צילום: ורד פיצ׳רסקי
בית המשפט דחה על הסף את בקשת ביג ומגה אור לצו מניעה נגד מכירת ישפרו
שתי החברות ביקשו למנוע את מכירת חברת המרכזים המסחריים לכידן דהרי וירון אדיב. בית במשפט דחה את הבקשה וקבע כי "החשש האמיתי של מגה אור וביג הוא שהן הפרו את ההסכם ולא הנתבעת"
חברות הנדל"ן המניב, ביג ומגה אור, ספגו מכה בבית המשפט המחוזי בת"א, שדחה על הסף את בקשתן לצו מניעה במעמד צד אחד נגד מכירת ישפרו לכידן דהרי וירון אדיב. השופטת יהודית שבח הבינה למה מוגשת הבקשה באמת, ורמזה זאת בהחלטתה: "נראה כי החשש האמיתי של המבקשות הוא טענת המשיבות כי הן (המבקשות, ג"ח) הפרו את ההסכם, ולאו דווקא ההתקשרות עם דהרי ואדיב".
קראו עוד בכלכליסט
השופטת הורתה לביג ומגה אור להודיע תוך חמישה ימים אם הן עומדות על בקשתן לקיים דיון בין שני הצדדים בבקשה לצו מניעה. בכך יותר מרמזה על הסיכויים הקלושים של ביג ומגה אור במאבק המשפטי שיזמו.
ישפרו היא חברת מרכזים מסחריים שנמצאת בבעלות נכסים ובניין, שבשליטת אדוארדו אלשטיין. התנהלותו של אלשטיין כבעל השליטה באי.די.בי היא במקרים רבים מוזרה ובמקרים אחרים על גבול האפורה מבחינת כללי ממשל תאגידי, אבל במקרה של מכירת ישפרו, ההתנהלות של איש העסקים מארגנטינה תקינה לחלוטין על פניו ודווקא זו של צחי נחמיאס, בעל השליטה במגה אור וחי גאליס, מנכ"ל ביג, מעוררת חוסר נוחות.
נכסים ובניין קיימה הליך של שלושה חודשים למכירת ישפרו תמורת 900 מיליון שקל. בסופו של דבר נמכרה החברה ב־27 בינואר למגה אור, שהכניסה לעסקה את ביג, תמורת 855 מיליון שקל. לאחר ההודעה איימו דהרי ואדיב לתבוע את אלשטיין, בטענה שהציעו 872 מיליון שקל והוא העדיף את מגה אור.
מגה אור וביג הפקידו ביום החתימה פיקדון של 15 מיליון שקל לביצוע העסקה והיו אמורות להפקיד 40 מיליון שקל נוספים תוך חודשיים. ב־23 במרץ דיווחה מגה אור כי לאור משבר הקורונה נערכים דיונים בין הצדדים להיתכנות העסקה.
אלשטיין מצדו עמד על כך שמגה אור תפקיד את 40 מיליון השקלים הנוספים שאותם היא מחוייבת להפקיד, אבל אלה לא הופקדו. לאחר שחלף הדד ליין דרש אלשטיין ממגה אור להפקיד לאלתר את הסכום והאשים אותה בהפרת התחייבות. מגה אור חזרה על בקשתה להקפיא את המשא ומתן לשלושה חודשים עד להתבהרות המצב בעולם בעת משבר הקורונה, שהשפיע גם על המרכזים המסחריים.
"כלכליסט" דיווח בינתיים על מו"מ של אלשטיין למכור את ישפרו לדהרי ואדיב. במכתב ששיגרה מגה אור, באמצעות עו"ד יוסי בנקל, לנכסים ובניין ב־25 במרץ, ציינה מגה אור כי "ככל שיש בידי אלשטיין להתקדם בעסקה חלופית עם תנופורט או כל חברה אחרת, ללא יהיו למגה אור טענות בעניין".
אלשטיין חתם עם דהרי ואדיב ב־10 באפריל על מכירת ישפרו תמורת 800 מיליון שקל. את הפער של 55 מיליון שקל בין ההצעות הוא תבע ממגה אור. במכתב ששיגר באמצעות עוה"ד עופר צור וכפיר ידגר, העניק אלשטיין לנחמיאס הזדמנות להפקיד 40 מיליון שקל עד 20 באפריל ולחזור לעסקה המקורית.
נחמיאס החליט להתחכם ופנה לבית המשפט. הוא ביקש צו מניעה נגד עסקת דהרי ואדיב וצו הצהרתי לפיו הוא וביג לא הפרו את ההסכם, אלא נכסים ובניין היא שהפרה אותו לא בתום לב, וכי חל שינוי מהותי לרעה מההסכם המקורי. מגה אור וביג גם ביקשו להחיל את תנאי ההסכם עם דהרי ואדיב, עליהם, כלומר לקנות את ישפרו ב־800 מיליון שקל.
בתביעה נטען כי לא היה חדר מידע של ישפרו בידי נכסים ובניין ולא היתה דרך אחרת לגשת לחומר הנדרש, כך שלא ניתן היה לקיים בדיקות נאותות תוך 60 יום. עוד נטען כי בשל משבר הקורונה כמעט והופסקה כליל פעילות רשות מקרקעי ישראל ולא ניתן היה לקבל ממנה מסמכים נדרשים. לדברי נחמיאס, ב־22.3 נפגש עם אלשטיין וחזר על הצעתו להקפאת העסקה. אלשטיין שאל מה אם תהיה לו עסקה טובה יותר ונחמיאס השיב שלמרות שאינו חייב להסכים לכך לא ימנע זאת ממנו. את המכירה לדהרי ואדיב מכנה נחמיאס תרגיל חסר תום לב של אלשטיין, שנועד לתבוע ממנו את ההפרש בין העסקאות.