אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העצמאות החדשה: להפוך מעם של לקחנים לעם של נותנים

דעה

העצמאות החדשה: להפוך מעם של לקחנים לעם של נותנים

ספק אם מוצדקות התביעות הנרחבות מהממשלה בתקופת משבר הקורונה שתוציא עוד ועוד מיליארדי שקלים, שאין לה ולא יהיו לה. במקום זאת ראוי להשתמש בעושר הנצבר במגזר הפרטי בישראל, הנאמד בחמישה טריליון שקל, כדי להציל את ארגוני המגזר השלישי הפועלים למען נזקקים. ניתן לעשות זאת בסיוע נשיא המדינה - אם יקים מועצה לאומית לנתינה

24.04.2020, 08:06 | ד"ר אהרון מור

 "לא נפתור את כל הבעיות", הודיע הממונה על התקציבים במשרד האוצר בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. על מנת לפתור את הבעיות שהממשלה לא תפתור, אין מנוס ויש להביא לאור היום את העושר הנצבר במגזר הפרטי בישראל, שהוא גדול יותר לא רק מתקציב הממשלה, אלא גדול יותר משלושת מגזרי המשק גם יחד.

קראו עוד בכלכליסט

העושר הנצבר בישראל נאמד בחמישה ורבע טריליון שקל, שהם 5,250 מיליארד שקל, לעומת תקציב ממשלה בסך 400 מיליארד שקל בלבד. על פניו נראה כי כל עוד העושר הנצבר הוא בסדרי גודל כאלה, ספק אם מוצדקות התביעות הנרחבות מהממשלה שתוציא עוד ועוד מיליארדי שקלים שאין לה ולא יהיו לה.

עושר. הטלת "מס מרצון" על העשירים, צילום: שאטרסטוק עושר. הטלת "מס מרצון" על העשירים | צילום: שאטרסטוק עושר. הטלת "מס מרצון" על העשירים, צילום: שאטרסטוק

השימוש בעושר הנצבר לפתרון הבעיות שעל הפרק יכול להתבצע, למשל, אם מי שיש לו חלק בעושר הנצבר, יטיל על עצמו "מס מרצון", נניח של 10% מנכסיו ויזרים אותם למשק. הוא יכול להזרים אותם לדוגמה, להצלת עסקו, להשלמת הכנסתו החודשית, לסיוע לנזקקים, לתרומות לארגוני המגזר השלישי. "מס מרצון" שכזה יוסיף 525 מיליארד שקל לכלכלת המדינה, סכום שיכול לא רק לסייע לפתרון המשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בו, אלא אף לפתור אותו.

היעדר שיח גלוי על העושר הנצבר מצביע על בעיה עמוקה יותר והיא התייחסותו של "הישראלי המצוי" לעצמו ולחברה סביבו. "הישראלי המצוי" הוא לקחן מטבעו ורוצה לקחת כמה שיותר ולתת כמה שפחות. הוא מרגיש "פראייר" כשהוא נותן, ומעריך לקחנים כמוהו, שבעיניו הם מוצלחים ויודעים להסתדר. במשבר הנוכחי "הישראלי המצוי" משדר כי "מה ששלי, שלי - ומה ששלך (הממשלה) הוא גם שלי". הוא מעדיף לשמור לעצמו את עושרו הנצבר לנסיעות לחו"ל, למשל, ודורש מהממשלה להזרים לו כספים לצרכיו השוטפים על מנת שלא יצטרך לגעת בעושרו.

לגישה זו של "הישראלי המצוי" יש השפעה קטלנית במישור החברתי, שעלולה לגרום לאפוקליפסה חברתית. במשבר הנוכחי יש אנשים שייפגעו בכיסם ואחרים יצלחו אותו מבלי להיפגע ואף ירוויחו ממנו. זה יכול לגרום לתסיסה חברתית ולחוסר אמון מוגבר בין האזרחים לבין עצמם ולחוסר אמון בממשלה.

חלוקת מזון. ערבות הדדית וערכים נוספים בשעת משבר , צילום: אביגיל עוזי  חלוקת מזון. ערבות הדדית וערכים נוספים בשעת משבר | צילום: אביגיל עוזי חלוקת מזון. ערבות הדדית וערכים נוספים בשעת משבר , צילום: אביגיל עוזי

האם בימי המשבר ערבות הדדית וערכים נוספים שלנו כחברה יעמדו במבחן או שנהיה עם של לקחנים האחד על חשבון רעהו? יש אף החוששים מדרוויניזם חברתי שיפגע בכולנו . דוגמה בולטת לפגיעה החברתית היא הפגיעה בארגוני המגזר השלישי, הפועלים למען אלה שאין להם עושר נצבר. רבע מהארגונים הפסיקו לפעול בגלל משבר הקורונה ומחציתם נמצאים על סף הפסקת פעילות.

ארגונים אלה משוועים לתרומות על מנת להמשיך ולפעול, אך "הישראלי המצוי" תורם מעט מדי לארגונים אלה. במונחי תמ"ג הוא תורם רק שליש מהמקובל בארה"ב, למשל. יש לעשות הרבה יותר מכך על מנת להחזיק היום ארגונים אלה מעל לפני המים.

משבר הקורונה מזמן הזדמנות יוצאת דופן לעודד טרנספורמציה של "הישראלי המצוי". הישראלי החדש יהיה מסוגל להשתתף בעזרה הדדית, לתרום לערבות הדדית, להביע חמלה, לתת יותר תרומות, להתנדב יותר. לשם כך, דרושה כעת התערבות דחופה של אישיות ממלכתית, בעלת משקל ציבורי ואהודה, כמו נשיא המדינה ראובן ריבלין. הוא יכול להקים מועצה לאומית לנתינה בראשותו. מועצה שתעודד דוגמה אישית, מנהיגות, עזרה הדדית, ערבות הדדית, חמלה, מתן תרומות, התנדבות, לכידות חברתית ותגביר את הרגשת הקהילה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין. הקמת מועצה לאומית לנתינה בראשותו., צילום: עמית שעל נשיא המדינה ראובן ריבלין. הקמת מועצה לאומית לנתינה בראשותו. | צילום: עמית שעל נשיא המדינה ראובן ריבלין. הקמת מועצה לאומית לנתינה בראשותו., צילום: עמית שעל

חוק יסוד הנשיא מאפשר לנשיא להקים מועצה כזאת וההחלטה להקימה נתונה כולה בידיו. הנשיא יכול למנוע אפוקליפסה חברתית עכשיו ולהשאיר לארבעת השבטים שזיהה בכישרון כה רב, ולנשיאים שיבואו אחריו, מורשת שלא תסולא בפז. אז נחיה במדינה שכיף לחיות בה. הממשלה, ככל שתהיה טובה לא יכולה לעשות הכול.

גלוי נאות: הכותב תורם 10% מהכנסתו השנתית לארגוני המגזר השלישי.

הכותב הוא יזם הייטק, חבר בדירקטוריונים, יו"ר עמותה, יו"ר הוועדה האקדמית של האיגוד המקצועי של מגייסי משאבים בישראל, לשעבר מנהל תחום באגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר ומנהל אגף בכיר במשרד לאזרחים ותיקים (כיום שוויון חברתי)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
תגובה ללא נראה לי שהמספרים נכונים #3
הנה המקורות למספרים: הצבר העושר העולמי - בנק קרדיט סוויס. אגב, נכון לאמצע 2019 העושר העולמי גדל והוא 360 טריליון דולר: https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3772143,00.html הצבר העושר בישראל - המכון לרפורמות מבניות: http://reformsinstitute.org/אי-שוויון-בישראל-כיצד-מתחלק-העושר/
אהרון מור  |  02.05.20
9.
תגובה לנתינה #8
העושר הנצבר שייך למגזר הפרטי. מכאן שהיכולת לתת של המגזר הפרטי היא גדולה מאד. אפשר לתת בשלוש צורות: 1) לתת ישירות למי שאין לו (דומה לבחירה אישית של מניה הנסחרת בבורסה) 2) לתת לארגון של המגזר השלישי העוסק בתחום בו מעוניין התורם לתת והארגון יעשה את העבודה שהתורם מעוניין שתעשה. 3) לתת לקרן פילנתרופית שעוסקת בתחום שמעניין את התורם , שבתורה נותנת לארגוני המגזר השלישי הפועלים בתחומה , שעושים את העבודה שהתורם מעוניין שתעשה. הקרן הפילנתרופית בוחרת את הארגונים היעילים ובודקת שהם אכן עושים את העבודה שהתורם מעוניין בה (דומה להשקעה בקרן פיננסית הבוחרת וקונה את המניות עבור המשקיע). היופי שבנתינה בכל אחת מהדרכים הללו היא היכולת של התורם לשאול ולדעת לאן בדיוק הלכה תרומתו ואיזו תועלת הביאה.
אהרון מור  |  29.04.20
לכל התגובות