אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גואטה נגד כללי הסיוע לחברות שניסח ברקת: "רובן לא ייכללו במתווה" צילום: אוראל כהן

גואטה נגד כללי הסיוע לחברות שניסח ברקת: "רובן לא ייכללו במתווה"

יו''ר רשות לניירות ערך מתנגדת לכללים שהציב הממונה על רשות שוק ההון לסיוע לחברות במשק ודורשת התייעצות של כל הרגולטורים הרלבנטיים לצורך קבלת החלטה משותפת: "אין הצדקה להגביל את הגדרת 'תאגיד מזכה' לאגרות חוב המדורגות בדירוג A ומעלה"

21.04.2020, 18:57 | אדריאן פילוט

יו''ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה מתנגדת למתווה סיוע לחברות הגדולות במשק שהנפיקו אגרות חוב קונצרניות שגיבש משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון. לפי התוכנית של ברקת, המתנגד נחרצות לסיוע כוללני לכלל החברות (חרבות למתן יד להסדרי חוב ותספורות), רק חברות שעומדות בקריטריונים ברורים וקפדניים המעידים על סולבנטיות מובהקת יהיו זכאיות להשתתף בה.

קראו עוד בכלכליסט

ברקת הציב קריטריונים של דירוג A לפחות, מרווח בין אג"ח הקונצרני ולבין האג"ח הממשלתי שלא עולה על 10%, ללא עבר של ביצוע תספורות וללא הער תשל עסק חי, כאשר אגרות חוב עם תשואה דו-ספרתית –ביום של הפעלת התוכנית - מחוץ לתוכנית. התוכנית קובעת עוד כי החברה לא תקבל דחיית תשלומים אלא "תרכוש" זמן תמורת כסף למשקיעים ועמיתים: שינוי לוח סילוקין תמורת פיצוי –ללא תספורת. אחרי שנבדק שרק חברות סולבנטיות נכנסות למשחק, הם מנפיקות סדרה חדשה עם לוח סילוקין ארוך יותר, ואז נכנס בנק ישראל וירכוש 10%-20% מאותה סדרה- לא באופן ישיר, אלא מהמוסדיים שרכשו את אותה סדרה. מטרת המהלך הוא שהבנק המרכזי גם יספק נזילות לחברות וגם למוסדיים ולעמיתים (המוסדי מקבל במקום 10% במזומן מערך הסדרה). עוד כלל חשוב: התוכנית הינה וולונטארית, קרי, אין חובה או דרישה לאף גוף מוסדי לרכוש אג"ח קונצרניות מאף סדרה "מחודשת".

אלא שכבר עם פרסום התוכנית התברר כי גואטה מתנגדת לתוכנית של ברקת והיום היא מפרסמת את המכתב ששיגרה לברקת עם הביקורות שלה. "בפתח הדברים אשוב ואדגיש את החשיבות שאני רואה בשיתוף פעולה הדוק בין הרגולטורים בתקופת המשבר - רק כך נוכל להבטיח את טובת הציבור בכללותו" כותבת גואטה בפתח דבריה תוך רמיזה גסה כי לא היה שת"פ כזה במתווה של ברקת.  עוד טוענת יו''ר הרשות כי " יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של הרגולטורים הפיננסיים (רשות שוק ההון, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך) במסגרתה יוצג מתווה שלם והוליסטי שיתייחס לסוגיית דחיית הפירעונות במקרים המתאימים, חלף קידום מתווים נפרדים וחלקיי"

לגופו של עניין, גואטה יוצאת נגד הקריטריונים שקבע ברקת וכותבת: "תנאי הסף המוגדרים במתווה שפורסם מייצרים תוצאה לפיה הרוב המכריע של התאגידים המדווחים אשר עשויים להזדקק למתווה לא יכללו במסגרתו, אף שחלקם סולבנטיים ובצוק העתים זקוקים לפתרון תזרימי. יש לציין בהקשר זה כי לכל מתווה המוצע על ידי רגולטור עשויה להיות השפעה על התנהגות הגופים המוסדיים בבואם לקבל החלטות השקעה והצבעה ביחס לכלל השוק ובפרט ביחס לתאגידים שלא נכנסים למתווה. אין הצדקה להגביל את הגדרת "תאגיד מזכה", כפי שהוגדרה בדוגמה, רק לאגרות חוב המדורגות בדירוג A ומעלה", מציינת גואטה.

נקודה מעניינת שבה המחלוקת בין הרגולטורים מגיע לשיאו היא לגבי בעל שליטה שמבקש סיוע עבור חברה א' כאשר בחברה ב' הוא אכן כבר נכנס להסדר חוב לרבות תספורת. גואטה מבקשת שכל בעלי שליטה יבחן לפי החברה עצמה ולא על ידי חברה קשורה, כמו כן, היא מבקשת להפחית את תקופת השנים לבדיקת הסדר חוב בעבר לשנים בודדות. לכלכיסט נודע כי ברקת מתנגד נחרצות להצעה הזו.  אם לא די בכך, גואטה מתיחה ביקורת על מתווה ברקת גם ברמה הקונספטואלית:" אין זה מקומם של הרגולטורים להכתיב את אופן הפיצוי, אלא יש להותיר בידי הצדדים לנהל משא ומתן על גובה הפיצוי ומהותו". נגיד בנק ישראל אמיר ירון טרם התיייחס לתוכנית המוצעת.

משה ברקת וענת גואטה, צילום: אוראל כהן משה ברקת וענת גואטה | צילום: אוראל כהן משה ברקת וענת גואטה, צילום: אוראל כהן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות