צילום: אוהד צויגנברג, אלעד גרשגורן
דו"ח טכנולוגי
גם בחסות מצב החירום - יש זכויות שאסור בתכלית האיסור לוותר עליהן
בממשלה מבקשים ליצור שגרה שמושתת על מעקב וניטור קבועים הן מלמעלה על ידי הארגונים החשאיים והן מהשטח של האזרחים זה את זה. האם מקבלי ההחלטות איבדו את המעצורים? וגם: מייסד מיקרוסופט וחוזה משבר הקורונה, ביל גייטס, תחת מתקפה
אחרי שבועות של סגר כמעט מוחלט, יותר מחודש ללא מערכת חינוך מתפקדת, כשהסבלנות של חלק מהאזרחים בישראל כבר נגמרת, מתחילות לעלות תהיות בקרב הציבור לגבי המהלכים השונים אותם ביצעה צמרת המדינה תוך פגיעה בנו האזרחים.
בשם המאבק בקורונה נדרשו אזרחי ישראל להקריב דברים רבים: את חופש התנועה שלהם, את הבריאות הנפשית שלהם, את הבריאות הפיסית שלהם מנסיבות שאינן קשורות לנגיף, את שלומם ובטיחותם של ילדים ובני נוער ושל זקנים, וגם חלק ניכר מזכויות האזרח שלהם, בפרט ככל שהדבר נוגע לשמירה על פרטיותם.
בחסות הקורונה, הותר למשטרה לבקש מחברות סלולרי פרטי מיקום של אזרחים ללא צורך בצווי בית משפט, השב"כ קיבל אישור להפעיל את כלי הריגול המשוכללים שלו נגד אזרחים ישראלים שאינם חשודים בדבר, ואפילו חברת הריגול הפרטית, NSO, הוזמנה להפעיל את כליה המשוכללים נגד אזרחי ישראל. אבל המפלצת, כפי שהיה צפוי, אינה יודעת שובע. ברגע שמאכילים אותה, התיאבון שלה רק גובר והיא רוצה עוד. ובימים האחרונים קיבלנו עדויות מפחידות לכמה הרעב שלה מסוכן, עד כמה הוא מסוכן לנו.
ראשית, מגיעה יוזמה לגייס את השב"כ לסייע למשרד הבריאות במשימות נוספות להתמודדות עם התפשטות הקורונה. מטרת השימוש באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ, שלא ברור עדיין מהם וכיצד יפעלו, היא כדי לנסות לאפשר לציבור רחב יותר לחזור לעבודה ושגרה מסוימת. על פי הערכות השימוש שיעשה באמצעים הוא ניטור של אזורים שבהם יש כמות גדולה יותר של חולים ומבודדים, על מנת לא להטיל סגר גורף על ערים ושכונות שלמות. כלומר, מה שהחל כאישור נקודתי ומוגבל בזמן שהועבר בחופזה בטענה של מצב חירום, מיועד עתה להפוך לכלי בשימוש לתקופת זמן ארוכה יותר כחלק מניהול שוטף של המצב.
שנית, לפי דיווחים, ביום שישי עלתה לדיון בממשלה החלטה לחייב את כל האזרחים להתקין ולהשתמש באפליקציית המגן של משרד הבריאות. החלטה בנושא, שבכל מקרה דורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה, לא התקבלה, אך עצם היוזמה לחייב את כל תושבי ישראל בהתקנת האפליקציה מדאיגה. האפליקציה, כפי שהיא פועלת כיום, מגינה על הפרטיות בצורה סבירה ולא משתפת מידע אישי של המשתמשים עם גורמים אחרים. אפליקציות אפשר לעדכן, ואם תהיה חובה של כל האזרחים להשתמש בה (שאגב, יהיה קשה עד בלתי-אפשר לאכוף), הרצון להרחיב את יכולותיה ולמנף אותה לשימושים אחרים בוודאי יגדל.
בסוף השבוע התבשרנו על יוזמה נוספת, חיוב כל עסק לנהל באופן ממוחשב רשימה מקיפה ומפורטת של כל המבקרים במקום. לפי הצעה לתיקון תקנות שעת חירום וצו בריאות העם, רשימה זו תכלול את "שמות הלקוחות והספקים השוהים במקום העבודה וזמני שהייתם", דיווח על תשאול ומדידת החום שבוצעה להם בכניסה למקום העסק, ו"דיווח על מי שלא הותר כניסתו למקום העבודה בעקבות תשאול או מדידת חום".
אמנם בסופו של דבר אושרו תקנות מרוככות יותר, שמחייבות רק רישום של מספר הלקוחות והספקים, מספר התשאולים ומספר האנשים שכניסתם לא הותרה, אך לא הובררו לציבור הסיבות לשינוי, ואין שום ודאות שבאחד הסבבים הבאים לא תשונה ההוראה ותותאם לדרישה המקורית.
מעבר לקושי הבלתי סביר שיושת במקרה שכזה על עסקים קטנים שגם ככה ספגו מכה אנושה בשבועות האחרונים (אני לא רואה איך, למשל, זוג המבוגרים החביבים מחנות כלי הבניין השכונתית שלי, שבקושי מסתדרים עם תשלום בכרטיס אשראי, מצליחים להקים ולהפעיל מערכת לרישום ממוחשב, לא כל שכן לעשות בזמן קצר), הפעלת חובה מסוג זה תיצור פתח מסוכן לגניבת לדליפת מידע רגיש (באורח לא מפתיע, התקנות לא מפרטות איך יישמר המידע), ובסיס למערך ריגול נרחב נגד אזרחים. עכשיו דורשות התקנות רק לתעד, מי יכול להתחייב שבשלב הבא לא יוחלט לבקש גם מהעסקים להזין את התיעוד באופן שוטף למאגר ממשלתי. בשם המלחמה בקורונה, כמובן.
ייתכן שאף אחת מיוזמות אלו לא תיושם בסופו של דבר, אבל כולן יוזמות אמיתיות שקודמו ברצינות בצורה זו או אחרת, שתיים מהן אף נפרשו במסמכים רשמיים של מדינת ישראל, כלומר היו הרבה יותר מרעיון חולף. כל אחת מהן לבדה תהווה פגיעה משמעותית בחירות ובזכויות שלנו, ויישומן ביחד מקרב את ישראל משמעותית להפיכתה למדינת משטרה לא-דמוקרטית (וגם כך, עם ראש ממשלה וממשלה שמכהנים כבר יותר משנה מבלי שהצליחו לקבל את אמון הציבור, אנחנו מתנדנדים על הסף). ואפשר להיות בטוחים שכמו שהשימוש בשב"כ ופטירת המשטרה מהצורך לבקש צו בית משפט כדי לקבל מיקום אזרחים לא היו המילה האחרונה, אם יואשרו ויוטמעו היוזמות האלו יגיעו לאחריהן מהלכים קיצוניים יותר, דרקוניים יותר, ומסוכנים יותר.
המדינה מקדמת את כל הצעדים האלו תחת המנטרה של בלימת הקורונה, הצלת חיים, ניצוח המחלה, השמדת המגיפה. אבל הנה נקודה שלא זוכה לתשומת לב מספקת: פרט לצעדים קיצוניים בסדר גודל בלתי אפשרי (הכנסת כל התושבים להסגר ובידוד מלאים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לתקופה של שבועות רבים, ואחריהם סגירה מוחלטת של גבולות המדינה), אין שום דרך להדביר לחלוטין את הנגיף בקרב האזרחים. המאמצים שננקטים להאטת קצב ההתפשטות והשטחת העקומה? הם לא נועדו למנוע מקרי מוות מקורונה אלא רק לפזר אותם לאורך תקופה ארוכה יותר, למנוע מצב שבו זינוק משמעותי במספר החולים הקשים והמונשמים מכריע את מערכת הבריאות ומונע טיפול בחולים ונפגעים אחרים שמגיעים לבתי החולים או בחולי קורונה עצמם.
הסגר והאמצעים השונים לא נועדו לבלום לחלוטין את התפשטות המגיפה, וממילא לא יכולים לעשות את זה, רק להאט אותה ולספק למערכת הבריאות זמן חיוני על מנת להכין את עצמה באמצעות הגדלת מספר המיטות ומכונות ההנשמה ושכלול דרכי הטיפול. זו אבחנה חשובה, כי המשמעות היא שאין כאן עניין של זבנג וגמרנו, זה לא כמה שבועות של מאמץ מרוכז שבסופו חזרה לשגרה. זו שגרת חיים חדשה, כזו שתלווה אותנו חודשים רבים, אולי שנים, עד למציאת חיסון או תרופה יעילה. דמותה של שגרה זו מעוצבת בימים אלו ממש.
כפי שזה נראה כרגע, בממשלה מבקשים ליצור שגרה שמושתת על מעקב וניטור קבועים, הן מלמעלה על ידי הארגונים החשאיים והן מהשטח של האזרחים זה את זה. לכך מלווים מאמצים ניכרים ליצור אווירת פחד, חשש ואי-ודאות קבועים כתוצאה מהקבלת החלטות ברגע האחרון, ששוברים את יכולת העמידה של הציבור והוכפים אותו נוח יותר לשליטה ומניפולציה.
בחסות הרצון שלא לוותר בשום אופן על השלטון, במסגרת המאמצים של ראש הממשלה לעשות כל שניתן על מנת להתמודד עם כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדו (את פתיחת משפטו הוא כבר הצליח לדחות), איבדו שם למעלה את כל המעצורים, ועושים כל שביכולתם על מנת להגביל את המרחב והחופש של האזרחים, להקשות על חייהם גם במקומות שלא צריך, ליצור מערך מבלבל של כללים והגבלות, להקל מצד אחד ולהקשות מאחר. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לשמור כמה שיותר על שפיותנו, לצעוק ולהזכיר שגם בחסות מצב החירום - יש זכויות שאסור בתכלית האיסור לוותר עליהן.
קצרצרים
1) אמזון ממשיכה במאמצים להתעלל כמה שאפשר בעובדיה ולפגוע במאמצי ההתארגנות שלהם. בסוף השבוע, ניסתה החברה לסגור אירוע וירטואלי שבו מחו עובדים על תנאי העבודה במחסנים שלה, באמצעות מחיקת הזמנות לאירוע מלוחות השנה של העובדים. במקביל, שניים ממארגני האירוע פוטרו. מסיבות לא קשורות בכלל, כמובן.
2) ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, שנמצא בחזית המאבק בקורונה עם יוזמות נרחבות כמו מימון רחב למחקר חיסונים. הוא גם העריך בעבר שמגיפה כמו זו שאנו חובים כיום נמצאת לפתחנו. כעת הטרולים הדוחים וחסרי החיים שיושבים משועממים בבית החליטו שהוא חלק מקונספירציה ליצור ולהפיץ את נגיף הקורונה, ומנסים להפוך את החיים שלו לגיהנום. לבן אדם הון אישי של יותר מ-100 מיליארד דולר, אז שיהיה להם בהצלחה.
3 תגובות לכתיבת תגובה