יומן פגרת קורונה: סוף סוף יש קצת זמן במעבדה

מרטין בוקובי היה מאמן בעל משמעות כבירה לנבחרת הונגריה הגדולה של שנות החמישים - הנבחרת ששינתה את פני הכדורגל לנצח.

בוקובי עבד ב-MTK בודפשט עם ננדור הידקוטי ופטר פאלוטש - חברי "הנבחרת המוזהבת". וחשוב יותר, בוקובי פיתח את המערך 4-2-4 שאומץ על ידי מאמן הנבחרת האגדית, גוסטאב שבש. לאחר ההצלחה הכבירה של ההונגרים, בלה גוטמן ייצא את המערך לברזיל - ואיתו הנבחרת הברזילאית זכתה בגביע העולמי ב-1958.

הרעיון המהפכני במערך הזה היה הפיכתו של הידקטוי לחלוץ "עמוק" או "9 מזויף". חלוץ שיוצא מהרחבה ומהחלק הקדמי במערך קבוצתו ומשתתף בבניית ההתקפה. הידקטוי עשה זאת בצורה מושלמת נגד אנגליה, בניצחון הראשון של נבחרת אירופאית על נבחרת אנגליה בוומבלי. הוא הוציא בלמים ממקומם ובכך פינה שטח לשחקני התקפה הונגרים אחרים. הונגריה פירקה את אנגליה באותו משחק.

בוקובי גם היה עוזר מאמן של שבש, ובסופו של דבר החליף אותו בתפקיד מאמן הנבחרת. ב-1956 הוא הוביל את הנבחרת ההונגרית לניצחון 0-1 היסטורי על ברית המועצות באצטדיון לנין שבמוסקבה (כיום נקרא אצטדיון לוז'ניקי). זה היה ההפסד הראשון של ברית המועצות בביתה.

ולמה אנחנו עוסקים בבוקובי? כי את הרעיונות המהפכניים שלו הוא פיתח כשלא שוחק כדורגל באירופה - בזמן מלחמת העולם השנייה. ג'ונתן ווילסון, סופר הכדורגל, הביא את סיפורו של בוקובי בזמן מלחמת העולם השנייה.

לפי ווילסון, בוקובי היה במלחמת העולם השנייה בזאגרב וכשהמשטר הפאשיסטי הקרואטי (אוסטאשה) השתלט על המדינה והעביר חוקים אנטישמים, המעמד שלו כמאמן נחלש. אביו של בוקובי היה יהודי ואישתו היתה יהודיה. ואולם למרות החשש לחייו, בוקובי המשיך לעבוד בכדורגל ואף סייע למקס ריספלד, עובד יהודי במועדונו, להסתתר מתחת ליציע של האצטדיון. ריספלד שרד יחד עם משפחתו.

גרדיאנסקי זאגרב, קבוצתו של בוקובי, נהפכה לדינמו זאגרב כאשר הסובייטים השתלטו על המדינה. בוקובי המשיך במועדון עד 1947.

במהלך המלחמה, בוקובי השתמש בשחקנים של קבוצתו שלא גויסו כ"עכברי מעבדה" וניסה איתם מערכים וסגנונות שונים על מגרש האימונים. הוא חזר להונגריה עם כל הידע שצבר בעצמו וכאמור סייע לנבחרת ההונגרית לשנות את פני הכדורגל לנצח.

יותר מ-70 שנה אחרי, והכדורגל העולמי שוב מושבת. הפעם בגלל הקורונה. מה עושים המאמנים ברחבי העולם?

"בימי שגרה אין לך זמן לעבוד על דברים שאתה חושב עליהם", אומר מאמן כדורגל ישראלי. "אתה פשוט עסוק כל היום באימון הבא, במשחק הבא". אבל עכשיו? מאמנים ואנליסטים ברחבי העולם מספרים על זמן רב שיש להם לנתח משחקים, לראות אימונים מוקלטים של מאמנים בכירים ולקרוא. חלקם יוצאים לפרויקטים של ממש.

ראלף האזנהוטל, מאמן סאות'המפטון, משתמש בפגרת הקורונה כדי לפתח סגנון משחק אחיד במועדון וגם לתכנן לוח זמנים לאימונים לכל הגילאים. האזנהוטל האוסטרי, לפי דיווח של הדיילי אקו, מעוניין שהמועדון כולו יאמץ את שיטות המשחק שלו כחלק מהגישה של המועדון לפתח צעירים. התכנון הוא שמקבוצת הילדים (עד גיל 9) ועד הקבוצה הבוגרת כולם ישחקו באותו סגנון עם הכדור וללא הכדור. האזנהוטל מנצל את הזמן שיש לו כדי לפתח את המתודות, האימונים ולוח הזמנים לכך.

אפשר להיות בטוחים שגם מאמנים מתודים כמו פפ גווארדיולה ויורגן קלופ עובדים על משהו. לא בהכרח חייבים לשנות את המועדון מקצה אחד לשני בפגרה. אפשר לעבוד על משהו אישי יותר. על רעיון טקטי שהיה צריך את הזמן והשקט כדי להתפתח.

מאמנים ואנליסטים רבים - גם ישראלים - משתמשים בפגרת הקורונה כדי לפתח משהו שהם רצו לפתח אבל פשוט לא היה להם את הזמן לעשות זאת. "יש לי חוק - אני מנתח לפחות משחק אחד ביום", אומר אנליסט ישראלי.

"אני לומד תבניות יציאה מהגנה להתקפה מהמאמנים הכי טובים בעולם - עם אימונים וסרטונים שלהם", מספר מסאי דגו , מאמן הפועל פתח תקווה, שמבלה את הימים שלו בבידוד בצפייה רבה במשחקים ואימונים.

"עובדים על דברים שפשוט לא יוצא לעבוד עליהם בשגרה", אומר מאמן בכיר אחר. בלי הלחץ של המשחק הבא, למאמנים יש זמן לעבוד על המלאכה שלהם לעומק. ללמוד יותר על התמודדות עם לחץ או יצירת לחץ, לנתח משחקים קודמים, לעשות בריינסטורמינג עם עוזר המאמן בזום ולעבוד ב"מעבדה" שלהם כדי לייצר משהו חדש.  

סוף, סוף יש זמן לעשות זאת. ואולי אחרי פגרת הקורונה נחזור לכדורגל חדשני יותר מאי פעם. זה משהו לצפות לו.