אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צ'ק מטראמפ של עד 10 מיליון דולר מחכה לחברות ישראליות  צילום: איי אף פי

צ'ק מטראמפ של עד 10 מיליון דולר מחכה לחברות ישראליות

תנאי תוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי מאפשרים לכל חברה ישראלית שמעסיקה עובדים בחברה־בת בארה"ב להגיש בקשה להלוואה בתנאים נוחים. אם הכסף באמת ישמש לתשלום שכר ולצרכים חיוניים אחרים, חלק ממנו עשוי להפוך למענק

13.04.2020, 07:09 | סופי שולמן

חברות ישראליות שנפגעו במשבר הקורונה יכולות לקבל הלוואות ומענקים לא רק במסגרת תוכניות מקומיות, אלא גם מתוכנית הסיוע האמריקאית. כל חברה שיש לה פעילות בארה"ב ומעסיקה שם עובדים יכולה להגיש בקשה במסגרת תוכנית CARES לסיוע לעסקים שהתקבלה בארה"ב בסוף מרץ בהיקף 2 טריליון דולר. החברה לא חייבת להיות רשומה כחברה אמריקאית, אלא רק שתהיה לה חברה־בת בארה"ב שמשלמת שם שכר לעובדים.

קראו עוד בכלכליסט

הסעיף הרלבנטי ביותר עבור החברות הישראליות ובעיקר אקטואלי לסטארט־אפים הוא קבלת הלוואות שבחלקן יהפכו למענקים הוא תוכנית 7a של הרשות לעסקים קטנים האמריקאית (SBA — Small Business Administration) . במסגרת סעיף זה יכולה חברה שמעסיקה פחות מ־500 עובדים בכל אתריה יחד לקבל הלוואה בסכום של עד פעמיים וחצי עלות השכר המשולם לעובדיה עד תקרה של 10 מיליון דולר. ההלוואות, כולן בערבות מדינה, ניתנות לתקופה של שנתיים עם גרייס של חצי שנה לתחילת ההחזר בריבית נמוכה של 1% בלבד. הדובדבן הוא שההלוואה עשויה להפוך למענק שאין צורך להחזירו במידה שהחברה תוכיח כי הכסף שקיבלה שימש לתשלום שכר לעובדים ומנע בכך קיצוץ שכר או פיטורי עובדים.  

דונלד טראמפ , צילום: איי אף פי דונלד טראמפ | צילום: איי אף פי דונלד טראמפ , צילום: איי אף פי

במסגרת התוכנית הוקצו 350 מיליארד דולר להלוואות ומענקים לעסקים הקטנים. כבר ביום שני שעבר, מיד עם כניסת התוכנית לתוקף, דיווח בנק אוף אמריקה כי 177 אלף עסקים הגישו בקשות דרכו לסיוע בהיקף של 32.6 מיליארד דולר. בנק ג'יי.פי מורגן עדכן ביום שלישי כי קיבל 375 אלף בקשות לסכום מצטבר של 40 מיליארד דולר. כלומר מדובר כבר בבקשות בסכום כולל שמגיע לחמישית מתקציב התוכנית — וזה רק מעסקים שהם לקוחות של שני בנקים, גם אם שני הגדולים, ללא בנקים נוספים שדרכם ניתן להגיש בקשה לסיוע.

"בתוכנית הזאת כל הקודם זוכה", מסביר בשיחה עם "כלכליסט" עו"ד עוז חלבי, שותף וראש קבוצת מיסוי אמריקאי במשרד פרל כהן ניו יורק, המתמחה בייצוג וליווי של חברות הייטק בארה"ב ובעבר בכיר ברשות המסים בישראל. "חשוב מאוד להגיש את הבקשות בהקדם וחשוב להבין שהתוכנית רלוונטית ל־99% מהסטארט־אפים הישראליים", הוא מוסיף. "נכון שיש עוד פרטים שלא ברורים עד הסוף כמו למשל האם החישוב של פעמיים וחצי עלויות השכר צריך להתייחס ל־2019 או לרבעון הראשון של 2020, אבל חשוב למלא את הטפסים. טראמפ בעצמו עובד כמו סטארטאפיסט - קודם זורק רעיון ואחר כך חושבים ומנסחים את הפרטים". חלבי מסביר כי הסכום של 350 מיליארד דולר שנקבע אינו מבוסס על חישוב כלשהו, כמו עלות השכר המצרפית של העסקים הקטנים, אלא שזה פשוט מה שהוחלט. בינתיים, אגב, הודיע גם הפד על תוכנית משלו להלוואות ב־600 מיליארד דולר, אבל הלוואות אלה מיועדות לחברות גדולות יותר ולא יהפכו למענקים.

מימין עו"ד עוז חלבי ומנכ"לית לאומיטק יפעת אורון, צילום: לואיז גרין, יח"צ מימין עו"ד עוז חלבי ומנכ"לית לאומיטק יפעת אורון | צילום: לואיז גרין, יח"צ מימין עו"ד עוז חלבי ומנכ"לית לאומיטק יפעת אורון, צילום: לואיז גרין, יח"צ

חלבי מסביר כי חברות ניהול השכר האמריקאיות כבר יודעות איך להגיש את הטפסים וכמו כן גם מרבית הבנקים הגדולים בארה"ב. מבין הבנקים הישראליים, גם לאומי ארה"ב מאפשר החל מהשבוע שעבר הגשת בקשת אונליין להלוואה. "בימים כאלה מזומן הוא המלך ולכל חברה ישראלית שמעסיקה עובדים בארה"ב אין סיבה לא להגיש בקשה", אומרת יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, זרוע הטכנולוגיה של בנק לאומי, "בפועל מדובר במענק לתשלום משכורות וזה משמעותי מאוד".

איך ההלוואה הופכת למענק? זה תלוי באופן השימוש בכסף שיתקבל במסגרת התוכנית. לפי חלבי, בתוך עד שלושה יצטרכו מקבלי ההלוואות לשלוח לממשל האמריקאי אישור מה נעשה בפועל עם הכסף. "אם החברה פיטרה חלק מהעובדים או קיצצה בשכר, החלק שיהפוך למענק יקטן, אבל ככל שהחברה תשלם באמצעות הכסף הזה שכר, שכר דירה או עבור שירותים חיוניים כגון חשמל, הסכומים יהפכו למענק", מסביר חלבי, "אם החברה תיעזר בכספי ההלוואה לרכישת חברה אחרת, היא תצטרך להחזיר לפי תנאי ההלוואה". הוא מציין כי תמיד יישאר חלק מסוים כהלוואה להוציא מקרים מאוד ייחודיים.

חלבי מסביר כי רשות העסקים הקטנים האמריקאית לא בוחנת את תחום העיסוק של החברה, אבל כן בוחנת את בעלי המניות כדי לוודא כי לא ניתנות הלוואות בתנאים אלה למי שיש לו "ידיים חזקות". כך למשל, בימים כתיקונם אם יש גוף כמו קרן הון סיכון או קרן השקעה פרטית שמחזיק ביותר מ־20% מהמניות, הרי שמבחן מספר העובדים לצורך הלוואה הוא תוצאה של חיבור של מספר העובדים בכל החברות שאותה הקרן מחזיקה בהן מעל 20%. במסגרת תוכנית CARES הועלה הרף ל־50% כדי לאפשר ליותר חברות לקבל את הסיוע. אורון מוסיפה כי תיבחן גם סוגיה של שליטה בפועל (negative control) של קרן פרטית בחברה דרך הכוונת פעילותה בסוגיות כגון חלוקת דיבידנד או תנאי העסקה של עובדים בכירים.

גם חברות ישראליות שמעסיקות יותר מ־500 עובדים יכולות להגיש בקשה לסיוע במסגרת התוכנית האמריקאית, אך באמצעות סעיף אחר — דחיית תשלומי ביטוח לאומי (payroll tax) על ידי המעסיק. בארה"ב מדובר ב־6.2% מעלות השכר וסכום זה ישולם בשני תשלומים, בדצמבר 2021 ובדצמבר 2022. גם עסקים קטנים יכולים להגיש בקשה במסלול זה, אך אז לא יהיו זכאים למסלול ההלוואות/מענקים מ־SBA.

חלבי מציין כי כבר נחשף למקרים בהם החברות קיבלו את כספי הסיוע לחשבון הבנק שעתיים לאחר הגשת הטפסים, משום שהנחת הבסיס של הרשויות האמריקאיות היא שהמגיש מצהיר על נתונים אמיתיים. דיווח כזב הוא כמובן עבירה פלילית. "מבחינת הממשל הרציונל ברור - יותר זול למנוע פיטורים או הוצאה לחל"ת. השתתפות המדינה בהוצאות השכר היא בסופו של דבר פחות אופרציה ופחות בירוקרטיה. המעסיק מקבל עידוד לשמור על העובדים והתנאים שלהם, ואם לא הוא יצטרך להחזיר את הכסף", מסכם חלבי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות