מהפיכת הכלבויניקים - מתכוננים לעולם העבודה החדש חדש

עבור צעירים בני 30 עד 32, המשבר של 2008 התחיל - וברובו הסתיים - בזמן השירות הצבאי. מי שגילם עוד לא 30 היו כנראה בתיכון בזמן המשבר הקודם. את שנות התעסוקה מאז העברנו בשוק שפע - בו מספר עבודות גדול מתחרה על מספר עובדים מיומן קטן מדי. כעת יצטרך דור שלם של מועסקים בישראל להתרגל למציאות כלכלית חדשה שבה המוני אנשים מתחרים על מעט משרות.

אחרי שנים של תחרות על ״טאלנטים״, ״הד-האנטינג״ ו״מיתוג מעסיק״, של משרדי ענק נוצצים ותנאים מפליגים, אי היציבות הכלכלית ואחוזי האבטלה הגבוהים יובילו כעת שלראשונה מזה זמן רב, השוק יהיה מוטה מעסיקים, ולא מוטה עובדים.

מעסיקים רבים כבר מדווחים על שינוי בהלך הרוח בחברות שלהם; עם שמיטת הביטחון התעסוקתי, ויציאת כל כך הרבה אנשים לחל״ת ולאבטלה, גם העובדים הצעירים נאחזים - באופן אינסטינקטיבי - במשרות שלהם. וייתכן שבכך הגאווה התעסוקתית הידועה לשמצה של המילניאלס - להחליף עבודה כל שנה-שנתיים - חלפה מן העולם.

זה זמן טוב להיערך, אבל אף אחד לא יודע למה

באנגליה, כך העלה סקר שערכנו שם השבוע, 62% מהצעירים חוששים מאבטלה אחרי קורונה, לעומת 26% שחששו מכך בשבוע שקדם לכך. 7 מתוך כל 10 צעירים שם חוששים שלא יוכלו למצוא עבודה אחרי המשבר.

כבר שנים שאנחנו נערכים ל״עולם העבודה החדש״, וכעת נראה שהטיוטה הזו עשויה להיזרק לפח מבלי שאי פעם התממשה. עולם העבודה החדש מת; יחי עולם העבודה החדש -חדש.

בסין מעל 81% מהאוכלוסיה ניצלה את זמן הבידוד כדי ללמוד כישורים חדשים באינטרנט, אך איזה כישורים כדאי ללמוד? קשה היום, יותר מתמיד, לחזות לאיזה שוק עבודה צריך להיערך. איזה משרות יהיו בביקוש? איזה תעשיות ישרדו? ואיזה חברות? כמה מאיתנו, שהתרגלו להיות שכירים, יצטרכו להתפרנס משך תקופה ארוכה כעצמאים? נראה שבשלב זה למעט רפואה לא נותרו הרבה מקצועות ששומרים על העוסקים בהם חסינים מהמשבר.

אז איך נערכים? ישנה מידת מה של ודאות בכך שמעסיקים צפויים לגייס פחות אנשים לבצע את אותן העבודות. לא מסוכן להעריך שהדבר יעלה את הביקוש לאינטרדיציפלינריות: בהחלטה את מי לחתוך ואת מי להשאיר הנטייה תהיה לאלה האוחזים במספר רב יותר של מיומנויות. שהגמישות שלהם - והיכולת לקחת משימות בזמן של חוסר ודאות - גבוהה יותר. כל עובד ועובדת המעוניינים בשרידות תעסוקתית גבוהה יצטרכו לדעת לבצע, במידה מסוימת, גם את העבודה של הבוסית או של הקולגה. בחברות מסוימות, אפשר להעריך, יצפו מעובדים לתפקד כמחלקה שלמה של אדם אחד.

מקומות עבודה יחפשו אנשים רב תחומיים, כאלה שמצוינים בתחום אחד, אבל גם טובים מאוד במגוון של תחומים נוספים. עובדים שהיו נורא ממוקדים בלהפוך למומחים לדבר אחד - עלולים לגלות אחרי הקורונה שיש ירידה בביקוש למומחיות שלהם, או אפילו שהתעשייה כולה בה פועלים חטפה זעזוע קשה במעבר לעולם העבודה המתחדש. שיש, פתאום, דרישה לסוג חדש של עובדים: כלבויניקים. כאלה שיכולים לעשות יותר - בפחות.

לצד זאת, לאור חוסר היציבות המתמשכת הצפויה, כדי להבטיח אפשרויות השתכרות גם בזמנים של צמצומים ובתקופה שבין עבודות, רבים יאלצו לפרנס את עצמם כפרילאנסרים לתקופות ארוכות יותר ויותר. התחמשות מקדימה במגוון רחב של כישורים אינטרנטיים תסייע גם בזה וגם בזה.

אין מנוס, לדעתי, מהשינוי הזה: עם הדיגיטציה המואצת שעוברות עכשיו חברות בכל העולם - והמעבר החד לשימוש בכלי פרודקטיביות דיגיטלית - חברות ילמדו שהדבר אפשרי. שאם עובדים יעיל יותר ודיגיטלי יותר, עובד אחד יכול לעשות עבודה של כמה. לבעלי עסקים, לא תהיה דרך חזרה מהתובנה הזו.

הכותב הוא מנכ״ל ומייסד ג׳ולט, סטארטאפ המציע לימודים קצרים ואפקטיביים במגוון תחומים