אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"תרבות היא לא בגדר מותרות, היא נכס אסטרטגי לאומי" צילום: איריס נשר

משבר הקורונה

"תרבות היא לא בגדר מותרות, היא נכס אסטרטגי לאומי"

בדיון בוועדת הכספים, שטחו אנשי מקצוע מעולם התרבות את טענותיהם על אוזלת היד הממשלתית בטיפול בתעשייה המדממת בזמן משבר הקורונה. הבמאי אבי נשר: "אנחנו בראש החזית להחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו"; הזמר חנן יובל: "בושה וכלימה, קצבו את חיי האמנים"

23.04.2020, 13:15 | מאיה נחום שחל
ועדת הכספים של הכנסת בראשותו של ח"כ עודד פורר קיימה הבוקר דיון בעקבות המשבר הפוקד את עולם התרבות בשל התפשטות הקורונה. בישיבה לקחו חלק בין השאר מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי, הקולנוען אבי נשר, הבמאית דליה שימקו, מנכ"לית תיאטרון גשר לנה קריינדלין, מנכ"ל המדיטק ויו"ר פורום מוסדות תרבות דני וייס, ממלא מקום יו"ר איגוד אמני ישראל הזמר חנן יובל, שחקן תיאטרון בית ליסין יניב ביטון ועוד.

קראו עוד בכלכליסט

בסיכום הישיבה ציין פורר את הנקודות החשובות, בהן בקשה מיידית ממשרד האוצר להתייחס לתרבות כנכס אסטרטגי, להעביר את הכספים למשרד התרבות ולתת לאנשיו לחלק אותם למוסדות כי הם היחידים שבקיאים ומכירים את השטח; לשנות את מבחני התמיכה באופן מיידי כיוון שהקיימים אינם רלוונטיים למצב של אפס פעילות; להזרים מיידית כספים לקרנות הקולנוע; כמו כן להעביר כספים שמגיעים בגין פעילות של 2019 במיידית ולא להחזיקם בתקופת משבר. במצב בו כ-75% מתקציבם של המוסדות הגדולים מגיע ממכירת כרטיסים ברור שחייב להיות פיצוי ויש להתייחס לתרבות כמנוע צמיחה כלכלי, אמר פורר.

בנימה אישית פנה פורר לוועדת הטקסים בבקשה לתת גם לנציג מהמשטרה שפועלת בשטח ימים כלילות להדליק משואה ולא רק לסלבריטאים שמספקים כותרות לעיתונים. "משרד התרבות והספורט מתעסק בעיקר במוסדות הציבוריים ויש לעשות הפרדה בין הציבורי והפרטי, שהוא לא פחות חשוב", אמר שרעבי וסיפר על הקדמת המקדמות של 40% מהתמיכה שהועברו למוסדות התרבות. עוד סיפר על פרויקט הדיגיטל "ישראל מחוברת" ועל העברת 3 מיליון שקלים שנוספו לקרן לאמנים במצוקה. אלא שכל אלה נותנים מענה לחלק מזערי מתוך כל הסקטור הציבורי והפרטי העצום שנותר ללא פרנסה.

יו"ר ועדת הכספים, עודד פורר, צילום: גני גפטר יו"ר ועדת הכספים, עודד פורר | צילום: גני גפטר יו"ר ועדת הכספים, עודד פורר, צילום: גני גפטר

שרעבי ציין עוד ש"הדבר החשוב כרגע הוא לתת פיצויים והאוצר נערך למתווה מענה לעסקים ועמותות, מענה באמצעות מס רכוש. בכל מקרה המענה אמור להיות רק באזור אפריל, אך המצוקה מתגלגלת וזה לא נותן להם מענה נוכח כך. במסגרת זו נמצא גם עולם הספורט, הנזקים הכספיים יימשכו, ואנחנו צפויים לתהליך שאולי יימשך שנה וחצי, אני מקווה שיהיה שיפור הדרגתי, אך בכל צומת צריך לתת מענה לעולם התרבות".

איליה כץ, נציג משרדהאוצר אמר כי: "תוך 14 יום תוקם ועדה שתנסה לבנות נוסחה נכונה לעולם התרבות ומתכתבת עם המשבר הייחודי שבו ייקח זמן עד שאנשים יוכלו להתקהל. הוקצו 9 מיליארד שקל לסיוע לעצמאים ועסקים והתוכנית היא שמתוכם 5.2 יהיו מופנים לעסקים. בגלל שהדיון מתמקד בתרבות ההיגיון אומר שיש הרבה מאוד עמותות שעושות פעילות שיש לה מאפיינים דומים לעסקים ולכן לא נכון לעשות הפרדה במנגנון הסיוע בין עמותות לעסקים. עדיף לעמותות להיות באותו מנגנון של העסקים כי זה מצמצם ביורוקרטיה". כשנשאל על ידי חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לגבי לוחות זמנים התקשה כץ להתחייב או להעריך.

"כששאלו את צ'רצ'יל בזמן מלחמת העולם השנייה מדוע אינו מקצץ בתקציב התרבות הוא ענה 'בשביל מה אנחנו נלחמים אם לא תהיה לנו תרבות'", אמרה מנכ"לית תיאטרון גשר לנה קריינדלין ובכך נתנה את השורה התחתונה שתרבות אינה מותרות והיא קריטית לקיום חברה ומדינה. הפעם היחידה בהיסטוריה שבה נסגרו שערי התיאטרון היתה ב-1918 אז פרצה מגפת השפעת הספרדית, אחריה שוקמה התרבות באמצעות כספים ציבוריים.

קריינדלין מבקשת להתמקד במטרה של בניית כרית ביטחון שתאפשר לחזור להתנהל ביום שאחרי המשבר, שתנאי החזרה כרגע מעורפלים, כדי לאפשר לחזור לפעילות ולהחזיר את כל העובדים. הדרישה המיידית היא ישיבה מיוחדת שתדון בתנאי החזרה לפעילות.

לנה קריינדלין, צילום: אוראל כהן לנה קריינדלין | צילום: אוראל כהן לנה קריינדלין, צילום: אוראל כהן

"תרבות היא לא בגדר מותרות, היא נכס אסטרטגי לאומי", אמר יוצר הקולנוע אבי נשר. "המצב חמור ואני מבקש להתייחס אלינו בהיבט של חוסן לאומי כי אנחנו מרכיב מרכזי בו. אל תחשבו אותנו כנודניקים שמבקשים שיזרקו להם עצם, אנחנו בראש החזית להחזיר לישראלי את האמונה בעתיד שלו. ביום העצמאות מוקרנים סרטים ישראליים כמו 'סלאח שבתי', 'גבעת חלפון' וגם סרטים שלי, שכולם ראו הרבה פעמים כי הם מזכירים לנו מי אנחנו ולמה אנחנו חיים כאן. מזכירים מה תרבות עושה ואיך היא מחברת בין אנשים".

נשר הסב את תשומת לב הנוכחים למשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-30 ודרך ההתמודדות של הממשל האמריקאי. "רוזוולט הבין שהקטסטרופה גדולה ושם דגש עצום על תמיכה כספית בתרבות מתוך התובנה שתרבות נותנת תקווה ומקנה את החלום האמריקאי. אותם אמריקאים שאיבדו את כספם ורכושם נאחזו בסרטים ההוליוודיים שיצרו את האופק והם לא היו יכולים לעשות זאת בלי הזרמת הכספים מהממשל".

הבמאי אבי נשר, צילום: איריס נשר הבמאי אבי נשר | צילום: איריס נשר הבמאי אבי נשר, צילום: איריס נשר

דני וייס, מנכ"ל המדיטק חולון ויו"ר פורום מוסדות תרבות אמר "אנחנו סקטור עסקי כלכלי שמחולל צמיחה והתרומה שלו לתוצר הלאומי הוא עשרות מיליארדי שקלים בשנה. אנחנו נשענים על שלושה מקורות הכנסה עיקריים: הכנסות עצמיות, גיוס תרומות ושיתופי פעולה מסחריים, ותמיכה ציבורית ממשלתית ומוניציפלית. המשבר הזה גרם לנו לעצור בחריקת בלמים וההכנסות העצמיות נעצרו, והפסדי ההכנסות מוערכים ב-400 מיליון שקל. כל יום נוסף הופך את הבעיה לבלתי הפיכה וביום שאחרי ידרשו הרבה מאוד השקעות מצידנו כדי להחזיר את הקהל לצרוך תרבות.

עד עכשיו אף אחד לא דיבר על הענף הזה אלא רק על הקדמת מקדמות על כסף שממילא הגיע לנו אז קיבלנו 40%. הבעיה העיקרית היא תזרים מזומנים ואנחנו כרגע נסמכים רק על הקופה הציבורית שגם בימים כתיקונם היא לא בדיוק שמה את התרבות בראש סדר העדיפות הלאומי. חייבים לדאוג לפיצוי להתנעה מחדש ליום שאחרי ולדאוג לשינוי בקריטריונים של התמיכה שאינם רלוונטים".

הבמאית דליה שימקו, מנהלת אנסמבל אספמיה ייצגה את ציבור הבמאים שנופל בין הכסאות. "אין שום מענה לציבור הזה ואין לו אפילו הגדרה בביטוח הלאומי. אם אני רוצה לקבל דמי אבטלה כבמאית אני לא יכולה כי אין מקצוע כזה במדינת ישראל מבחינת ביטוח לאומי". שימקו התייחסה לעובדה שאי אפשר לקבל החלטות גורפות לגבי מוסדות תרבות כיוון שכל אחד בנוי ופועל אחרת. יש המורכבים משכירים, מעצמאים, כאלה שמסתמכים על תמלוגים, ויש למצוא את הדרך לפצות את אנשים שאיבדו את היכולת שלהם להשתכר.

"מחזור של 47 מיליארד שקל"

יו"ר איגוד האמרגנים והמפיקים יוני פיינגולד הביע גם את מצוקתו של הסקטור העצמאי והניח את המספרים המעידים על גודלו של הסקטור הציבורי על שולחן הוועדה. "מדובר על מחזור של כ-47 מיליארד שקל, 28 אלף חברות עצמאיות, 193 אלף עובדים בתעשיית התרבות והאירועים המסחרית שנותנת שירות גם למוסדות הציבוריים. זהו סקטור לא פחות גדול מהתעופה והתיירות ויש להתייחס אליו כמו לכל סקטור אחר".

ברמה הפרקטית מציע פיינגולד להתחיל לעבוד על חוזים ומכרזים עתידיים שיאפשרו לסקטור לחזור לעבודה, לתת מקדמות וחוזים שיאפשרו לאנשים לעמוד מול הבנקים. "רוב העצמאים לא ראו שקל כבר חודשיים ואי הוודאות מכניסה אנשים למצוקות שיהיו הרבה יותר גדולות וחמורות מהתוצר הרפואי של הקורונה".

הזמר חנן יובל, ממלא מקום יו"ר איגוד אמני ישראל זעק "בושה וכלימה. קצבו את חיי האמנים. כעצמאי שילמתי למעלה ממיליון שקל לביטוח לאומי. תראו לי שכירים שעשו את זה? יש אמנים מצליחים ופעילים שעברו את גיל 67 והפכו אותם ללא רלוונטיים ולא מגיע להם כלום. אז לקראת יום העצמאות שאומרים לתפארת מדינת ישראל אני אומר בושה וכלימה".

הזמן חנן יובל, צילום: שאול גולן הזמן חנן יובל | צילום: שאול גולן הזמן חנן יובל, צילום: שאול גולן

ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד-תל''ם) שכיהנה בשנים 2009-2015 כמנכ"לית משרד התרבות אמרה כי "מיליוני השקלים המתוכננים להיות מבוזבזים על הממשלה המנופחת והמוגזמת שעתידה לקום פה, יכולים להציל גם את האמנים, את האמנות והתרבות הישראלית. על משרדי האוצר והתרבות להציג תוכנית כלכלית בהקדם ולהפעיל מנגנון פיצוי הולם לכלל האמנים, המוסדות והעובדים. כל אלו הם חלק משמעותי מהשיקום הכלכלי של המשק. התרבות והאמנות הם מאבני היסוד לאורח חיים נורמטיבי, הם הנשמה היתירה החשובה כל כך לחוסן הלאומי, החברתי והבריאותי של החברה הישראלית".

ח"כ קרן ברק מהליכוד הצרה על כך שמתחילת המשבר ידעו שתחום התרבות יהיה הראשון להיסגר והאחרון לחזור לפעילות ובכל זאת הפקידות הרלוונטית לא פעלה עד היום כמעט כדי לייצר פתרונות. ברק קראה לנקיטת צעדים מידיים כדי למנוע קריסה של ענפי התרבות והיצירה: על משרד האוצר לפתוח בדיונים מול נציגי היוצרים והמפיקים, להבטיח את המשך התמיכה לענף הקולנוע והפקות המקור, וקיומה של "רשת הצלה תרבותית" מטעם המדינה שתספק תמיכה כספית ואחרת לתחומי התרבות, זאת בצד התמיכה הכללית שניתנת לעצמאים, עסקים קטנים והסקטור הכללי.

את המגזר הערבי ייצג ח"כ אנטאנס שחאדה שציין שהמצב של התרבות הערבית גרוע משהיה לפני שנת 48'. "בשנים האחרונות נעשתה עבודה והתקדמות ועכשיו מדברים על קיצוץ בתקציבים. התרבות הערבית מקבלת 35 מיליון שקל לפעילות מתוך מיליארד השקלים של המשרד. אני רוצה לוודא שהתקציב הזה לא יקוצץ וגם שיוזרמו כספים לאנשים, מוסדות ועמותות".

ח"כ עופר כסיף מסיעת הרשימה המשותפת הוסיף כי "בחברה הערבית יש מחסור ונגישות טכנולוגית בישובים הערביים וגם הפיתרון המקוון לא תמיד מגיע לשם. המרכזים הקהילתיים לא קיבלו עדיין כספים על תכוניות תרבות שכבר ביצעו וכל הבקשות למענקים עדיין לא אושרו".

ח"כ טיבי ציין שבחודש הרמדאן לא תתאפשר פעילות של התגודדות אנשים ועל משרד התרבות לדאוג לחלופה דיגיטלית או באמצעות מכוניות שיגיעו לישובים הערביים ולא להתעלם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות