אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יומן פגרת קורונה: אולי התפרצות הנגיף תוליד תקרת שכר? צילום: Jon Super

יומן פגרת קורונה: אולי התפרצות הנגיף תוליד תקרת שכר?

באנגליה, מערכת היחסים הרעועה בין השחקנים לקבוצות ובין הקבוצות עצמן, נחשפת בגלל הקורונה. אולי זה יוביל לשינוי מחשבתי מרענן

10.04.2020, 11:17 | אוריאל דסקל
רגע לפני סדר פסח, 20 הקפטנים של 20 הקבוצות בפרמיירליג הגיעו להסכמה על הקמת קרן צדקה בשם #PlayersTogether שתעביר סכומים נכבדים מהשחקנים לעמותות וקרנות הקשורות למערכת הבריאות הבריטית (NHS) - זאת במטרה לסייע במאבק נגד נגיף הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

ג'ורדן הנדרסון, קפטן ליברפול, הוא אחד מהיוזמים של המהלך הזה ולפי מה שאומרים עיתונאים בריטים עשה יותר מכל אחד אחר כדי להביא לשיתוף הפעולה הנדיר הזה בין כל שחקני ליגת הכדורגל העשירה ביותר. הנדרסון עבד טוב במיוחד עם הארי מגווייר, קפטן מנצ'סטר יונייטד, היריבה הגדולה של ליברפול. שיתוף הפעולה הנדיר וההרמוני הזה בין כל השחקנים מכסה סיטואציה פחות נעימה עבור הפרמיירליג.

סיכום ללא השחקנים

בשבוע שעבר הקבוצות סיכמו בעצמן לדרוש מהשחקנים להוריד 30% משכרם כדי לסייע להן לשרוד את המשבר ובמקביל להעביר את הסכומים שנחסכו לליגות הנמוכות ולשירותי הבריאות הציבוריים באנגליה.

ההחלטה התקבלה ללא הסכמת השחקנים ומתוך הנחה שהשחקנים יסכימו כי יועברו סכומים ל-NHS ולמועדונים מהליגות הנמוכות, שצריכים את המימון יותר משחקנים בעלי שכר ממוצע של 3 מיליון ליש"ט בשנה. דניאל לוי, יו"ר טוטנהאם, אף דרש מהשחקנים שלו "לעשות את מה שצריך לעשות כדי לסייע לאקו-סיסטם של הכדורגל".  

    , צילום: Jon Super צילום: Jon Super     , צילום: Jon Super

עם זאת, השחקנים ממש לא אהבו את המהלכים החד-צדדים של הליגה ובשבוע האחרון ניהלו שיחות וידאו בינם לבין עצמם כדי להגיע למצב בו השחקנים מעבירים את מה שהם יכולים לקופה ריכוזית - כל שחקן יתרום כמה שהוא מוצא לנכון לתרום - ומהקופה הזו יחולקו הסכומים - ברמה הלאומית והמקומית - לפי הסכמת הקפטנים. שחקנים רבים רצו, למשל, לתרום את הכסף לבתי חולים מקומיים, שחקנים זרים רצו לתרום לבתי חולים במדינותיהן - והנושא מסובך יותר מדרישה קולקטיבית להורדת שכר סטנדרטית. כעת, כשהשחקנים שולטים בכספי העמותה ולאן הם יועברו, אחוזים ניכרים משכר השחקנים של מרץ ואפריל כבר הועברו לצדקה. כמו כן, שחקני סאות'המפטון הודיעו על דחיית קבלת משכורות עד יולי. הם הראשונים בפרמיירליג שעושים זאת.

מערכת היחסים בין השחקנים בפרמיירליג לליגה ולבעלי הקבוצות רחוקה מלהיות אידיאלית ועמוסה חשדות הדדיים. הסיטואציה שנוצרה בגלל הקורונה רק חשפה זאת. והבעיות מחריפות בעיקר בגלל עניינים כספיים ומערכת היחסים בין המועדונים בעצמם.

מכניסים אבל גם מוציאים

הפרמיירליג אמנם הליגה הכי מכניסה בעולם הכדורגל אבל רק חמש קבוצות סיימו את העונה שעברה ברווחים.

לפי הדוחות מהעונה שעברה, כל קבוצות הפרמיירליג הכניסו כ-4.8 מיליארד ליש"ט.

כמעט כל המועדונים דיווחו על עלייה קטנה בהכנסות מהצינורות המרכזיים: זכויות שידור, חסויות ופרסום וימי משחק. עם זאת, מבין 18 המועדונים שהדוחות שלהם פורסמו (קריסטל פאלאס וניוקאסל לא פרסמו את הדוחות עדיין), רק ווטפורד הקטינה את תקציב שכר השחקנים ובסך הכל הקבצות הוציאו יותר מ-3 מיליארד ליש"ט על שכר שחקנים והצוות המקצועי (כ-64% מההכנסות ). לא מעט קבוצות - אברטון, לסטר, בורנמות' - מוציאות יותר מ-80% מההכנסה על שכר וחצי מהקבוצות מוציאו יותר מ-70% מההכנסה על שכר. אופ"א מנחה את המועדונים לא להוציא יותר מ-60% מהכנסתם על שכר. כמו כן, יחס הכנסות/שכר לא טוב מראה על ניהול בעייתי. השכר הגבוה בנוסף לכל העלויות הרבות האחרות הובילו להפסד מצטבר של יותר מ-300 ממיליון ליש"ט בעונה שעברה.

כשנכנסים יותר לעומק המספרים מגלים שיש הפרש עצום בין הקבוצות הגדולות (שש הגדולות) לבין שאר הליגה. לפי ניתוח של האת'לטיק, ששת המועדונים הגדולים אחראים ל-62% מההכנסות של הליגה - כ-3 מיליארד ליש"ט. ארסנל, שהיא המכניסה הכי קטנה מבין שש הגדולות, הכניסה 367.5 מיליון ליש"ט - שזה 176.8 מיליון ליש"ט יותר מהקבוצה השביעית הכי מכניסה, ווסטהאם (190 מיליון ליש"ט). זה קורה הרבה בגלל האצטדיונים הגדולים יותר של כל המועדונים הגדולים ווגם ההסכמים המסחריים, אבל הרבה מאוד גם בגלל הכסף שמגיע מליגת האלופות וליגת אירופה. זה כסף שלא מחולק עם הקבוצות הקטנות כמו הכסף מהסכם הטלווזיה.

בנוסף, לפי מומחים שהתראיינו לאת'לטיק, הקבוצות מסתמכות בעיקר על ההכנסה מזכויות השידור, כאשר כ-60% מההכנסות של הליגה קשורות באופן ישיר להסכם זכויות השידור של הליגה, שמוביל לחלוקת כ-2.5 מיליארד ליש"ט בין הקבוצות מדי שנה. זה אומר שההכנסות לא מגוונות מספיק.

יורגן קלופ עם סאדיו מאנה מליברפול. פרמיירליג 2019, צילום: רויטרס יורגן קלופ עם סאדיו מאנה מליברפול. פרמיירליג 2019 | צילום: רויטרס יורגן קלופ עם סאדיו מאנה מליברפול. פרמיירליג 2019, צילום: רויטרס

הפרמיירליג ניסתה להוריד את ההסתמכות של הקבוצות על הסכמי הטלוויזיה עם מעיין תקרת שכר שמונעת העלאת שכר מכספי טלוויזיה בלבד וגם הפייר פליי הפיננסי של אופ"א אומץ על ידי הליגה. ואולם, נראה שהרגולציות הללו לא שוות הרבה כאשר יש מירוץ חימוש משמעותי בין הקבוצות - ולא פחות משמעותי מירוץ בין האגואים של בעלי הקבוצות - על שחקנים. המשמעות של זה? מחיר ושכרם של השחקנים עלה באחוזים ניכרים יותר מאשר ההכנסות הטבעיות.

כתוצאה מכך חלק מהמועדונים רשמו הפסדים עצומים בעונה שעברה. צ'לסי, למשל, הפסידה יותר מ-101.8 מיליון ליש"ט. אברטון הפסידה 107 מיליון ליש"ט ובסך הכל רק חמש מ-18 קבוצות רשמו רווח. לפי החישובים, מאז 2009 קבוצות הפרמיירליג הפסידו, ביחד, 2.74 מיליארד ליש"ט. הסכומים הללו מכוסים על ידי הבעלים של הקבוצות.

ועכשיו? הכל נחשף. ד"ר דן פלמלי, מומחה לפיננסים בספורט באוניברסיטת שפילד, אמר לאת'לטיק: "השוק הפיננסי מקוביד-19 פשוט שם תאורה על כמה התעשייה חיה מהיד אל הפה".

לפי ריצ'רד מאסטרס, המנכ"ל של הפרמיירליג, אם הליגה לא תחזור, הקבוצות כולן עשויות להפסיד 1 מיליארד ליש"ט ב-2019/20 - יותר מ-720 מיליון ליש"ט מהסכם זכויות השידור. מאסטרס מזהיר: "יש סכנה גדולה מאובדן מועדונים ואפילו ליגות. האתגרים הכלכליים הם גדולים יותר מעבר לסיוטים הכי גדולים שלנו".

גרג קלארק, יו"ר התאחדות הכדורגל האנגלית, הוסיף: "קהילות רבות עשויות לאבד את המועדון שלהן עם סיכוי קטן מאוד לתחייה מחדש".

מאסטרס גם דיבר על "שנים של שיקום" ותמך בכך שמועדונים - כאמור, המועדונים מהליגה העשירה בעולם - יוציאו עובדים שאינם כדורגלנים לחל"ת וישתמשו בתוכנית הממשלה הבריטית לתשלום 80% משכר עובדיהם - על חשבון משלם המיסים.

ואולם, העובדה היא שהקורונה פשוט חשפה את מה שהיה נחשף בכל מקרה. ומה שנשחשף זה שלמרות הכסף הגדול, קבוצות כדורגל רבות בליגה העשירה בתבל פשוט לא ידעו איך להתנהל עם כל הכסף הזה. בצ'מפיונשיפ, ליגת המשנה באנגליה, הסיטואציה עוד יותר חמורה בגלל המרדף של קבוצות אחרי העלייה לכסף הגדול של הפרמיירליג. לפי קיריין מגווייר, בעל הפודקאסט Price of Football: ב-2018/19 קבוצות הצ'מפיונשיפ הכניסו 796 מיליון ליש"ט והוציאו על שכר בשווי 855 מיליון ליש"ט כאשר ההפסדים עומדים על 650 מיליון ליש"ט והשכר השבועי הממוצע של שחקן על 16,553. וזה ממש לא אשמת השחקנים שמקבלים רק מה שמוכנים לשלם להם.

איך וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול בעולם, תיאר זאת? "רק כשמגיע השפל, כולם מגלים ששחית בים בעירום". אז הקורונה היא השפל. והפרמיירליג התגלתה כמלך עירום.

תקועים בשמרנות

אם הכדורגל לא היה תקוע בשמרנות שלו, הוא היה מצליח להתמודד עם הקריסה הזו בהכנסות בצורה טובה יותר.

למשל, אם היה מאמץ את תקרת השכר מה-NBA, לכדורגל היה סוג של "ביטוח" על שכר שחקנים. ב-NBA שכר השחקנים תלוי בהכנסות הליגה. השחקנים מקבלים - לפי הסכם קיבוצי של איגוד השחקנים עם הבעלים והליגה - כ-51% מההכנסות. כלומר, אם ההכנסות נפגעות בגלל אירוע כמו מגפה עולמית, השחקנים מקבלים פחות כסף. זה מצב שונה לחלוטין מהכדורגל בו הקבוצות מפסידות כסף וחייבות להתחנן מהשחקנים שיוותרו על הכנסותיהם כדי לשרוד.

כמו כן, הכדורגל היה יכול ללמוד מטורניר ווימבלדון. ב-17 השנים האחרונות הטורניר שילם 2 מיליון דולר בשנה כדי לבטח את הטורניר במקרה של ביטולו בגלל מגפה. הטורניר יכניס, לפי הדיווחים, כ-141 מיליון דולר מהמדיניות הזו.

ומה לגבי הפערים העצומים בין הקבוצות בפרמיירליג ובין הפרמיירליג לשאר הליגה? זו בעיה גדולה וחלק מהפתרון שלה יכול להגיע מהולנד שם הוצע על ידי AZ אלקמאר שבשנתיים הבאות הקבוצות ההולנדיות בליגת האלופות יעבירו 25% מההכנסות שלהן מליגת האלופות לשאר הליגה וקבוצות ליגת אירופה יעבירו 15% מאופ"א לשאר הליגה.

אפשר ללמוד הרבה ממקומות אחרים. פשוט צריך לרצות. אולי הקורונה תוביל את הליגה העשירה בתבל לבחון את מערכת היחסים שלה עם הכסף.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות