אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כיתה מקוונת, קטינים וקורונה - העוד יש מקום לפרטיות? צילום: ענבל פלדמן

דעה

כיתה מקוונת, קטינים וקורונה - העוד יש מקום לפרטיות?

מגפת הקורונה כפתה על תלמידי העולם וישראל מעבר מהיר ללמידה מקוונת וחשפה שלושה כשלים מרכזיים. כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכות התלמידים לפרטיות, על הממשלה לפעול מהר וביעילות

24.04.2020, 08:07 | עו"ד ליהי פלדמן
בעשור האחרון אנו עדים לתחילת צמיחתו של שוק מוצרי הטכנולוגיה החינוכית (EdTech) שבמשך שנים רבות כמעט לא היה קיים, ואילו מתחילת העשור הנוכחי כבר עומד על קצב גידול שנתי של כ-11%. השקעות הון סיכון בעולם בתחום צמחו מ-2 מיליארד דולר ב-2014, ל-8 מיליארד דולר ב-2018, ועוד צומחים.

קראו עוד בכלכליסט

עם זאת, במוסדות החינוך בישראל טרם התחולל שינוי רוחבי בשיטות ההוראה, באמצעי הלמידה או במנגנוני המדידה וההערכה הנהוגים, על אף מאמציו הרבים של מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך בקידום הפדגוגיה החדשה.

וכך ביום 12.3.2020 נאלץ משרד החינוך להודיע על סגירה לאלתר של מוסדות החינוך כחלק מהצעדים להילחם בנגיף הקורונה המשתולל בעולם, ולשלוח כמעט 2 מיליון תלמידים הביתה. כמיליארד וחצי לומדים ברחבי העולם. עידן הלמידה מרחוק נכפה על המערכת במלאו עוצמתו, כמעט ללא התראה מראש.

התוצאה היתה מעין כאוס טכנו-פדגוגי, אשר מתוכו נדרשו המורים לייצר מערכות לימודים חדשניות. בעת הזו, גם מי שהגדירו עצמם כ"טכנופובים" נאלצו להתמודד עם האופציות הרבות הגלומות בעולם הניו-מדיה, ונוצרה כאן הזדמנות משמעותית ליצירת שינוי.

אך שינוי זה יוצר גם חשש ממשי לפגיעה בזכותם של התלמידים להגנה על פרטיותם בעולם המקוון. ברגע אחד, מאות אלפי תלמידים הפכו להיות נושאי מידע, וכל פעולה שלהם במערכות הלמידה החדשות משאירה טביעת אצבע דיגיטלית. אנו בעידן שבו אדם ממוצע מייצר 1.7 מגהבייט מידע בשנייה - האם מידע זה מוגן? מחקר משנת 2019 מצביע על כך כי שבעה מכל עשרה אמריקאים מרגיש שהמידע האישי שלו ברשת היום פחות מוגן משהיה בעבר. ומה דין המידע, כאשר בקטינים עסקינן?

למידה מקוונת. חייבים לשמור על הזכות לפרטיות למידה מקוונת. חייבים לשמור על הזכות לפרטיות למידה מקוונת. חייבים לשמור על הזכות לפרטיות

עיון בתשתית החוקית הקיימת כיום בישראל מצביע על מספר כשלים שראוי להסדירם:

א. חקיקה כללית - הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות שנחקק עוד בשנת 1981, הרבה לפני מהפכת המידע. החוק אמנם תוקן מספר פעמים, אך לא נעשתה בו רוויזיה משמעותית עד היום. במהלך העשורים האחרונים התקיימו ועדות שמטרתן עדכון מדיניות הפרטיות הלאומית, הוקמה רשות להגנת הפרטיות, ואף נעשה נסיון של גורמים בשוק הפרטי לייצר טיוטת חקיקה מעודכנת. הגיע הזמן שהממשלה, לכשתקום, תיתן עדיפות לתחום זה, מתוך הכרה בצורך עבור שוק הטכנולוגיות ומערכת החינוך ולרווחת דור העתיד.

ב. חקיקה ייעודית להגנה על קטינים - דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא הגנת פרטיות במאגרי מידע, קובע כי מצב החקיקה בישראל בכל הנוגע להגנה על קטינים לוקה בחסר, דווקא במקום שבו נדרשת הגנת יתר, וזאת גם בהשוואה למצב החקיקה המתקדמת בתחום זה בעולם. נדרשת הסדרה ייעודית בתחום.

ג. מעמד ספקים חיצוניים - כפי שהתחדד בימים אלה, התשתית החינוכית הטכנולוגית נסמכת על ספקי תוכנה וחומרה חיצוניים. ההסדרים הקיימים כיום עם גופים אלה בכל הנוגע לחובת הגנה על המידע הנאגר על ידיהם אינם יעילים ואינם נאכפים. לדוגמה, התובענה הייצוגית שהוגשה לאחרונה נגד חברת Zoom בחשד להעברת מידע שלא כדין לצדדים שלישיים, לרבות פייסבוק, תוך חשיפה פוטנציאלית בן השאר של תלמידים. יש להסדיר באופן מיידי את מערכת היחסים המשפטית עם הספקים, לרבות מנגנון אכיפה.

ימי קורונה כבר הטילו עלינו גזירות קשות בתחום הפרטיות, בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות למעקב אחרי אזרחים. תחום החינוך לא חייב להיות חשוף גם הוא לפגיעה דומה.

משברים היו ויהיו. משבר הקורונה יחלוף מן העולם, השגרה תשוב גם אל מערכת החינוך והמורים ישובו אל תלמידיהם. אך אין לשוב לאחור. עלינו למנף את התהליכים שהמגיפה הנוכחית כפתה עלינו, ולהפיק מהם את המירב.

ליהי פלדמן היא עו"ד בעלת התמחות בתחומי המשפט והטכנולוגיה, בדגש על דיני פרטיות ואבטחת מידע, ועם חיבה מיוחדת לתחום החינוך

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות