נגיף הקורונה הכניע את מדיניות חופש הביטוי של פייסבוק

בעבור מארק צוקרברג, חופש הביטוי תמיד היה אבן יסוד מרכזית בפייסבוק. "זה האידיאל שעליו נוסדה החברה", הוא אמר לעיתונאי סטיבן לוי בספרו Facebook: The inside Story (הספר, שעוקב אחרי פייסבוק מימיה במעונות בהרווארד ועד להפיכתה לאחת החברות השנויות במחלוקת בעולם, מספק הצצה מרתקת למאחורי הקלעים של הקמת החברה על סמך ראיונות עם כמעט כל הבכירים בעבר ובהווה).

האמונה של צוקרברג בחופש הביטוי היתה כל כך חזקה, שהיא הנחתה את פעולות פייסבוק גם במקרים שבהם דביקה באידאל זה הביאה לתוצאות הרסניות לדמוקרטיה עצמה. כמו בימים הגורליים שלפני בחירות 2016 בארה"ב, בהן היא סרבה לפעול נגד הפייק ניוז ברשת החברתית. "המידע השגוי נשאר בין השאר מכיוון שפייסבוק, מצוקרברג ומטה, האמינה בחופש הביטוי, אפילו כשאנשים לא אמרו את האמת", כותב לוי. "הוא החזיק בתפיסה נאיבית על הטוב של האנושות, וחשב שאנשים יוכלו להבין בעצמם מה אמת".

בפייסבוק, חופש הביטוי התכופף רק במקרים נדירים: גזענות בוטה (וגם שם הגבול היה די אפור), עירום (ולתקופה מסוימת, כולל תמונות הנקה), קריאה לאלימות וכמובן עבירה על החוק (אם כי במידת האפשר חסמה פייסבוק תוכן רק במדינה הרלוונטית ולא הסירה אותו לחלוטין). אפילו לפייק ניוז, עתה כשכל הנזק שלהן ברור וידוע לכל, יש מקום בפלטפורמה כשפייסבוק מסתפקת בצירוף אזהרה והורדת החשיפה בניוז פיד ("פייסבוק לא מעוניינת בקבלת החלטות על מה איכותי ומה לא, מה אמת או לא אמת. זה אזור מסוכן מאוד", אמר ללוי אנדרו אנקר, ראש תחום ניהול מוצר בפייסבוק לשעבר).

ותחת אידיאל זה, היה סוג אחד של חופש ביטוי שפייסבוק תמיד אפשרה לשגשג, שלמעשה הפך לאחד הכלים המזוהים ביותר עם הפלטפורמה והפך אותה לאחד הגופים המשפיעים בעולם, כזה שיכול לטלטל משטרים: מחאה. שימוש ברשת החברתית כאמצעי לארגון מחאות והפגנות הוא חלק מרכזי בחוויה של פייסבוק. קשה למצוא כיום אירוע מחאה משמעותי שלא נסמך על פייסבוק ככלי לחיבור בין המשתתפים ולהעברת מידע לעשרות אלפי, אפילו מאות אלפי, מפגינים.

הדוגמה הבולטת ביותר היא מחאות האביב הערבי, כשמוחים במדינות רבות השתמשו בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות ככלי מרכזי לארגון והעברת מידע בין מפגינים. ההשפעה של פייסבוק היתה כל כך מרכזית, שאף היו שתהו האם היא עצמה אחראית לאביב הערבי. וכיום, בישראל, מארגני מחאת הדגלים השחורים עושים כמובן שימוש בפייסבוק.

אבל כמו בהרבה מקרים, הפחד מהקורונה הצליח לשבור אפילו את פייסבוק, להכניע את אידיאל חופש הביטוי הנעלה שלה, שלא כפף ראש גם בפני הרס יסודות הדמוקרטיה. כי בשם המאבק במגיפה, החלה פייסבוק לחבל בפעולות מחאה, ובפרט מחאות בארה"ב שמוחות נגד הסגרים שמוטלים במדינות שונות שם.

בימים האחרונים נערכו בארה"ב עשרות הפגנות שקראו לממשלים המקומיים שם להקל את הסגר ולחזור לשגרה. ההפגנות אורגנו בחלקן על ידי קבוצות פייסבוק שונות, שמונות עשרות אלפי חברים, ושבאופן חשוד עושות שימוש בשפה זהה (בהקשר זה: בלוגר אבטחת המידע בריאן קרבס גילה קשר בין אתרי מחאה בנושא לארגוני זכויות נשק, וקבוצות רפובליקניות ושמרניות, אבל זו כבר סוגיה אחרת).

לדברי פייסבוק, היא מסירה פוסטים, קבוצות ואירועים שמקדמים מחאה נגד הסגר, אם היא סבורה שתנאי המחאה מנוגדים להוראות הממשל. במסגרת זו הסירה החברה תוכן שקשור להפגנות שתוכננו בקליפורניה, ניו ג'רסי ונברסקה. "אלא אם הממשל אוסר את האירוע, אנחנו נאפשר לארגן אותו בפייסבוק. מאותה הסיבה, אירועים שמפירים את הנחיות הממשלה בנוגע לריחוק חברתי ימחקו מפייסבוק", נמסר מהחברה לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל.

צוקרברג עצמו הסביר בראיון לתוכנית Good Morning America של רשת ABC, שהפגנות שמתעלמות מההנחיות שקולות למידע שגוי מזיק: "זה חשוב לאפשר לאנשים לדון על מדיניות, אז יש כאן קו. אני חושב שהרבה מהדברים השגויים שאנשים אומרים במקרה של מצב חירום רפואי יכולים להיות מידע שגוי מזיק".

אפשר להציג צידוקים רבים להחלטה זו, אך מה שבולט בה הוא שהיא סותרת כל כך הרבה מעקרונות היסוד וההחלטות הקודמות של פייסבוק בנושא. בעבר, תמיד כשהותקפה בנושא החלטותיה השונות סביב פייק ניוז ומידע מוטעה – כמו למשל ההחלטה הבעייתית לאפשר לפוליטיקאים לשקר בפייסבוק ללא השלכות כלשהן, אותה תרצה החברה באמירה "אנחנו לא רוצים לצנזר שיח פוליטי" – חזרה פייסבוק למנטרה הקבועה שהיא לא רוצה להיות הגורם שקובע מה אמת ומה שקר. בשם חופש הביטוי, היא אפשרה ומאפשרת לפייק ניוז הנבזי ביותר לשרוץ ברשת החברתית שלה ומסתפקת בהגבלת החשיפה שלו.

אבל, ככל שמדובר בקורונה, נראה שפייסבוק כן מרגישה בנוח לקבוע מה אמת ומה שקר, ולהסיר מהפלטפורמה את מה שהיא מצאה כשגוי (גם במקרים שבהם הדעות המקצועיות על כך חלוקות – יש לא מעט מומחים ומדינות שסבורים שסגר חריף ושיתוק הכלכלה אינם הדרך הנכונה להתמודד עם המגיפה). התפיסה הזו אינה עליונה, יש מקומות שבהם פייסבוק כן משמשת כצנזורית ובוררת עליונה בין האמת לשקר.

סוגיה בעייתית אחרת היא הסתמכות על כללי הממשל (ולא חוקי מדינה) בכל הנוגע לאיזה תוכן יופיע ברשת החברתית. לדברי פייסבוק, היא לא תאפשר ארגון הפגנות שמפירות את הנחיות הממשל. כלומר, פייסבוק נותנת למעשה לשלטונות את הכוח לקבוע אילו אירועי מחאה יוכלו להתקיים בפייסבוק ואילו לא. באבחת החלטה אחת, יכולה מדינה בארה"ב לקבוע שלאור מצב החירום וכדי להגן על בריאות הציבור אסורה התכנסות של יותר משני אנשים, גם לצורך הפגנה – ופייסבוק לפי המדיניות שהיא עצמה קבעה תענה ותסיר כל ניסיון לארגן הפגנה באותה מדינה. אם למדינות שעמדו במוקד מחאות האביב הערבי היה כוח כזה, ייתכן שמרבית המחאות לא היו מתרוממות. או, לפחות, לא מתרוממות בסיוע פייסבוק.

הקורונה סדקה את המחויבות ההיסטורית של פייסבוק לחופש הביטוי, גם בתנאים קיצוניים במיוחד, והדבר צפוי להכניס את החברה לגל חדש של עימותים עם דרגי הממשל הבכירים ביותר. "למה פייסבוק משתפת פעולה עם ממשלי המדינות במחיצת חופש הביטוי של אנשים", כתב דונלד טראמפ ג'וניור, הבן של, בטוויטר. "בלי קשר למה שאתם חושבים על סגרים או מחאה נגדם, זו פגיעה מצמררת ומטרידה בהנחיית הממשל בזכויות אנשים לפי התיקון הראשון לחוקה. מאוד מסוכן!"

יש, כואב לכתוב זאת, לא מעט היגיון בדבריו של ג'וניור. יש גם, אי אפשר להתעלם מכך, היגיון לא פחות בצעדים שנוקטת פייסבוק. אבל שאלה גדולה לא פחות היא האם עתה, כשפייסבוק הכירה היטב בסכנות שיש בהפצת מידע מסולף באמצעותה, בהשלכות שיכולות להיות לכך על חיי אדם ובריאותם, ובצורך להסיר מידע זה ובנחישות, תפעל החברה בנחישות נגד סוגים אחרים, מזיקים אף יותר, של מידע מוטעה.

מתנגדי חיסונים, למשל, משגשגים בפייסבוק בקבוצות עם עשרות אלפי חברים, והמידע השגוי והמסוכן שהפיצו אף נקשר למוות של ילדים. אולי כדאי שפייסבוק תשנה גישה שם, ותנקוט בצעדים אגרסיביים נגד קבוצות ופוסטים בנושא ותסיר אותם לחלוטין. זו סכנה לא פחותה לחיי אדם מהפרת הוראות ריחוק חברתי.

ומה עם מידע של מכחישי אקלים? כישלון במאבק במשבר האקלים יביא לתמותה בהיקף אדיר, בתרחיש הקיצוני ביותר אפילו להכחדת המין האנושי. בוודאי יש חשיבות עליונה בהסרת כל תוכן שפוגע במאבק זה, כל מחאה של מכחישי המשבר היא סכנה למין האנושי, לא פחות.

בבחירות 2016, פייק ניוז היה גורם מרכזי בבחירתו לנשיאות של דונלד טראמפ, אדם נטול כישורים מתאימים לתפקיד, שבורות קיצונית, אגו אדיר ממדים ושנאה למדע, לאנשי מקצוע ולכל מי שלא מלקק את סוליות נעליו הפכו אותו לאדם הגרוע ביותר בניהול משבר היסטורי כמו זה הנוכחי. התמותה האדירה עד עתה בארה"ב? חלק ניכר ממנה הוא באשמת טראמפ, שהתעלם מהבעיה, הגיב בפיגור תוך שהוא מזלזל בעצות מומחים, וגם עתה מסרב להכיר בהיקף המשבר ולוחץ לנקיטה בצעדים נמהרים ומסוכנים. וזה עוד בלי שדיברנו על המדיניות האנטי-סביבתית הקיצונית שהוא מקדם, ושצפויה לפגוע בבריאותם של אמריקאים רבים תוך שהיא מסנדלת את המאמצים העולמיים למאבק במשבר האקלים. אולי פייסבוק צריכה גם להגביל את השקרים שהוא פולט על בסיס קבוע. בכל זאת, חיי אדם.

העמדה של פייסבוק, בעייתית ככל שתהיה, היתה לפחות אחידה וברורה. חומה בצורה. עתה, פותחת החברה סדק בחומה זו, ולא ברור האם תוכל לסגור אותו בחלוף המשבר או אפילו למנוע את התרחבותו. בכל הנוגע לקורונה פייסבוק החליטה שכן מתאים לה להיות הבוררת העליונה בין אמת לשקר. וכשזה המקרה, יהיה לה קשה מאוד להסתתר מאחורי הטיעונים הישנים בפעם הבאה שתותקף החברה בעקבות הפצה מאסיבית של שקרים מזיקים.

קצרצרים

 

1) ומצד שני: המאמצים של פייסבוק להלחם בהפצת מידע שגוי על המגיפה לוקים בחסר, ולפי בדיקה של ארגון NewsGuard פוסטים עם טענות שגויות כמו שוויטמין סי עוזר להלחם במחלה או שרשתות דור 5 מסייעות להפצתה זוכים לתפוצה רחבה, מבלי שהם זוכים אפילו לטיפול המינימלי של הצגת אזהרה כי מדובר בפייק ניוז. הבעיה כאן, כך נראה, היא לא מדיניות אלא חוסר הצלחה של החברה להשתלט על הפייק ניוז הרב בנושא, שמגיע ממקורות מבוזרים ומגוונים.

2) אמזון הספיקה כבר לפטר לפחות שלושה עובדים שארגנו פעולות מחאה נגד תנאי העבודה הירודים במחסני החברה לאור התפשטות הקורונה. עתה מגיעה תגובת הנגד: המועצה הלאומית ליחסי עבודה (NLRB) החלה לבדוק תלונות עובדים שלפיהן אמזון התנכלה להם בצורה לא-חוקית אחרי שהתטבאו בגנות תגובת החברה למגיפה. "הם לוחצים ומנסים לאיים עלינו כדי שלא נבצע שוב פעילות מסוג זה", טוענים העובדים. בהצלחה.