"הצעה עם פוטנציאל דמגוגי גבוה": התאגידים הגדולים דוחפים לסרס את חוק הריכוזיות

כוונת הממשלה להתניע בחזרה את פעילות המשק לאחר הקיפאון בעקבות משבר הקורונה, מעוררת גורמים הקשורים בגופים החזקים במשק לנסות לחתור לקבלת הקלות שעשויות לתרום להגדלת הריכוזיות. כך עולה מדיון וירטואלי שנערך ביום שישי בין מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, לנציגי פורום ה־CFO, שעל פי אתרו מאגד סמנכ"לי כספים של כ־200 חברות במשק שמחזורן השנתי עולה על מיליארד שקל.

במסגרת המפגש נדונה הצעת הפורום להעלות את הרף בחוק שמגדיר מיהו תאגיד "ריאלי משמעותי" מגוף שהכנסותיו השנתיות 6 מיליארד שקל לגוף עם הכנסות שנתיות של 12 מיליארד שקל. את ההצעה העלתה המנכ"לית המשותפת של הפורום, מיכל קורן, בטענה שהדבר יסייע לחברות גדולות לרכוש חברות שנקלעו לקשיים ולאפשר להן להמשיך לפעול.  

עידן עופר, החברה לישראל. ההצעה תאפשר לחברות שברשימת הגופים הריכוזיים לצאת ממנה, להגדיל את כוחן במשק ולשלוט בתשתיות חיוניות | צילומים: בלומברג

החוק לקידום התחרות קובע מאיזה היקף מחזור פעילות של קבוצות עסקיות נכנס לרשימת הגופים הריכוזיים, מה שמגביל אותן למשל בזכייה במכרזים ממשלתיים. הרף, שבעת חקיקת החוק ב־2013 גובהו עורר ויכוח גדול בין המדינה לבין התאגידים החזקים במשק, נקבע על מחזור הכנסות שנתי של 6 מיליארד שקל. הגדלת התקרה פי שניים תאפשר לחברות רבות שהיום נמצאות ברשימת הגופים הריכוזיים לצאת ממנה, וכך להגדיל את הסיכויים שלהן להגדיל את כוחן במשק ולשלוט בתשתיות חיוניות.

רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים מסוף 2019 כוללת 20 קבוצות ו־2,059 תאגידים. ביניהם נמצאים למשל החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, קבוצת בזק שבשליטת קרן סרצ'לייט ודוד ומיכל פורר.

ברשות התחרות נדהמו לשמוע בסוף השבוע את ההצעה להגדיל את הרף פי שניים תוך שינוי החוק. מהתייחסות שמסרה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, עולה שהנימוק לדרישה לבחון את נושא הגדלת הרף הוא ניסיון מלאכותי לקשור בין המשבר לחוק הריכוזית. זאת משום שבמקרה שמדובר בפירמות כושלות, לרשות יש כלים אחרים לטפל בנושא, ולבחון מיזוגים בראי דוקטרינת החברה הכושלת. כלומר אישור נקודתי באם יציאתה של חברה קורסת מהשוק עשויה להשפיע לרעה על מצב התחרות בשוק.

"הרשות לא קיבלה את פניית פורום ה־CFO בעניין חוק הריכוזיות ולא התבקשה על ידי הפורום לקיים שיח בנושא", אמרה עו"ד הלפרין. "חשוב לזכור כי חוק הריכוזיות לא מנע ולא נועד למנוע מחברות מבוססות להציל חברות אחרות שמצויות בקשיים. לכן לא ברור מדוע קיומן של חברות בקשיים מצריך שינוי רף התחולה של חוק הריכוזיות".

גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הציג הסתייגות עקרונית מההצעה שדורשת שינוי חקיקה. "לפני שתהיה ממשלה לא נוכל בכלל להתייחס לזה", אמר בדיון. "זה שוב להיכנס עם חוקים שיש להם פוטנציאל דמגוגי ופוליטי גבוה לכנסת בימים אלו. זה כמו ללכת ערום בשדה קוצים. זה סיכון מאד גבוה שבשלב הנוכחי פשוט לא נכון לקחת אותו. לכן כל הצעדים שנוכל לעשות ללא כנסת וחקיקה — שיזרימו יותר נזילות למשק ויאפשרו יותר השקעות במשק, בוודאי כהוראות שעה, אנחנו נשתדל לאפשר". באב"ד הוסיף כי "בכל הקשור למה שידרוש חקיקה נחכה ונקווה שב־20 יום שנותרו, תהיה לנו ממשלה".