אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אסטרטגיית היציאה: מי ישמור על הילדים הקטנים? צילום: חן גלילי

דעה

אסטרטגיית היציאה: מי ישמור על הילדים הקטנים?

התוכנית הממשלתית לחזרה הדרגתית לשגרה חייבת לכלול בתוכה גם התייחסות מפורטת לאוכלוסיית הילדים שהכי פגיעה לתאונות ביתיות

24.04.2020, 09:26 | אורלי סילבינגר

מגפת הקורונה מעמידה את כולנו בפני אתגרים חדשים ואנו נאלצים להתמודד עם המצב תוך כדי תנועה. כעת אנחנו עומדים בפני אתגר חדש: אסטרטגיית היציאה. הבחירה במילה אסטרטגיה היא לא מקרית, שכן במהלך המורכב הזה, חייבים תוכנית פעולה מדויקת להשגת יעדים ברורים. ברור לנו כי הקורונה הולכת להישאר בחיינו עוד חודשים רבים, לכן המטרה היא המשך החיים תוך משנה זהירות.

קראו עוד בכלכליסט

אסטרטגיה טובה חייבת לכלול היבטים שונים בדרך אל היעד שאותו היא מציבה, ולתת מענה לכלל השאלות. משרד החינוך כבר פועל מתוך ניסוי וטעייה, תוך כדי בחינת פתרונות שונים כדי לאפשר להורים לחזור לעבודה. זהו חלק חשוב בבניית האסטרטגיה, אבל שאלה חשובה נותרה פתוחה: מה קורה עם הילדים הקטנים יותר, אלו שעדיין אינם משויכים למשרד החינוך?

נכון להיום במדינת ישראל, משרד החינוך מספק מסגרות לילדים החל מגיל 3. הצעירים יותר נמצאים במסגרות פרטיות של גנים ומשפחתונים או במעונות יום תחת אחריות משרד הרווחה. עד כה, לא שמענו מאף גורם ממשלתי תוכנית ברורה לחלקם באסטרטגיית היציאה. הפתרון היחיד שהוצע הוא חיבור ילדים משלוש משפחות תחת השגחת מבוגר כלשהו באחד הבתים. זהו פתרון שלא לוקח בחשבון היבט של בטיחות הילדים.

מי ישמור על התינוקות והפעוטות?, צילום: שאטרסטוק מי ישמור על התינוקות והפעוטות? | צילום: שאטרסטוק מי ישמור על התינוקות והפעוטות?, צילום: שאטרסטוק

לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בין השנים 2010-2020, למעלה משליש (35%) מתאונות הילדים הקטלניות קרו בבית ובסביבתו. 74% מהילדים שנפגעו היו מתחת לגיל 4. לשם ההמחשה, בשנה החולפת (2019) מתו 41 ילדים כתוצאה מהיפגעות בבית ובסביבתו. 32 מהם היו תינוקות ופעוטות מתחת לגיל 4.

המשמעות היא שאותם ילדים שאין עבורם פתרון במסגרת אסטרטגיית היציאה, הם בדיוק הילדים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר בבית. הסכנות לתינוקות ולפעוטות אורבת בכל פינה בבית. הם בשלב התפתחותי שבו אין להם יכולת לתפוס סכנות ולהבין אותן. מבחינה פיזית גופם עדין ורגיש יותר, גם נפילה מגובה נמוך יחסית עלולה לסכן את חייהם, כל חפץ קטן בהישג יד עלול לגרום לחנק, והם עלולים לטבוע אפילו בדלי מים תמים למראה.

ילדים מתחת לגיל 4 דורשים השגחה צמודה ומרחב בטוח לפעול בתוכו. בלי שני אלמנטים אלו - הם עלולים להיפגע, להיפצע ואפילו לאבד את חייהם. ההשגחה על הקטנטנים משמעה תשומת לב מלאה ונוכחות מתמדת של מבוגר בטווח ראייה.

גם לעבוד וגם לשמור על הילדים

כל עוד ההורים נמצאים בבית במסגרת מדיניות הסגר וצמצום משק העבודה, הם יכולים להשגיח על ילדיהם ולדאוג לבטיחותם. כעת, כשמדיניות הסגר הופכת לאסטרטגיית יציאה, המצב משתנה. גם אם יתאפשר להורים לעבוד מהבית, הסיכוי שיוכלו לחזור לתפקוד מלא בעבודה וגם להשגיח כראוי על הקטנטנים הוא קלוש.

בסקר שערך ארגון בטרם בקרב 773 הורים, ענו 81% מהמשיבים כי להם אין סידור לילדים במידה ויצטרכו לחזור לעבודה. לצד זאת, המצב הכלכלי אינו מאפשר להורים לוותר על החזרה לעבודה, וגם למדינה יש אינטרס שהמשק ישוב לתפקד.

מי יכול לטפל בילדים? מדינת ישראל יצרה סטנדרטים ברורים לטיפול בילדים צעירים במסגרת חוק הפיקוח. זהו חוק שנולד בדם, מתוך הבנה שמסגרת טיפול לילדים צעירים חייבת לכלול אלמנטים שיבטיחו את שלומו, בריאותו ובטיחותו של הפעוט. במסגרת החוק יש התייחסות לסביבה בטוחה המותאמת לגיל הילדים הצעירים השוהים בה וכן הדרכות בטיחות וכללי טיפול בילדים. דרישות סף אלו מחויבות שיהיו בכל פתרון במסגרת אסטרטגיית היציאה. בנוסף, המציאות מחייבת כמובן התייחסות גם להנחיות בריאות המותאמות לקורונה, וכן התייחסות למקרים חריגים כמו ילדים עם מחלות רקע, או כאלו שבמשפחתם הגרעינית ישנו אדם עם מחלות רקע.

אנו בארגון בטרם קוראים לממשלת ישראל לקחת בחשבון את הילדים כחלק בלתי נפרד מתכנון אסטרטגיית היציאה.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות