איילת שקד אשמה בפיצוץ המו"מ הקואליציוני

אבי ניסנקורן לא יהיה איילת שקד, אבי חימי לא יהיה אפי נווה וכנראה שגם מינוי כמו אתי כרייף לא יהיה יותר. נדמה שזהו סיכום ממצה לשינוי שתעבור הוועדה לבחירת שופטים, ולשינוי הזה מסרב כרגע הליכוד להסכים.

דפי ההסכם הקואליציוני נפלטו ביום שלישי שעבר ממכונת הדפוס, נרגשים מהציפייה לחתימה ההיסטורית שתבשר הקמת ממשלה בישראל אחרי שלוש מערכות בחירות. אלא שאז נזכרו נציגי הליכוד בהקנטות 'ימינה' על ההתקפלות הצפויה בחזית החיונית של מינוי שופטים. לכן הם דורשים שיתוף שוויוני בהחלטות לכנס את הוועדה, שזה אומר הסכמה על זהות השופטים שיתמנו.

בנימין נתניהו ואיילת שקד | צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

בכל "אשמה" שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. "תהיו כחלונים" דרש פעם ביבי משריו, והתכוון לכך שברצונו לראות אותם מחקים את הצטיינות שר התקשורת דאז. אלמלא שרה ושנאתה הרושפת לשקד, ביבי כנראה שהיה מפרגן גם לה: "תהיו שקדיות".

שקד השתלטה על הוועדה באמצעות שני מהלכים כוחניים שנויים במחלוקת. בראשון, ב-2016, לאחר הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה, היא התעקשה להשאיר את ח"כ רוברט אילטוב בוועדה ולשבור מסורת ארוכת שנים שבה היה לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה. המהלך השני היה הברית עם ראש הלשכה אפי נווה. השניים עשו בוועדה ככל העולה על רוחם. שקד התגאתה במינוי 334 שופטים, רבים מהם שמרניים ודתיים, ונווה התגאה, במשדר של "עובדה", בהשפלת שופטים שעלו אליו לרגל.

ההצדקה של שקד ונווה הייתה שבוועדה תמיד היו כיפופי ידיים פוליטיים. הם רק שכללו את השיטה. אלא שחלק מהשכלולים הפכו לחקירה פלילית, וגם השר ההוא שהוריד את המחירים, הרים את נטל הראיה, וחשף אגב כך כמה מהפרקטיקות הפסולות.

בהנחה שהברקס ששם הליכוד הוא רק תרגיל לחץ של הרגע האחרון, ולא תירוץ לפיצוץ ההסכם, צפויים הגנצים להתנגד ולהבהיר שהוועדה לבחירת שופטים תמשיך להתנהל במתכונת שקד מינוס התקלות ונווה - כלומר תמשיך להתנהל בסמכותו המלאה של שר המשפטים המיועד אבי ניסנקורן. אפילו ייתכן תיקון, ויחזור המצב שבו אחד מחברי הכנסת בוועדה יהיה שוב נציג האופוזיציה. בכך אולי יתמוך גם יו"ר הכנסת המיועד יריב לוין, שחתום על הצעת חוק מ-1994. בדברי ההסבר כתב: "מוצע לעגן בחוק באופן מחייב את הנוהג לפיו נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים נבחרים האחד מתוך שורות הקואליציה והאחד מתוך שורות האופוזיציה, על מנת להבטיח כי גם בחירת נציגי הכנסת תשקף את מגוון ההשקפות הרווחות בציבור כפי שהן באות לידי ביטוי בהרכבה הנבחר של הכנסת". נכון שלוין היה אז באופוזיציה, אבל הגיוני שהוא לא נסוג מהעיקרון הדמוקרטי של ייצוג נרחב בוועדה. לא כמו שקד שאצלה כל הפוליטיקאים בוועדה – היא עצמה, כחלון, אילטוב ונורית קורן - היו על טהרת הקואליציה בלבד.

ראש הלשכה אבי חימי לא יהיה חבר בוועדה. הוא ליטיגטור שמתפרנס מהופעות בבתי המשפט וחברות בוועדה מונעת הופעות לפני שופטים. חברת הוועדה הנוכחית אילנה סאקר תכהן עד ספטמבר, ועד אז צפוייה המועצה הארצית לבחור שני נציגים חדשים. הוסכם גם שהשר השני, לצד ניסנקורן, יהיה מהליכוד. השאלה הגדולה היא מי יהיו שני חברי הכנסת. הגיוני שיהיה אחד מהליכוד ואחד מכחול לבן, אבל אם יחזור הייצוג לח"כ אחד מהאופוזיציה, השאלה היא מי יהיה הח"כ מהקואליציה.

ובינתיים דווח על קושי משפטי נוסף: הסיכוי שבג"ץ יפסול את חוק עוקף הלכת דרעי-פנחסי – החוק שיאפשר לנתניהו לכהן בממשלה גם לאחר הרוטציה. לא כשר שאמור להתפטר בגלל כתבי האישום, אלא כממלא מקום ראש ממשלה במעמד זהה לראש הממשלה שלא ניתן להעבירו מתפקידו. את זה אפשר למנוע באמצעות חקיקת פסקת התגברות על בג"ץ. וזאת עוד הוכחה, אחת מני רבות, עד כמה משועבדים הקונסטיטוציה ושיטת הממשל בישראל לצרכיו של אדם אחד שמואשם בפלילים.