילום: דנה קופל פגיעה בעסקים? סופרמרקט הומה קונים בתל אביב, צילום: דנה קופל

החנויות סגורות אבל שליש מהעובדים עוד באים

אחד הנתונים המפתיעים ביותר הוא שיעור העובדים במסחר הקמעונאי שהמשיכו להגיע למקום עבודתם: יותר מ־38%. כלומר, לפחות נכון לסוף חודש מרץ, כל עסק שלישי בענף הקמעונאי המשיך להיות פעיל, בצורה כזו או אחרת.

גם במקרה של תחום השירותים המקצועיים והטכניים נרשם אחוז בלתי מבוטל של עובדים שהצליחו “לחמוק” ממגבלות העבודה ומספר המתייצבים בעבודה עמד על 40%, לעומת ההנחייה שהתירה נוכחות של 30% מהעובדים במקומות שלא הוחרגו כחיוניים ומורשים להעסיק כמות גדולה יותר של עובדים במקום העבודה.

כמחצית מהעובדים (52%) בענפי התעשייה (לא כולל הייטק) וכמחצית העובדים בתחום הבינוי המשיכו להגיע לאתרי הבנייה. הנתונים הללו לא מפתיעים שכן תקנות החירום שהתקינה הממשלה התירו את המשך עבודתן של תעשיות חיוניות וענף הבינוי לתשתיות ומגורים הוחרג כחיוני גם כן.

כמחצית מעובדי הקמעונאות איבדו את עבודתם

נכון לסוף מרץ, רבע מהעובדים בסקטורים שנכללו בסקר נשלחו הביתה: הרוב המוחלט (כ־24%) הוצאו לחל”ת וכ־1.6% פוטרו – כל זה במהלך שבועיים בלבד.

במונחים מוחלטים, אם הסקר מכסה כ־1.24 מיליון שכירים (כאמור, חלק מעובדי המגזר הציבורי והתיירות אינם כלולים) מדובר על יותר מ־322 אלף ישראלים שאיבדו - לפחות זמנית - את מקום עבודתם, במגזרים שנסקרו. שליש מהם עבדו בתחום הקמעונאות בו 43% מהעובדים בו איבדו זמנית את מקום עבודתם (רק 0.8% פוטר הלכה למעשה). מדובר על יותר מ־100 אלף עובדים ישראלים שנשלחו הביתה תוך שבועיים. יותר מרבע מספקי השירותים המקצועיים והטכניים הוצאו לחל”ת. רק 22% מעובדי התעשייה (ללא ההייטק) הוצאו לחלת או פוטרו. עובדי ההייטק והפיננסים נפגעו במידה המועטה ביותר: רק 14% הוצאו לחל”ת או פוטרו. עם זאת, מנהלי חברות היי־טק ומנהלי חברות הפיננסים לא הגיבו באופן זהה למשבר: בפיננסים לא פוטר כמעט איש (כ־0%), ומנגד, בהיי־טק, פוטרו כמעט 3% מהעובדים, במבט ראשון מדובר על צעד מפתיע שכן במשבר של 2009, סקטור ההייטק הוא זה שפחות פיטר ונקט בהורדת יום עבודה (והורדת 20%־25% מהשכר). אלא שכאשר צוללים את תוך הנתונים מגלים כי ה”פיטורים” התרכזו בחברות קטנות (סטארט אפים) של עד 10 עובדים וגם בחברות הבינוניות (בין 10 ל־100 עובדים) כאשר החברות הגדולות כמעט ולא פיטרו (רק 0.2% בקרב חברות עם 250 עובדים או יותר).

עסקים קטנים וקמעונאים נפגעו הרבה יותר בפדיון

בבחינת הפגיעה של משבר הקורונה בפדיון, עולה בבירור כי גודלו של העסק (בהיבט של מספר המועסקים) משפיעה על היקף הפגיעה: ככל שמספר המועסקים גדול יותר, הפגיעה פחותה יותר. רבע מהעסקים הגדולים דיווחו על 0% פגיעה בפדיון לעומת 17% בלבד בקרב העסקים הקטנים (בין 5 ל־10 עובדים); הכלל עובד גם בכיוון ההפוך: יותר מ־28% מהעסקים הקטנים דיווחו על כך שבשבועיים שבהם נערך הסקר הפדיון נחתך משמעותית מאוד (בין 75% ל־100%) אך רק 8% מהעסקים הגדולים מדווחים על פגיעה כה משמעותית. בחלוקה לתחומי עיסוק: כ־62% מהעסקים במגזר הקמעונאי (כמעט שני שליש) מדווחים כי הם חוו פגיעה משמעותית, כאשר שליש מהן ספג פגיעה שמחקה בין 75% ל־100% מהפריון. בסקטור הבינוי, כמחצית מהחברות הנשאלות דיווחו על פגיעה משמעותית בפעילות. מנגד, רק כשליש מהפירמות בהייטק דיווחו על פגיעה משמעותית (בין 75%־100% מהפדיון) כאשר בסקטור הפיננסים קצת יותר מרבע (27%) דווחו על פגיעה משמעותית בפדיון.

חצי מהעסקים לא ישרדו עוד סגר

נקודה לא פחות מעניינת העולה מהסקר היא מידת השרידות של כל סקטור ביחס לאורך הסגר והשיתוק הכלכלי. מהסקר עולה כי כמחצית מהסקטורים הנסקרים (47%) לא יוכלו לשרוד יותר מחודש ימים (קרי אחרי פסח) בהינתן המצב וההגבלות הנוכחיות. גם כאן ישנה שונות גדולה מאוד בין ההייטק והפיננסים לבין המסחר והבינוי: רק 14% מחברות ההייטק דיווחו שלא יצליחו לשרוד את המשבר יותר מחודש כאשר 41% מהן יוכלו לשרוד את המשבר הזה גם אם ימשך יותר מחצי שנה. מנגד, כ־57% מהנשאלים בסקטור הבינוי והמסחר דיווחו כי הם לא ישרדו יותר מחודש ימים בתנאים הנוכחים כאשר רק כ־5% מהעסקים בענפים אלו יוכלו לשרוד חצי שנה במצב הנוכחי. גם במקרה הזה יש השפעה משמעותית לגודל העסק. ככל שהעסק גדול יותר, נראה כי יכולת השרידות שלו גבוהה יותר. בחלוקה לפי גודל, כ־53% מהעסקים הקטנים יתקשו לשרוד יותר מחודש ימים זאת בניגוד לרבע בלבד מהעסקים הגדולים; מנגד, רק 21% מהעסקים הקטנים דיווחו על יכולת לשרוד יותר מחצי שנה בתנאים הנוכחיים כאשר כ־36% מהעסקים הגדולים דיווחו שיוכלו לשרוד עד ספטמבר 2020 בתנאים הנוכחיים.

המגבלות הקשות: היעדר תחבורה ציבורית וצמצום עובדים

הסקר בדק אילו מהגבלות הממשלה פגעו ביותר בעסקים בכל ענף וענף. גם כאן ניכרת שונות גדולה: שני שליש מסקטור ההייטק (64%) נפגע מביטול הטיסות הבינלאומיות באופן הניכר ביותר. כ־60% מסקטור המסחר ציין דווקא את היעדר התחבורה הציבורית כבעיה העיקרית שלו, לעומת כ־30% שציינו מגבלה זו כמשמעותית בענפי ההייטק, הפיננסים והתעשייה. דווקא צמצום במספר העובדים מהווה את המכשול העיקרי בענף הבנייה (יותר מ־78% מהחברות הנשאלות ציינו את הגורם הזה), אם כי, כמעט בכל הענפים הוא זוכה לניקוד מאוד גבוה (כשליש מסה”כ הנשאלים הדגיש אותו כמכשול משמעותי), זאת בדומה להגבלות התנועה במרחב הציבורי. איסור על ההתקהלות של יותר מ־10 הפך למכשול מאוד משמעותי במסחר (68%) אך לא רלבנטי בפיננסים. מטבע הדברים, ההנחיה על סגירת שווקים, חנויות, מרכזי מסחר, בילוי ופנאי הפכה למכשול העיקרי בקרב ענף המסחר הקמעונאי (78%) אך רק 30% מחברות ההייטק דיווחו עליו כמכשול משמעותי.

ההחמרה בסגר הקפיצה את המעבר לחל”ת

תרומה נוספת בסקר שאביתר קירשברג וצוות אסטרטגיית ודיגיטל דאטה בלמ”ס ערכו היא האפשרות להשוות ולהבחין בשינויים שחלו בין ה־19 לחודש עת החלו המגבלות (אז הסקר כלל רק את התעשייה והפיננסים ורק עסקים עם 10 עובדים ויותר), לבין ה־31 לחודש, בו כלל צעדי הריחוק החברתי פעלו במלוא עצמתם. על אף שמדובר על פער של 11 יום בלבד - מתברר כי המגזר העסקי הגיב להחרפת הצעדים ושינוי המדיניות בעוצמה ובמהירות. ראשית, שיעור החברות שאפשרו עבודה מהבית זינק מ־63% ל־71%, כאשר השינוי הרדיקאלי ביותר חל בתעשייה (ללא הייטק): משליש בלבד ל־46% תוך ימים בודדים.

בקרב סקטור הפיננסים וההייטק, אפשרות זו כאמור ניתנה ב־100% כמעט מההתחלה. עם זאת, בקרב עסקים קטנים יותר (מ־10 ועד 100 עובדים) נרשמה דווקא ירידה של 10 נקודות האחוז בקרב עסקים שאפשרו לעבוד מהבית. מספר נוסף שמושך את העין הוא כמובן מספר העסקים שפיטרו או הוציאו לחל”ת: אם ב־19 במרץ פחות מ־10% מהעסקים שנסקרו דיווחו על פיטורים או חל”ת, 10 ימים מאוחר יותר השיעור עלה ליותר מ־15%. הקפיצות המשמעותיות נרשמו בתעשייה המעורבת והמסורתית (מ־14% ל־20%) אך בעיקר בסקטור הפיננסים, שם שיעור העסקים שדווח על פיטורים או חל”ת זינק מ־2.5% בלבד ל־12.5%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות