אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אשליית התאוששות הסביבה: הזיהום שאחרי הווירוס צילום: איי אף פי

קפיטליזם 3.0

אשליית התאוששות הסביבה: הזיהום שאחרי הווירוס

כשאנשים סגורים בבתים, זיהום האוויר יורד. אך לדברי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית, המשבר הכלכלי המתעצם עלול להוביל להידרדרות במצב הסביבה, עם קיצוץ ברגולציה על מיחזור ומפעלים מזהמים. הפתרון: מעבר לכלכלה מעגלית

19.04.2020, 07:52 | עומר כביר

אחת ההשפעות המיידיות של כניסת הציבור לסגר בעקבות נגיף הקורונה הורגשה כמעט באופן מיידי. כשאנשים נשארים בבית וכמעט אף אחד כבר לא טס לחו”ל, וכשמפעלי תעשייה מצמצמים פעילות או מושבתים לחלוטין, היקף פליטות גזי החממה ורמות זיהום האוויר נמצאים בצניחה משמעותית. מדובר על פניו בתמונת מצב אידיאלית, כזו שצריכה לעודד פעילים נגד משבר האקלים.

קראו עוד בכלכליסט

ואולם, לדברי ד"ר אור קרסין, מרצה בכירה ומומחית למדיניות ורגולציה סביבתית באוניברסיטה הפתוחה, מדובר באשליה מסוכנת. "יש כרגע אופוריה", אמרה קרסין בראיון ל"כלכליסט". "אנשים יושבים בבית, שני שלישים מהתעופה בעצירה, יש הפחתה בפליטות גזי חממה. זה נראה טוב, אבל זו אשליה שכדאי להתעורר ממנה לפני שיהיה מאוחר מדי. יש מתאם ברור בין מצב כלכלי לרמת הדרישות של הרגולציה הסביבתית, שהן הראשונות להיפגע בעת משבר. אני חוששת שעקב הפגיעה הגלובלית בכלכלה, נראה הקלה משמעותית של המדינות בדרישות הרגולציה הסביבתית". 

מתנדבים מושים פסולת מנהר הנילוס בקהיר, לפני חודש. “הסביבה היא הראשונה להיפגע", צילום: איי אף פי מתנדבים מושים פסולת מנהר הנילוס בקהיר, לפני חודש. “הסביבה היא הראשונה להיפגע" | צילום: איי אף פי מתנדבים מושים פסולת מנהר הנילוס בקהיר, לפני חודש. “הסביבה היא הראשונה להיפגע", צילום: איי אף פי

רגולציה אולי נשמעת כמו סוגיה משעממת, אבל בכל הנוגע למשבר האקלים מדובר בכוח שמניע את גלגלי השינוי: מדיניות ממשלתית, מגבלות, תמריצים ומענקים הם בין הגורמים החשובים ביותר להפסקת השימוש בדלקי מאובנים ולמעבר לאנרגיות מתחדשות. וכל אלו נמצאים בסיכון בימי משבר כלכלי.

"אחד החששות המרכזיים הוא הקלות רגולטוריות ישירות בשל המצב הכלכלי", אמרה קרסין. "למשל, בכל הנוגע להפחתת זיהום אוויר ממפעלים. זה מהלך שמחייב השקעות מאוד גדולות, לעתים כאלו שיכולות להגיע לעשרות אחוזים מהמחזור. בעת משבר כלכלי, לרגולטורים יותר קשה לדרוש אותן. דוגמה שנייה היא מעבר של צי רכב לרכבים פחות מזהמים”.

שובו של הזיהום

מה לגבי פסולת?

"בישראל, אריזות למיחזור נאספות על ידי תאגיד תמיר, שכבר קיבל הקלות ברישום והגשת הדו"חות. החשש הוא שבתוך זמן קצר הוא יקבל גם הקלות מהותיות שנוגעות לכמויות הפסולת שהוא מחויב לאסוף ולמחזר. ההקלות יכולות להתבסס על טיעונים כמו, יש פחות כמויות לאסוף או קשיים באיסוף בפועל בגלל המצב, אבל התוצאה היא שהנושא הסביבתי הוא הראשון להיפגע. בארה"ב הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) כבר התחילה לשחרר הקלות. נראה הקלות כאלו גם באירופה, וישראל עלולה ללכת במדרון חלקלק שיפגע משמעותית במצב הסביבה".

תחום אחר שעלול להיפגע הוא התמיכה והתמריצים שמעבירות מדינות לפיתוח והטמעת טכנולוגיות סביבתיות. "פיתוח טכנולוגיות סביבתיות כרוך בסיכונים", אמרה קרסין. "כדי לעודד חדשנות יש מענקי תמיכה של מדינות, כולל בישראל מצד רשות החדשנות והמשרד להגנת הסביבה, אך בעקבות שינויים בסדרי העדיפות הכלכליים יש חשש שדווקא שם נראה פגיעה".

בנוסף, שינויים בשרשרת האספקה — ובעיקר הירידה במחיר הנפט לצד עלייה במחירי פאנלים סולאריים — עלולים גם הם להביא לעלייה בפליטת גזי חממה: "מסוף דצמבר יש ירידה דרמטית של 62% במחיר הנפט הגולמי. היא מעודדת שני תהליכים: עצירה של מעבר לאנרגיות מתחדשות, כי הכדאיות יורדת דרמטית, ופגיעה בפיתוח של חלופות, כי הפיתוחים הטכנולוגיים העתידיים מתבססים על הנחה של עלייה במחירי הנפט וירידה בזמינות. ככל שיש ירידה דרמטית במחיר אנחנו מסכנים פיתוחים עתידיים ואת כדאיות ההשקעה בהם. זה הגורם הראשון שיוביל לעלייה בפליטות גזי חממה, במיוחד אם יסבו מקורות אנרגיה בתעשייה בחזרה לשימוש בדלקי מאובנים". 

ד"ר אור קרסין. "1,500 איש מתים בישראל בשנה מזיהום אוויר. אבל במקרה הזה לא סוגרים את המשק ומכניסים את האנשים לבתים כדי למנוע תמותה" ד"ר אור קרסין. "1,500 איש מתים בישראל בשנה מזיהום אוויר. אבל במקרה הזה לא סוגרים את המשק ומכניסים את האנשים לבתים כדי למנוע תמותה" ד"ר אור קרסין. "1,500 איש מתים בישראל בשנה מזיהום אוויר. אבל במקרה הזה לא סוגרים את המשק ומכניסים את האנשים לבתים כדי למנוע תמותה"

ממשבר למשבר

אנחנו בעיצומו של משבר היסטורי. למה חשוב לעסוק בזה דווקא עכשיו?

"כי המשבר הבא הוא משבר האקלים. ואם לא נלמד לקחים מהמשבר הנוכחי, אנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד זמן לא רב במשבר חדש, לפחות מבחינת האימפקט הכלכלי. משבר האקלים יכה בכל המדינות ללא הבחנה, עשירות ועניות כאחד. אירועי טבע קיצוניים יהוו נטל כלכלי כבד על כל מדינות העולם. החשש הוא שהמשבר הנוכחי יתרום להעצמת המשבר האקלימי".

אז מה צריך לעשות?

"הפתרון הוא לעבור לכלכלה מעגלית. צריך לתמרץ ולעודד את הכלכלה ואת הצמיחה, אבל בדרכים שלא פוגעות ביעילות של המערכת הכלכלית ותורמות לסביבה. עושים זאת באמצעות התייעלות דרמטית בשימוש בחומרי גלם, הותרת חומרי הגלם כמשאב בתוך מעגל הייצור והצריכה, הגברה משמעותית של השימוש החוזר, המיחזור והשבת פסולת לאנרגיה.

"חייבים לאפשר המשך צמיחה כלכלית תוך קיימות סביבתית. צריך לטפל בכל אחד מהשלבים במעגל הייצור והצריכה. בכריית משאבים, למשל, לעבור מכריית חומרים בתוליים לשימוש בחומרים ממוחזרים. או לתכנן מוצרים באופן שמתחשב בחומרי הגלם הזמינים ובאפשרות למחזר אותם, ולתכנן באופן שמנצל אותם באופן מיטבי. את שלב הייצור צריך להתאים באמצעות שילוב אנרגיות מתחדשות שיחליפו אנרגיה מתכלה".

זה נשמע מאוד יקר לביצוע, וכמו שאמרת אנחנו על סף משבר כלכלי.

"במעבר לכלכלה מעגלית יש הוצאה, אבל גם הכנסה גדולה. התהליך נעשה מתוך התייחסות לשורת הרווח. יש לא מעט עבודה שנעשית באקדמיה שמראה שבכל אחד מהשלבים ניתן ליצור מודלים כלכליים אפקטיביים. אבל זה מחייב מדיניות ברורה והבנה שלשם חייבים ללכת. החלופה היא פגיעה דרמטית בסביבה, העצמת משבר האקלים, יצירת משבר כלכלי נוסף ופגיעה בריאותית חמורה. זיהום אוויר בישראל הורג 1,500 איש בשנה. אבל במקרה הזה לא סוגרים את המשק ומכניסים את האנשים לבתים כדי למנוע תמותה".

למה אנחנו מוכנים להקריב כל כך הרבה בגלל הקורונה, אבל לא בגלל משבר האקלים?

"אנחנו מעכלים הרבה יותר סיכון שבו רואים התגברות מאוד מהירה ופתאומית, מאשר סיכונים שההתקדמות בהם אטית ושקשה להצביע בהם על קשרים מובהקים לבני אדם. למשל, בתמותה מזיהום אוויר, בדרך כלל לא נאמר שאדם אחד ספציפי מת מזיהום אוויר. לקורונה יש בדיקה ואפשר לייחס את המוות לנגיף. זיהום אוויר כל הזמן קיים ומלווה אותנו באופן מתמשך. התפרצות הקורונה היא אירוע שיודעים את מועד ההתחלה שלו. בגלל ההבדלים הללו אנחנו נוטים לייחס משמעות אחרת לשני הסיכונים. זו טעות חמורה שנובעת מההטיות שלנו כבני אדם ומההטיות של מקבלי ההחלטות".

מה הפתרון לזה?

"יש ליצור ארכיטקטורת בחירה, להציב כברירות מחדל את האפשרויות המועילות. למשל בסופר להציב מוצרים שקיבלו תו תקן ירוק מול עיני הצרכן. אותו דבר לגבי מערכות רגולציה, הן צריכות להיות מתוכננות כך שאפשרויות הבחירה יכוונו לאפשרויות הנכונות. בשביל זה צריך החלטה של המנהיגות. זה עדיין לא קורה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות