עשה ואל תעשה - בעת מעצר בחו"ל

 מוגש מטעם DUN'S 100

לא אחת אנו נתקלים בכלי התקשורת, במקרים בהם אזרח ישראלי, מוצא עצמו עצור במדינה זרה, בחשד לביצוע עבירה.

על פי נתוני משרד החוץ, בסוף 2019 היו 628 ישראלים עצורים או כלואים בבתי כלא ברחבי העולם, מתוכם כ-168 ישראלים היו כלואים בארצות הברית, כ-66 ישראלים היו כלואים או עצורים ברוסיה, מרביתם במוסקבה, ו-41 ישראלים היו עצורים או כלואים באוקראינה.

אדם יכול למצוא עצמו במעצר ותחת הליכים משפטיים במדינה זרה, גם אם בפועל לא ביצע בה כל פשע או עבירה.

רשויות החוק המודעות לריבוי הנוסעים בעולם כיום לא מהססות להשתמש בסמכותן ובכוחן להפיץ צווי מעצר באמצעות אירגוני שיטור בעולם דוגמת האינטרפול האירגון הבינלאומי לשיטור פלילי) יורופול, אמריפול.

בעניין זה יש לציין, כי אדם החושש, כי קיים כנגדו צו מעצר בינלאומי יכול לפנות בטרם נסיעתו ל-CCF, שהינו גוף עצמאי הממונה על עיבוד הנתונים האישיים באינטרפול, ולבקש לדעת, באם הינו מבוקש, ובאם כן, ניתן להגיש בקשה לביטול צו המעצר הבינלאומי.

ל-CCF קיימת סמכות להכריע בעתירות משפטיות המוגשות על ידי חשודים המבקשים את ביטולן של "הודעות אדומות" (Red Notice) שהוצאו על שמם, ועניינן הכרזה בינלאומית עליהם כמבוקשים למעצר ולהסגרה (צו מעצר בינלאומי).

כמי שמשמש כיו"ר ועדת הסגרה ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, וכמי שייצג ישראלים רבים בחו"ל, אסקור במאמר זה את כללי הברזל שעל כל אדם שנעצר בחו"ל "לאמץ", וזאת על מנת למנוע המשך מעצר בלתי מוצדק.

עו"ד ניר יסלוביץ | קרדיט: יח"צ

אין ספק שמעצר במדינה זרה, הינו קשה למדיי, וזאת הן לעצור והן לבני משפחתו, ומלבד תחושת חוסר האונים, מתווסף רכיב נוסף של חוסר וודאות והיכרות עם זכויות העציר, מחסום השפה, תחושת בידוד וחוסר הידיעה, במי אתם יכולים לבטוח, ועוד גורמים רבים שרק מקשים על עצם המעצר.

ברגעים הראשונים של המעצר יש לעמוד על כך, שתימסר הודעה מידית הן למוקד המצב של משרד החוץ (02-5303155), והן לבן משפחה הקרוב לעצור.

יובהר, כי הדבר האחרון שישראלי צריך לצפות לו כשהוא נעצר בחו"ל זה סיוע משפטי ממוסד מטעם מדינת ישראל. המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים אינה מקבלת על עצמה כל אחריות על שיטות משפטיות בחו"ל. לכן, רוב האנשים במצב כזה הם בודדים וחשופים מאוד. מלבד עורך הדין הישראלי, אין להם אף אחד.

בשום פנים ואופן אין להסכים להיחקר, מבלי שיש בחדר החקירות מתורגמן לעברית, וכך גם אין לנהל שיחת חולין עם החוקר, בעוד כל שיחה תמימה, שנראית כשיחה בלתי רשמית, תתועד לאחר מכן באופן מידי, על ידי החוקר מה שיכול להפליל בנקל את הנחקר.

לפיכך יש לשמור על זכות השתיקה, עד לקבלת ייעוץ בטרם החקירה, על ידי עורך דין.

לעיתים רשויות החקירה מציעות לנחקר לקבל עו"ד מקומי שימונה על ידי המדינה. אין להסכים לכך בשום פנים ואופן, וקיימת עדיפות לקבלת ייצוג מטעם עורך דין הנשכר על ידי המשפחה של העצור.

ישראלי שנעצר במדינה זרה, מוטב לו לשכור עורך דין מנוסה, שייצג את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר וידאג לצרכיו המשפטיים והאחרים של העצור לרבות דאגה יומיומית לשלומו של העצור ולשמירה על קשר הדוק עם העצור.

במקרים רבים בשל לחץ הזמן וקשיי השפה וההבנה של התרבות המקומית, והמצב המשפטי באותה מדינה, כדאי מאוד לפנות לעורך דין ישראלי, בעל ניסיון בטיפול בישראלים שנעצרו בחו״ל ו/או בצווי מעצר בינלאומיים/ הסגרה /אינטרפול וכדומה.

התקשורת עם עורך הדין הישראלי, האמון, הביטחון בו בהחלטותיו במעשיו וביכולותיו, כמו גם, הקשר התרבותי והלשוני יש בו כדי לשנות את תמונת המצב בו נמצא העצור מתחושה של חוסר אונים, להובלה לחוף מבטחים.

עורך דין ישראלי מנוסה בתחום הפלילי ובטיפול בישראלים שהסתבכו בחו״ל, כדוגמת משרדי יסייע גם בקיום שיתוף פעולה עם מציאת עורך דין מקומי, לרבות קשר הדוק עם גורמי התביעה/החקירה המקומיים, לשם קבלת תמונה מלאה על החקירה ועל המתרחש במסגרתה.

השילוב של קבלת ייצוג הן של עורך דין מקומי, והן של עורך דין ישראלי, יאפשר לעצור לקבל את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר והמהיר ביותר, בעוד העצור יוכל להבין באופן מיטבי, לא רק את הזכויות המוקנות לו, אלא גם בדיוק מה עליו לומר בחקירה, וזאת בהתבסס על בסיס נתונים רחב שנמסר לעורך הדין על ידי העצור, בטרם מתן הייעוץ.

כמובן, שבלא מעט מדינות קיימות לעורך הדין הזכות להיות נוכח בחקירה, ולוודא היטב, כי החקירה מנוהלת באופן הגון כלפי הנחקר ואין ספק שנוכחות של עורך דין ישראלי בתוך חדרי החקירות הינה מועילה ביותר ומשרה תחושת ביטחון לנחקר.

המטרה בחקירה היא לא להסתיר את האמת מפני החוקרים, אלא ליצור קרב מוחות הוגן, כך שזכויות החשוד יישמרו.

בחלק ממדינות אירופה זכות החשוד לחקירה הוגנת, כוללת גם זכות שלא קיימת בישראל - החשוד יכול לדרוש מהחוקרים לבצע פעולות חקירה ספציפיות, כמו עריכת מסדר זיהוי. בגישה זו, קיים קונפליקט מובנה, שכן הרשות החוקרת מכוונת לחפש ראיות להרשעה ולא לזיכוי, לכן, לכאורה לא הגיוני לתת לחשוד להחליט אילו פעולות חקירה יש לבצע. ואולם, באירופה החליטו שההליך יהיה הוגן אם לחשוד תהיה אפשרות להביא ראיות מזכות, ולכן הוא יכול לדרוש ביצוע של פעולות מסוימות.

באשר לחקירה עצמה, קיימת עדיפות כמובן ששפת החקירה תהיה בשפת האם של הנחקר, גם אם הנחקר מדבר את השפה המקומית.

יש לכך כמה יתרונות. האפשרות של הנחקר לחשוב על התשובה בזמן שמתרגמים לו את השאלה. יתרון נוסף, הוא היכולת להבין היטב מה שמייחסים לעצור, לרבות את המינוחים המשפטיים.

כך גם אין, לחתום על ההצהרה המוצגת לעצור בסיום חקירתו, מבלי שעורך דין קרא את ההצהרה ואישר לעצור לחתום עליה, וזאת בשים לב לכך, שלאחר החקירה, לא תהיה כל הזדמנות ל"מקצה שיפורים" של מה שנכתב בהצהרה הניתנת לחוקר.

יודגש, כי בשונה מהארץ בלא מעט מדינות באירופה, יש לחשוד זכות לקבל עותק מהחקירה ויש לעמוד על האפשרות לקבל עותק מהחקירה, מה שיאפשר לחשוד לשנן היטב מה שנאמר בחקירתו הראשונית, על מנת למנוע סתירות מיותרות, בחקירות שיעשו בהמשך הדרך, לעיתים זמן רב לאחר החקירה הראשונה.

באשר לאופן ההתנהלות בחקירה, כיאה באירופה אין זה מועיל ו/או מוסיף "נקודות" לנחקר, לשוחח עם החוקרים בצעקות ו/או בבוטות. יש לנהל את החקירה באופן מכובד, בעוד דווקא שמירה על שלוות הנפש של הנחקר, יש בה להוביל לסיום החקירה, באופן מהיר וממצה.

יודגש, כי לא אחת פנייה מיידית של העורך דין הישראלי, לתובע האחראי על ניהול החקירה, מובילה הן לקבלת פרטים חיוניים ומהותיים שיש בהם בכדי לסייע במתן ייעוץ מקצועי ללקוח, והן אף להובלת אפשרות של שחרור מהיר ממעצר.

מאת עו"ד ניר יסלוביץ, מייסד ובעלים